פרי מגדים - משבצות זהב/יורה דעה/פט

פרי מגדים - משבצות זהב ‏ יורה דעה פט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

עד. עט"ז הנה דעת רש"י דמושך זמן שש שעות וכפי' דאמרו בגמרא מסעודה לסעודה היינו שש שעות והר"מ כ' מפני בשר שבין השיניים ויש לכ"א מהפירושים קולא וחומרא לרש"י קולא בלועס לתינוק כיון שלא אכל אין מושך טעם חומרא דבשר שבין השיניים אף לאחר שש שעות צריך לחצוץ דהא דאמרינן בגמרא קרי עליה הבשר עודנו בין שיניהם אף לאחר ו' מיירי והלועס דא"צ להמתין היינו במנקה שיניו ולהר"מ קולא לאחר ו' אף שיש בשר בין שיניו א"צ לנקר דלאח"כ חשיב כמעוכל ומש"ה סגי בו' שעות וחומרא דלועס צריך להמתין. ויש עוד נ"מ באוכל גבינה חריף או מתולעת דמושך זמן לרש"י אסור ולהר"מ מותר דבגבינה מה שבין שיניו לא מיקרי גבינה כמ"ש הט"ז אות ד' וכדבעינן למימר שם ואנו מחמירים כחומר ב' הפירושים ואין זה כתרתי דסתרי וכסיל בחושך הולך חדא דאיפשר ב' הפירושים אמת דלאחר שש שעות שרי דמסתמא לא נשאר בשר ואם יש צריך לחצוץ ועוד כל שאנו עושים מספק לחומרא לא הוה כתרתי דסתרי אהדדי:

ודע דאם לועס לתינוק תבשיל שיש בו שומן לכאורה לכל הפירושים א"צ להמתין דמושך ליכא כיון דלא אכל ובין שיניים ליכא מ"מ יש להחמיר להמתין שש שעות משום לא פלוג וישראל קדושים ואין לפרוץ גדר. והני שש שעות הם חלק מכ"ד מעל"ע לא זמניות וכ"כ הכה"ג בהגהות הטור אות ו' דוודאי אין לומר בימות החורף מתעכל מהר והוא פשוט:

ב

אחר. עט"ז ותוכן כוונתו דמי שהוא בן תורה אין לאכול גבינה אחר בשר עוף כ"א אחר שש שעות וראוי לגעור בו אם אינו עושה כן וגם צריך סילוק וברכת המזון ואם אכל בשר בלא פת צריך ברכה אחרונה ומאן דאין בן תורה ומיקל בשעה א' עכ"פ בעי הדחה וקינוח הפה דקולא זו נמשך מתוס' דסעודה אחריתי היינו ברכת המזון שהביא הר"ב בהג"ה דלא כש"ך אות ז' דמחלק בין המתנת שעה א' דא"צ קינוח והמעיין בד"מ שהביא לשון מהרא"י משמע דהמתנת שעה הוא להחמיר ולא להקל וזה יורה כט"ז:

ג

אבל. הט"ז מאריך דוודאי איסור גמור לכתחלה לברך בהמ"ז ע"מ לאכול גבינה אח"כ. ומיהו המנהג שאין אוכלין עד שש שעות. אבל בתר גבינה רכה ראיתי מקילין קצת וסומכין על קינוח והדחה ואפילו מאן דמחמיר מברך (בשבועות) בהמ"ז על סעודת חלב ומכינים עצמן לאכול בשר אח"כ כיון דהוא גופא חומרא הבו דלא לוסיף:

ד

ויש. עט"ז גבינה מתולעת ואוכל התולעים הוה כמו בשר דמושך זמן וכן הועמדה בקיבה שחריף וחזק (כמו גבינה שקורין וואלכי"ש קעז) ראוי להמתין שש שעות הואיל שמלוחה וחזקה שהועמדה בקיבה מושך טעם. ולדבריו גבינה מפרה אף שהיא קשה ונשאר בין שיניו א"צ להמתין דלא מיקרי גבינה בין שיניו אמנם הפר"ח חולק ואמר דגבינה בין שיניו נמי מיקרי גבינה יע"ש וכן ראוי להחמיר בגבינה קשה עש"ך אות ט"ו:

ה

ושומן. עט"ז ורוטב של בשר יש מחלוקת אי דומה לתבשיל שנתבשל בקדירה של בשר או דומה לבשר עצמו והמחמיר תע"ב. ומיהו כשהוא עב ויש בו מיחוי בשר דינו כמו בשר וצריך שש שעות:

ו

מיהו. עט"ז דלחתוך לחם בסכין בשר לאכול בחלב די בקינוח הסכין דכל שאין שמנונית בעין אי מפליט בצונן אגב דוחקא אם לא בד"ח עסי' צ"ה אם כן משמע אף בסכין איסור סגי בקינוח ועש"ך אות כ"א דלכתחלה י"ל דאסור כ"א על ידי נעיצה ודיעבד סומכין לומר דבצונן אין מפליט על ידי דוחקא עיין בתוספות חולין ח':

ז

אבל. הט"ז כתב דלחתוך לחם שרי ע"י קינוח ומיהו העולם נזהרים אם לא בשעת הדחק ובדרך. כתב הלבוש ס"ד נוהגין לעשות סימן בסכין חולב וסימנך חריצי חלב ולא יעשה הסימן בשל בשר פן יבוא אחר להשתמש בו חלב כיון דרובן חורצין של חלב יע"ש והמוצא סכין חרוץ ברחוב של יהודים וודאי של חלב הוא ולענין להגעיל כלי מבשר לחלב וה"ה ללבן אסור עמ"ש בקכ"א  :

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.