פרי מגדים - שפתי דעת/יורה דעה/פט

פרי מגדים - שפתי דעת ‏ יורה דעה פט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

אפילו. עש"ך ומה שעשה כלומר לא ידענא מה קשיא ליה והמחבר נקיט בשר הוא לאו דוקא ה"ה שומן דמושך טעם:

ב

עד. הש"ך השיג על הלבוש דכתב היפך דברי הטור דלרש"י הלועס א"צ שש שעות. והמ"י כלל ע"ז אות א' כתב דלבוש גירסא אחרת היה לו בטור וכ"כ או"ה כלל מ' אות ז' לרש"י הלועס לתינוק צריך ש"ש דמושך זמן יע"ש וכ"ש להר"מ מפני בשר שבין השיניים:

ג

ומסירו. כתב הש"ך בשם הת"ה דה"ה למי שנוהג להמתין רק שעה א' דאם מוצא בשר בין השיניים א"צ להמתין שעה א' אלא מזמן אכילה. עת"ח כלל ע"ז ד"א מ"ש שם:

ד

צריך. עש"ך ור"ל דהר"ן דכתב רק קינוח סובר בשר אחר גבינה נמי א"צ כ"א קינוח משא"כ להמחבר ס"ב בשר אחר גבינה צריך קינוח והדחה מש"ה כתב דאם מסירו מבין השיניים נמי צריך הדחה דלא גרע מבשר אחר גבינה וממילא דצריך נמי קינוח והר"ב קיצר במובן. ובהר"ן הזכיר להדיא קינוח עת"ח שם:

ה

וי"א. עש"ך והעיקר דאפילו המתין כל היום אם לא בירך בהמ"ז אסור ובאכל בשר בלא פת בעינן שיברך ברכה אחרונה והר"ב שכתב בהמתנת שעה צריך בהמ"ז הוא לאו דוקא. מיהו מ"ש הר"ב דיש מקילין ע"י בהמ"ז וקינוח והדחה זה לא נזכר כלל לי"א דבעי קינוח והדחה כיון דמפרשי סעודה אחרת מיד לאחר שבירך. ע' בל"ח בפכ"ח אות כ"ח ובמ"י כלל ע"ו אות ד' שעמדו בזה והלבוש כאן השמיט קינוח והדחה ובא"ח קע"ג הזכיר כ"כ הל"ח. ולדברי הש"ך אות ז' א"ש דכאן בהמתנת שעה א"צ קינוח והדחה ובא"ח מיירי מיד מש"ה בעי קינוח והדחה וע' באות ז' ומיהו המנהג הפשוט ו' שעות ובהמ"ז:

ו

ובירך. כתב הש"ך וה"ה אכל בשר בלא פת בעינן שיברך ברכה אחרונה וכתבו אחרונים ה"ה למאן דנזהר מלאכול בשר אחר גבינה מטעם הזוהר הביאו הלבוש בא"ח קע"ג שהפליג מאד בחומר זה נמי צריך לברך ברכה אחרונה אחר החלב ובשבועות נוהגין לאכול מאכלי חלב ומברכין בהמ"ז ואח"כ אוכלין בשר:

ז

צריך. הש"ך כתב בהמתנת שעה א"צ קינוח והדחה דלא כט"ז אות ב' ולשון מהרא"י שכתב על אותן שממתינים שעה א' מי ימחה בידם שסומכין על תוס' דמפרשים מסעודה לסעודה ע"י בהמ"ז א"כ ודאי די לבהמ"ז להיות כנדון בקינוח והדחה. ובת"ח שם אף בירך לאלתר לא הזכיר הר"ב קינוח א"כ אין ראיה משם ועמ"י שם ואפשר הש"ך סובר דודאי הנוהגין להמתין שעה הוא כסברת התוס' דמסעודה לסעודה לאלתר שרי ואפ"ה בעי קינוח והם ממתינים שעה הוא במקום הקינוח דתו אין מושך טעם:

ח

וכן כו' וכן הלכה והמנהג דממתינים ו' שעות ואין לפרוץ גדר. עש"ך וגם כן בעינן סילק ובירך בהמ"ז הא לא"ה אפילו כל היום לא מהני:

ט

ובלבד כו'. עש"ך ומיהו לפי המנהג אף ביום נוהגין לרחוץ הידים אלא בשעת הדחק שאין לו מים בסמוך נ"מ בזה:

