פרי מגדים - שפתי דעת/יורה דעה/נ

פרי מגדים - שפתי דעת ‏ יורה דעה נ

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

עיין לעיל סימן ל"ו. דא"א בקיאין בהקפה וע"ש ש"ך ושם נתבאר בשם ס' אפי רברבי אי יש עוד צד להקל מקיפין ואין הלכה כן:

ב

כל מקום. הוא מלתא באנפי נפשה דלא כעט"ז שערבב הדברים ש"ך ועיינתי בלבוש ס"א כתב וע"ל סימן ל"ו כיצד נוהגים אם אין יכולין לתלות שנעשה לאחר שחיטה דאזלינן לחומרא דמשמע דכל מקום קאי אדלעיל וא"י לכוין כלל דפשיטא דהוא מלתא באנפי נפשה והר"ב קאמר דלא אמרינן אוקי אחזקה אלא בספק שאית לומר אחר שחיטה הא ספק מחיים אסור ולא אוקי אחזקה היכא דאיכא ריעותא:

ג

כל מקום. עש"ך שהאריך ותוכן דבריו להלכה דהיכא דאיסור והיתר שווין בה"מ יש להכשיר אי הספק נולד לאחר שחיטה ויש לומר לאחר שחיטה נעשה והיכא דהיתר שכיח טפי אף באין ה"מ כההיא דזאב ובספק מחיים היה ראוי להכשיר בה"מ היכא דשקולי' ומ"מ אין לזוז מדברי הר"ב כאן ואף בשקולין כל שנולד הריעותא מחיים אסור אף בה"מ ומיהו מרשב"א ר"ג ותש"ס אין ראיה כל שלא בדקוהו אחר נקב מעל"ע או אחר ק"ד דההיא אפשר לאיסור שכיח טפי מיקרי דמצוי הוא שינקוב מעל"ע. וההיא דבא זאב אי לאו דתולין בזאב הוה מצוי לאיסור טפי דמסתברא לתלות מחיים שהולך אילך ואילך מלתלות אחר שחיטה וכבר התבאר זה בסימן כ"ט באורך וההיא דספק בשחיטה דפסולה כתב הש"ך אפילו היכא דלא שכיח וירצה בזה דספק בשחיטה אף דשכיח להיתר טפי אפ"ה כיון דאיכא חזקה אסור ויש לעיין בכל ספק המצוי ושכיח אי הוה רובא ומדרבנן אמרינן סמוך מיעוטה לחזקה או דמ"ה כל ספק השקול שרי ומדרבנן החמירו אם לא ששכיח להיתר טפי ולפ"ז בחזקה הוה מ"ה אסורא אף ששכיח להיתר ואי"ה בס' שושנת העמקים אבאר זה באורך:

ד

חוץ מטחול. הש"ך הקשה דהא איכא נמי ניקב האם טריפה וניטל כשר ואמאי לא חשיב הא ותי' בפלוגתא לא קמיירי. ולדידן ניקבו הכליות ע"י חולי טריפה לאו"ה ה"ה ניטל דהיה פחות מכפול יעוין שם:

ודע דלפי מ"ש המ"ב בסימן ס"א דכל אבר שאין טריפות מחמת עצמו לא אמרינן בי' יתר כנטול דתרי רואין לא אמרינן וכבר הקשינו א"כ אמאי כתב הרשב"א בתה"א ובקצר דב' כבדים יש לחוש ולהחמיר והא איהו סובר דניטל הכבד מטעם מרה קאתינן עליו כמו שמבואר בארוך א"כ אמאי טריפה ואם נאמר כמ"ש התב"ש בסימן מ"ב דרשב"א כתב כן למ"ד כזית במקום מרה בעינן אבל למ"ד במקום חיותא מודה הרשב"א דנטילת הכבד טריפה בפ"ע הוא אתי שפיר ומ"מ ב' טרפשין כשירה לדידיה כמ"ש לעיל וכן טחול למ"ש רנ"ש הביאו הפרישה בסי' מ"ג ומ"ט דטריפת הטחול לא מחמת עצמו כ"א משום בני מעיים יעוין שם וא"כ אין הכלל אמת דהא מצינו טרפשא דכבדא דניקב טריפה וב' כשירים דתרי רואין לא אמרינן וכ"ת דלא מיירי כ"א באבר שמחמת עצמו טריפה א"כ אמאי חשיב טחול דג"כ אין טריפה מחמת עצמו ולזה יש לומר דהמחבר ורמ"א אין סוברים כן דטריפת הטחול משום מעיים דאל"כ איך כתבו דעת הרמב"ן ב' טחולים בסומכיה טריפה והא תרי רואין לא אמרינן וכדכתיבנא  :

ה

ויש מכשירין. הש"ך הראה מקום לסימן נ"ד אות ח' ושם כתב דה"ה חסר חוליא אין כשירה כ"א בה"מ והתב"ש האריך כאן ומסיק דחסר חוליא בלא"ה כשירה דבנין קצר הוא ודוקא ניטל דנתרועע הבנין והמצב ולאו משום חסרון חוליא אלא שסוף הבנין להתרועע ולקמן אבאר בזה:

ו

כל. עש"ך ועיין מ"ש בט"ז ולעיל הארכנו בזה בפירוש זה:

הפר"ח הביא בשם תשובת פני משה מעשה שפתחו הבהמה והיה בה קילוח גדול של מ"ז והעלה שם בה"מ ואחר הבדיקה להכשיר ועיין שו"ת ב"ח סימן קנ"ז בתרנגולא כה"ג ג"כ דוקא אחר הבדיקה ובה"מ והמחמיר לעצמו תע"ב עיין תב"ש וכבר כתבנו מזה לעיל ועיין סימן נ"ח בדין כל יתר כנטול דמי שם אבאר באורך מה דשייך לזה:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.