חכמת אדם/נח

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חכמת אדםTriangleArrow-Left.png נח

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דין כבוש כמבושל (סי' ק"ה)

א קבלו חז"ל דכבוש הוא כמבושל ר"ל שמבליע ומפליט כאלו בשלו יחד (אבל אינו ר"ל שיהיה לכל דבר כמבושל שהרי לענין ב"וח פטור ומותר מן התורה מדכתיב לא תבשל וכן לענין שבת ודאי פטור שאינו חייב אלא בתולדת אש וכמש"כ הרמב"ם בפ"ט מהלכות שבת ומש"כ בפ' כ"ב הכובש כבשים אסור דהוי כמבשל ר"ל אסור לעשות כן מדרבנן ובכו"פ סימן ק"ה שגג בזה דסובר דמ"הת כתב הרמב"ם דאסור והא ראי' שלא כתב בפ"ט אלא כ' בפ' השבותים) ולכן איסור שנשרה עם ההיתר אסור ולא נקרא כבוש אלא כשהי' אחד דבר לח בין שהאיסור לח או שההיתר לח או ששרה א"וה בדבר לח כגון בדם ויין נסך וחומץ ואפילו מים ואפילו אינו לא צלול אלא כדבש ושומן רך או חמאה רכה (ובפמ"ג כ' בשם תשוב' הרא"ש שהאיסור המונח בתוכו מתנענע ממקום למקום וכ"כ בח"ד במים קרושים או בשומן וחמאה לא מיקרי כבוש עכ"ל. משמע דוקא דצריך שיהא נימס השומן או החמאה) הרי נאסר ההיתר כולו כל מה שבתוך הלח אבל מה שחוץ לכבישה מותר דאע"ג דהוי כמבושל מ"מ אינו מפעפע למעלה אלא במה שבתוך הלח ודוקא באיסור כחוש אבל באיסור שמן אף מה שחוץ לכבישה אסור סא וציר של דם אין דם מפעפע למעלה ואפי' הבשר שמן מ"מ הדם הוא כחוש (ש"ך סימן ק"ה ס"ק ב'):

ב שיעור הכבישה לאסור הוא לא פחות מע"לע אבל בפחות מזה א"צ אלא הדחה (באו"ה כלל ל' סימן ד' כתב דאם בשלו בלא הדחה צריך ס' נגד כל מה שנשרה בחלב דלא ידעינן כמה בלע וכתב המנ"י בכלל כ"ב ס"ק ט"ו שדבריו נכונים ומה שלא כתב בת"ח דבריו היינו לרוב פשיטותן ובאמת דבריו צ"ע דא"כ חמור מצלי ומליחה דאינו אוסר רק כדי קליפה ובצונן בפחות משיעור כבישה דמדינא לא בעי אלא הדחה יהיה צריך ס' נגד כולו ובא"וה גופה כלל כ"ח ריש סימן ב' כ' בשר צונן שנפל לחלב צונן ובתוך שיעור כבישה נתנו לקדרה אם יש ס' בחתיכה ובקדרה לבטל החלב שעליה אף החתיכה מותר כו' עכ"ל וכן נראה שהוא דעת כל הפוסקים וכן בש"ע כתב סתם בהדחה סגי):

ג בד"א בלח שאינו חריף אבל אם הוא כבוש בתוך ציר (והוא תערובת מלח ומים) או בחומץ חזק אם שהה כדי שיתננו על האור וירתיח ויתחיל להתבשל הרי הוא כמבושל אבל חומץ שכר וכיוצא בו שאינו חזק דינו כשאר משקין (א"ח סי' תמ"ז במ"א ס"ק כ"ח ובכו"פ סימן ק"ה האריך והביא ראיה ברורה מפסחים דף ע"ז דאפילו חומץ וכ"כ הט"ז סי' צ"ו ס"ק ט' אף שיש לדחות ולומר דדוקא לענין דם מבליע ומפליט מ"מ נראה דדבריו נכונים ולכן נ"ל דבדבר מאכל יש להחמיר בכל חומץ אפילו אינו חזק אבל לענין לאסור כלי דוקא חומץ חזק כיון דבלא"ה לדעת א"וה ואפילו בציר בעינן מע"ל עיין בכלל הקודם) ובפחות משיעור זה לא נאסר אלא כדי קליפה להמחבר דס"ל דמשערין במליחה בקליפה ולהנמשכין אחר רמ"א דס"ל דכל מליחה משערין בס' א"כ אם נכבש בציר אפי' בפחות מכדי כבישה מ"מ לא גרע מרותח דמליחה דאוסרין כולו מה שבתוך הציר אם הוא איסור דאורייתא ואם נשרה איסור דרבנן עם היתר בציר (עיין בסימן ק"ה בהגהה סעיף ט') אף לרמ"א בפחות משיעור כבישה אינו אוסר רק כדי קליפה (עיין בש"ך סי' ק"ה ס"ק ג' ובסימן ע' ס"ק מ"ו) (וכ"ז לענין המאכל אבל לענין אם מפליט מכלי או לאסור הכלי מבואר בכלל הקודם סי' ט' י' י"א):

ד הא דאסור ע"י כבישה הוא מ"הת והוא מכלל השיעורין שהם הלמ"מ ולפיכך אף בספיקו אזלינן לחומרא כדין ספק דאורייתא (ק"ה סעיף א') ודוקא בכה"ג כגון שיש כאן ב' חתיכות אחד נכבש ודאי שיעור כבישה ואחד בפחות ולא ידעינן מי הוא הנכבש כשיעור וכיוצא בו אבל אם הוא מסופק אימתי נפל לתוכה במקום הפ"מ יש להתיר בזה ואוקמינן אחזקה ואמרינן עכשיו נפל (כו"פ בסימן ק"ה והארכתי בזה בשער חזקה סימן ל"ג ל"ד וכתבתי שכן דעת רוב הפוסקים וכדברי כו"פ):

