פרי מגדים - משבצות זהב/יורה דעה/פח

פרי מגדים - משבצות זהב ‏ יורה דעה פח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

שלא. כתב הט"ז דבגמרא אמרינן דגזרינן גזירה לגזירה כה"ג. הלשון מגומגם חדא דהול"ל דבשר עוף א"נ דרך בישול לא הוה כ"א דרבנן ועוד דבגמרא לא אמרו דכה"ג גזרינן גזירה לגזירה ואדרבה רש"י פי' דמש"ה לאביי גזרינן העלאה אטו העלאה ואכילה בבהמה דהוה חדא גזירה דהעלאתו היינו אכילה שוודאי יאכל יע"ש והוא רק חדא גזירה ואף למה דמשני אלפס רותח הכין הוא דגזרינן העלאה אטו העלאה בא"ר בשר בהמה ועיין בלח"מ פ"ט ממ"א ה"ב ובכה"ג בהגהות הטור אות ג' יע"ש והט"ו נקטו לשון הר"מ שלא יבוא לאוכלם מפרשים שלא כדברי רש"י אלא דאביי אמר כה"ג גזרינן גזירה לגזירה כיון דלא בדיל מיניה דכ"א באפי נפשיה שרי ועמ"ש בס' ראש יוסף. ומ"ש הט"ז דע"י בישול היינו לומר אי נימא שלא יבוא לאוכלם קאי אבשר בהמה ואף שלא הוזכר בר"מ וטור ובמחבר כלל ולזה כתב מ"מ דווקא דרך בישול. ועלח"מ וכה"ג:

ב

אפילו. הט"ז השיג על מהרש"ל והעלה דב' בני אדם המכירין ומקפידין אסור משום לא פלוג כו' והמ"י כלל ע"ז אות כ"ב כתב לא פלוג שייך מיעוטא אטו רובא הלכך אחים רובן אין מקפידין גזרו ולא בשאר ב"א ולדינא הסכים לטור ושאר פוסקים. ועיין תוס' ריש כתובות באשת כהן ובס' פורת יוסף מ"ש שם. ואם נדרו הנאה זה מזה מותרים לאכול בשר וגבינה ששונאים זא"ז. ופשוט הוא עש"ך אות ב':

כתב בשו"ת בית יעקב סימן י"ב דמי שאכל בשר שצריך לשהות שש שעות לא ישב אצל מי שאוכל גבינה שמא יושיט לו וראיה מחולין ח' אשת חבר יע"ש ולא ראיתי נזהרין בזה ומההיא דאשת חבר בין לרש"י ותוס' אין ראיה שעוסקין במלאכתן חיישינן דלמא מינשי משא"כ באינש דעלמא שיושב אצל מי שאוכל גבינה גם הוה גזירה לגזירה כולי האי לא גזרינן  :

ג

ונותנים. עט"ז הביא דברי הטור והב"ח הניח בצ"ע דברי הטור דמשמע דלי"א אם אין להם הוצאה א' מהני היכר אף שמכירין וז"א דבגמ' חולין ק"ז ב' אמר ולא אסרו אלא תפיסה א' ופריך ס"ד אלא כעין תפיסה א' וכתבו התוס' ד"ה כעין דס"ד במטפחת א' ומשני כעין מטפחת א' הא עשו היכר שרי. וי"א דתפיסה א' היינו הוצאה א' ופריך אפילו שאין הוצאה א' כל שמכירין אסור אלא כעין תפיסה א' פירוש כל שמכירין אסור ולפ"ז לא הוזכר כלל דהיכר מהני. והט"ז פי' דברי הטור דלאו לומר כל דב' הוצאות מהני היכר אלא ה"ק וי"א בהוצאה א' פי' האי תפיסה א' היינו הוצאה א' דמכירין זא"ז לא מהני היכר וה"ה ב' הוצאות כל שמכירין לא מהני היכר ולדינא פסק הש"ע כדיעה א' בטור דמהני היכר בין הוצאה א' ובין ב' הוצאות ואלו היה הפי' בטור לחלק היה להמחבר להזכיר זה אלא דאין חילוק כלל בין הוצאה א' לב' הוצאות וכאמור:

ד

וכ"ש כו'. כתב הט"ז דבעינן דבלא"ה לא היתה המנורה עומדת. ר"ל אלא בסוף השולחן ועכשיו הניחוהו באמצע הוה היכרא וכ"ש ביום דהוה היכרא. ועש"ך:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.