פרי מגדים - משבצות זהב/יורה דעה/מט

פרי מגדים - משבצות זהב ‏ יורה דעה מט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

יש לו. דע דבאווזא אין יש קליפה פנימית בפ"ע אלא גוררין ומקלפין בסכין ולאחר שגוררין נשאר עור לבן וחלק וקשה קצת ואח"כ בשר אדום ובתרנגולת יש כמין כיס בפנים קצת ירוק ואח"כ עור לבן עיין בה"ג קכ"ז עמוד ד' ב' עורות בקורקבן הפנימי לבן והחיצון אדום ולשון הר"מ פ"ו מה"ש הי"ח ב' עורות לקורקבן חיצון אדום ופנימי לבן ועיין כה"ג בהגהות הטור אות ד' צידד לומר לבה"ג אי חליף בקורקבן טריפה כמו וושט אמנם לדינא אינו כן מדלא הזכיר שום א' מהפוסקים זה ובהגהות ב"י אות ז' בשם רש"ל באו"ש דמחט נבלע בעובי קורקבן יש לומר בחוץ ניקב דבפנים לבן וקשה וחלק ויוכל להכיר לכאורה ב' עורות היינו עור הלבן ושאר הבשר לבד הקליפה שמשליכין אמנם הכר"ו אות א' כתב א' מה שקולפין ומשליכין עור א' והב' כל עובי קורקבן יע"ש. שוב מצאתי ברשב"א בת"ה הקצר בית ב' שער שלישי דף י"ג ע"ב דפוס קרימונה וז"ל קורקבן זה יש בו כיס שנקלף ממנו ניקב וכיסוי קיים כשר וזה יורה כמ"ש הכר"ו ועיין חולין מ"ג א' ורש"י ד"ה כיס וד"ה קורקבן יע"ש ונ"מ בכל זה ע"י חולי דבקוץ בלא"ה טריפה בחוץ כמבואר. ומיהו בגמרא אמר כיס קיים יע"ש ועיין חה"ר בחולין מ"ג יראה בחוץ הוה וודאי דמדקין בא דרוב הנבלעין כו' וכבר התבאר  :

ב

דינו. עט"ז בשם ד"מ וכבר נתבאר ס"ס מ"ח אות י"ז דקורקבן מעל"ע ואין ק"ד טריפה ונ"מ דאלו ביה"כ בה"מ יש להתיר מעל"ע כמ"ש הש"ך באות ל"א ואלו בקורקבן אסור אף בה"מ וכן המנהג דלא כש"ך ופר"ח דמקילין בקורקבן וכן הסכים התב"ש אות ג' ובל"י אות ג' בשם כמה אחרונים ואין להקל. ונ"מ עוד אם ראו אחר ק"ד ולא הספיקו לראות אחר נקב מעל"ע ונאבד ונחתך דאי בקורקבן דין ביה"כ יש לו הוה ס"ס שמא לאחר שחיטה ושמא לא ניקב מעל"ע מה שא"כ עכשיו טריפה דלא שייך ס"ס כה"ג ולדינא צ"ע  :

כתב הרדב"ז הביאו הפר"ח אות ג' מחט בקורקבן היה תערובת עם שאר תרנגולים והיה רושם שחור בתרנגול א' והכשיר השאר והסכים הפר"ח. עוד מעשה מחט יצאה כחצי אצבע ולא הרגיש בהדחה היקל דודאי לאחר שחיטה דאל"כ היה להרגיש יע"ש. הנה בשאלה א' כתב תב"ש אין לדיין אלא מה שעיניו רואות ועל השניה כתב דבסימן מ"א אות יו"ד החמיר. ולא ידענא דהתם הוא המעשה של צ"צ וטמונה כולה בבשר והפר"ח החמיר שם משא"כ כאן מלתא דמסתברא דאי איתא דהיה קודם שחיטה איך לא הרגישו בשעת הדחה ולמעשה צ"ע:

ג

תולין. הט"ז האריך להשיג מוושט ובנה"ך תי' דשאני התם דשכיח הוא שינקבו שניהם ומתהפך לא בעינן כאן עכ"ל. וכן לקמן סי' נ"א אוסר הט"ז בספק ע"י חולי והש"ך מכשיר דלא בעינן מתהפך דמתחלה צריך אתה לדון ממה הוה אי ע"י חולי ואף שהט"ז בא בטענה דהא שם יש מחלוקת אי חוששין וכאן לכ"ע חוששין אם כן כאן שכיח טפי מ"מ י"ל לדידן דפוסקין שם שמא הבריא יש לומר שם שכיח טפי דדמי לדרוסה ולא הוה ספק הב' שקול משא"כ הכא. ועיין כר"ו סימן ל"ג. וי"ל דס"ס במקום חזקה לא אמרינן אלא דקשיא דאמאי אוסר שם אף בתורבץ דכה"ג ליכא חזקה תורבץ לא הוה נבילה עס"י ל"ג וכבר הארכנו בזה שם. גם אין לומר דכאן אחר בדיקה דוקא ויש סניף דעת הר"מ דסובר קוץ לחלל מהני בדיקה דזה לא נזכר כלל במחבר וכ"נ דאין להחמיר לבדוק אחר כל המקומות אם ספק הוא ע"י חולי או קוץ:

עוד כתב הט"ז בשם הטור דאין לעוף כרס וכתב הט"ז ה"ה בשר החופה לית ליה והביא ראיה מד"מ סימן נ"א אות א' אף דעור היה נקרע ומשמע רובה דעוף דין קטנה יש לה אפ"ה כשירה. וז"ל הטור עוף אין לו כרס והמסס וביה"כ ויש לו כנגדו זפק וקורקבן. הנה זפק וקורקבן הוא כנגד המסס וביה"כ אמנם כרס הפנימי אין לו כל עיקר ולשון הר"מ ז"ל בפ"ו מה"ש הי"ז העוף אין לו כרס והמסס וביה"כ ויש לו כנגדן זפק וקורקבן ועיין כה"ג בהגהות הטור אות ג' בשם דמש"א דעוף דין קטנה יש לה ורוצה לומר דכרס חיצונה יש לו ולא קי"ל כן. ועוד דהא הב"ח בסימן מ"ח כתב טריפות כרס חיצונה משום דסוף הפנימי לינקב כמ"ש שם ובעוף שאין לו כרס פנימי כשר ומיהו זה יש לדחות דעוף שאין הגנה לבני מעיים כ"א הכרס חיצונה יש לאסור ומ"מ הלכה להתיר וכ"כ צ"צ סימן ע"ו באווזא שהיה הביל"ג נחלק לשתים והעור שלם כשר ופלפל שם אי הוה כחזה וכפי הנראה דביל"ג זה הוא במקום כרס חיצונה ולא שייך ביה טריפות וכמעשה דד"מ בסימן נ"א ועיין סימן נ' בפר"ח דאם ניקב מסתמא על ידי קוץ ובש"ך אבאר:

כתב בתשובת באר עשק סי' ס"א אווזות פטומות שיש שומן במקום שאין לשאר אווזות אותו השומן אינו בתולדה ואין מגין עוד כתב דאם יש סביב פי המחט שומן ועל פי המחט אין שומן אף שיש בשר על המחט כיון דשנוי הוא שאין שומן נגד פי המחט חיישינן דקרום מחמת מכההוא והעתיק דבריו התב"ש אות ב' וקלסי' והמ"י כלל צ"ו אות א' העתיק בשומן הבא מרוב פיטום וכתב מסתימת הפוסקים משמע דהוה סתימה ובכלל צ"ה אות ה' דאף המחט עודנו שם כשירה וזהו אמת כמ"ש התוס' הביאו הש"ך בסי' מ"ו יע"ש:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.