י

צריך. עש"ך הסכים דוקא מים ולא שאר משקין וקצת אחרונים מקילין ומיהו מים אחרונים אין נוטלין ע"ג קרקע ומים אמצעים נוטלין ע"ג קרקע:

יא

וצריך. עש"ך דאיזה שירצה יקדים. ויש נוהגין לשרות פת במשקה ואוכלין ועולה במקום קינוח והדחה וטוב לעשות כ"א בפ"ע עי' לבוש:

יב

חוץ מקימחא. כתב הש"ך כל קמח לא מהני ולאו דוקא דשערי. ומ"ש בש"ע תמרי וירקי עכה"ג בהגהות הטור אות כ"ט די"א שאר פירות נמי לא והעלה דשאר פירות הוה קינוח וכ"ה בר"מ פ"ט ממ"א הכ"ו. ודע שהפ"ת אות ז' כתב דהקינוח שיבלע דוקא לא שלועס ופולט ואני תמה שבר"מ מבואר ההיפוך בולע או פולט יע"ש וכן משמעות המחבר לועס אלמא הקינוח הוא בלעיסה וכדאמרן  :

יג

ואח"כ. עש"ך הביאותיו לעיל. עכה"ג בהגהות הטור אות כ"ט חולק על הש"ך במ"ש בשאר משקין לרחוץ ידיו מהני חוץ מים רותחין דלא מהני דא"א להעביר הזוהמא במים רותחין והיינו יס"ב יע"ש:

יד

בשר בהמה וחיה כיון דשוה לשל בהמה החמירו בה יותר משל עוף. עש"ך:

טו

שכל. עש"ך דלא כט"ז משום דגבינה נמי מיקרי גבינה בין השיניים וכמ"ש הפר"ח:

טז

אין. עש"ך ושאר אחרונים החמירו בש"ש כזוהר והפר"ח היקל בשר עוף אחר גבינה לאכול ע"ש באות ט"ו וכבר נהגו להקל ע"י סילוק ובהמ"ז והיינו כל שאין גבינה קשה אבל גבינה קשה ראוי להחמיר ש"ש:

יז

מיהו. עש"ך דהעלה דכן ראוי וכבר כתבנו בזה. ושומן אווז נמי ראוי להחמיר להמתין שש שעות עי' לבוש א"ח קע"ג והעולם מחמירין:

יח

ושומן. אפילו של עוף נמי ש"ך וכבר כתבנו למעלה:

יט

מיהו. עש"ך אף דלקמן כתב הר"ב דיש מחמירין בצלי ובישול שלא לאכול בכותח וכן הלכה מ"מ הא הב"י בא"ח סי' קע"ג כתב ג"כ דנוהגין היתר בנתבשל בקדירה של בשר ולדידיה מאי איריא זא"ז אפילו בב"א שרי אלא ע"כ במוח בעין א"כ ה"ה לדידן הדין אמת. ובמ"י שם אות י"ג הקשה על הש"ך ולמ"ש א"ש:

כ

מיהו. עש"ך ועפר"ח מי שאוכל במזלג א"צ לרחוץ ידיו ומ"מ הנכון להחמיר בדבר שאין טורח:

כא

שמש. עש"ך תמה על הב"י והר"ב והעלה דצריך נטילה בין תבשיל לתבשיל ועמ"י כלל ע"ו ועכר"ו מ"ש בזה ליישב:

כב

מיהו. עש"ך וכפי הנראה דלחתוך לחם בעינן נעיצה וכ"כ בת"ח דלא כט"ז שכתב בקינוח סגי דאינו דלכתחלה צריך כו' דוחקא לחוד אסור. ומשמע לחתוך גבינה אף ע"י נעיצה אסור מדלא כתב רבותא וכ"מ לשון רמ"א דעלה קאי ובסי' קכ"א בסכין איסור קיל טפי משא"כ מבשר לחלב שמא ישכח. וחולק אט"ז ובתרתי דלא מהני לפת קינוח אף דהוה נ"ט בר נ"ט מ"מ לכתחלה אסור לאכול בחלב אף להמחבר בצ"ה ולגבינה לא הוה נעיצה ועכר"ו כתב שם דהוה נ"ט בר נ"ט ויש לעיין ביה:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.