פרי מגדים - שפתי דעת/יורה דעה/פח

פרי מגדים - שפתי דעת ‏ יורה דעה פח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

אפילו. עש"ך ואשמעינן דל"ת כיון שצריך לשהות שש שעות ל"ח משא"כ בשר על שלחן שאוכל גבינה חיישינן שמא יהא סבור שבלעו הגבינה ויאכל יחד כשהם עדיין בפיו דומה למ"ש בפ"ק דשבת במשקין דתרומה לכן כתב דודאי הוה גזירה לגזירה אלא שמא יעלה באלפס רותח וכדומה פשיטא דה"ה גבינה על שולחן שאוכל בשר דאסור להעלות:

ב

אסור. עש"ך דבדבר דלא בדיל מיניה אסור להעלות על השולחן והנודר הנאה מדבר אי אוסר אכילה עליו אסור להעלות על השולחן הא בבדיל מיניה אין איסור ומ"ש חמץ וכן חלה דעל הלחם יחיה האדם אפילו לחם איסור אסור להעלות על השולחן עמ"י כלל ע"ז אות כ"א דהעיקר חמץ ג"כ לא בדיל מיניה עיין פסחים י"ב ע"א. ומיהו לחם איסור איפשר דמיקרי ג"כ לא בדיל עיין ריש פסחים:

ג

המכירים. עש"ך והיינו אפילו אין להם אחוה וריעות דמקפידין זע"ז אפ"ח חיישינן וכתב הב"ח בשם רש"ל דביושבים רחוקים זה מזה בכדי שאין יכול לפשוט ידו וליטול מאוכל חבירו שרי לד"ה בלא היכרא:

ד

אפילו הם מקפידין אסור דלא כרש"ל דמתיר אם מקפידין זע"ז. ש"ך:

ה

ואפילו. עש"ך פי' כמ"ש הט"ז די"א אלו חולקין עם סברא א' דלדיעה א' מהני היכר בין בהוצאה א' או במכירין ולי"א לא מהני היכר אף בב' הוצאות כ"ז שמכירין דלא כמ"ש הכה"ג בהגהות הטור אות כ"ב די"א הוא דיעה שלישית דמפרשים בגמרא כדיעה א' דמהני היכר ומצד הסברא אמרו דכל שיש להם הוצאה א' לא מהני היכרא וכ' שכ"מ מש"ך ולא הבינותי אדרבה הש"ך שלל זה דאלו לזה הפי' איפשר הי"א לפרושי קאי דכי מהני היכרא בב' הוצאות כו' ולמ"ש הט"ז והש"ך מחולק הוא עם דיעה קמייתא ולענין הלכה כדיעה א' עיקר אף בהוצאה א' כל שעשו היכר סגי ומ"ש דכ"מ מטור א"ח והמחבר כאן היינו מדסתמו משמע ודאי אף בהוצאה א' מהני היכרא דל"ת שהי"מ הוא דיעה שלישית וכמו שכתב:

ו

כלי. עש"ך פסק כן להלכה דלא כב"ח שמחמיר. ומיהו לכאורה אין ראוי לשתות מכלי אחד האוכלין בשר וחלב דנדבק שיורי המאכל וכמ"ש הר"ב אח"כ ומיהו אם העמידו קנקן ושותין מכלים קטנים שפיר דמי:

ז

אם נתנו שם מנורה היינו ביום או בלילה אלא שאין דרכה לעמוד במקום הזה אלא בסוף השלחן ועכשיו העמידוה להפסיק בין מאכל חלב לבשר ועט"ז:

ח

משום. עש"ך וכ"ש דאסור לאכול מפת א' האוכלין בשר וחלב ומ"ש הר"ב דאם אוכלין מפת א' לא הוה היכרא היינו א' אוכל ממנו תו לא הוה היכרא כיון שאוכל ממנו. בל"י בשם הלבוש הביא דוקא פת שלם הוה היכר ולא ראיתיו אדרבה ממ"ש דלא יאכלו מפת משמע אפילו אינו שלם. עוד הביא בשם א"ז דאין לעשות נרות מחמאה שמא יטיף על בשר וכתב הבל"י דא"כ בנרות של שומן נמי יע"ש ולדידי מהא לא איריא דחמאה מהותך בנר שקורין קרוי"זיל יש לחוש ע"י נענוע ישפוך משא"כ נר שומן עשוי כעין פתילה לא חיישינן שמא יטיף ונכון הוא:

מה שכתב המחבר אפילו אוכלין על מפה א' משמע דרשאי לאכול ע"י היכר ול"ד לחמץ שא"א שלא יתערב כ"ש ועיין סימן פ"ט ס"ד ושם אבאר לענין מפה:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.