ה בד"א בשאר איסורין אבל בבשר וחלב אם נשרה בשר בחלב אפי' כמה ימים אינו אסור אלא מדרבנן דלא אסרה תורה אלא דוקא דרך בישול כמ"שכ לא תבשל ולכן כל ספק שיסתפק בה מותר כדין ספק דרבנן לקולא (שם בש"ע):

ו עכבר שנמצא בשומן וה"ה בחמאה (מנ"י) ועכשיו השומן נקרש וקשה והעכבר מונח בתוך השומן או אפילו למטה בשולי הקדרה אם יש לספק שמא היה העכבר שם כשעירו עליו שומן רותח הכל אסור דידוע כשמערין בשומן שומן רותח נמס הכל (כצ"ל בש"ך) וא"כ הקילוח נוגע תמיד בעכבר ונאסר הכל ואע"פי שיש ס' בשומן נגד כל העכבר ובארנו למעלה כלל מ"ד סימן י"א דאם נתוסף היתר קודם שנודע מותר אפי' להסוברים חנ"נ וכ"ש להסוברים דל"א חנ"נ בשאר איסורין וקיי"ל כוותייהו בלח בלח בהפסד מרובה כמו שנתבאר שם סי' ט' מ"מ הכא אסור (דלא חשבינן זה ללח גמור כיון שדרכו לקרוש תיכף וקיי"ל אפשר לסוחטו אסור כ"כ הכו"פ ודוחק והפ"ח שכתב דלמ"ד דל"א חתיכה נ"נ ביש ס' מותר והכו"פ הק' הרי זו מתשובת הרא"ש והרא"ש ס"ל דלא אמרינן חנ"נ ול"נ דמשום זה לא אריא שהרי הב"י בסי' צ"ב דחק עצמו למצוא מנין לו להטור דהרא"ש ס"ל דל"א חנ"נ ועיין בסמוך לענין הפסד מרובה) ואע"ג שיש כאן ס"ס שמא לא נגע הכל בעכבר ועוד שמא העכבר הוא נותן טעם לפגם שהרי באמת י"א דעכבר נותן טעם לפגם בכל המשקין זולת בשכר וחומץ מ"מ זה לא נחשב לספק כלל כיון דבעלי הש"ס היו מסופקים בזה לא נחשב זה כלל לספק (ק"ד ובש"ך ס"ק ד' וצ"ע בב"י סימן נ"ט גבי גלודה):

ז אבל אם ידוע שלא עירו עליו או אף על פי שעירו אלא שיודע בבירור שבשע' העירוי לא היה שם עכבר או שנמלא העכבר מונח על השומן והשומן בא לפנינו קשה סגי לי' בנטילת מקום והשאר מותר מטעם ס"ס שמא נכנס העכבר לתוך השומן כשהיה קשה ואז לא שייך כבוש כדלעיל סי' א' ואת"ל שנכנס לשומן כשהיה רך שמא נתקשה קודם מע"ל שהוא שיעור כבישה (שם):

ח אבל אם עדיין השומן רך ויש ספק שמא היה העכבר בתוכו מעת לעת או אפילו כשהוא עכשיו קשה אלא שניכר שלא נכנס העכבר בתוכו כשהוא קשה וא"כ בודאי נכנס שם כשהוא רך וכן אפילו כשהוא עכשיו קשה אלא דידעינן שהיה השומן רך מע"ל וספק אפשר שהיה העכבר שם מע"ל כשהיה רך בכל זה הוי רק ספק אחד אם נכבש העכבר מע"ל או לא והוי לי' ספק דאורייתא ולחומרא אלא דבאלו ספקות כיון שידוע עכ"פ שלא עירו על העכבר רק שנכנס מעצמו או נפל לתוכו ולכן אם יש ס' נגד העכבר מותר (שם):

ט ומ"מ במקום הפסד יש להתיר במקום שנוכל לתלות שמא מזמן קרוב נפל לתוכו כשהיה רך ונקרש אח"כ (דאף דקיי"ל דמחזקינן איסור מזמן לזמן זה דוקא בקדשים עיין בכו"פ ובב"א שער חזקה סי' ל"ד שהארכתי בזה) ומכ"ש בדין המבואר בסי' ו' ויש ס' (וכדברי הפ"ח) אם לא בידוע שהיה רך כשנפל ובמקום הפסד גדול יש לסמוך על המקילין וסבירא להו דעכבר נותן טעם לפגם בכל המשקין ומותר הכל (שם) כמבואר כלל נ"ד:

י אפי' במקום דמותר ואפי' יש ס' או ק' נגד העכבר אם מאוס לו ואפי' אם אינו מאוס לאחרים ומותר להם מ"מ כיון דמאוס לו אסור לו משום בל תשקצו וכן בכל דבר כמו שבארנו בכלל ס"ט סי' ה':

יא כל מקום שהשומן אסור באכילה אסור ג"כ להדליק ממנו בבית הכנסת ונראה לי דה"ה לכל נר מצוה משום הקריבהו לפחתך (ט"ז בסי' ק"ד ובא"ח ' סי' קנ"ד במ"א ס"ק י"ט) וי"א דאפי' במקום דמותר כיון דמאוס אסור לגבוה (שם):


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.