כף החיים/יורה דעה/מט

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

כף החייםTriangleArrow-Left.png יורה דעה TriangleArrow-Left.png מט

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרכי משה
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
כף החיים
כרתי
פרי מגדים - משבצות זהב
פרי מגדים - שפתי דעת
פתחי תשובה
ש"ך
נקודות הכסף (להש"ך)
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז


חכמת אדם


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

א) [סעיף א'] הקורקבן יש לו ב' עורות וכו' פי' הכיס בפנים הוא עור א' וכל הבשר כולו עור שני. ט"ז סק"א. כנה"ג בהגה"ט או' ד' פר"ח או' א' לה"פ או' א' בל"י או' א' כריתי או' א' וכתב דהיינו א' הוא הכיס בפנים שקולפין אותו מן הקרקבן ונשלך וא' הוא עם כל עובי בשר הקורקבן. מש"ז או' א' שה"מ או' א' מחב"ר או' א' וכתב ודלא כהרב שתי הלחם סי' ט"ל שלא הבין כן. מק"מ או' א' חכ"א כלל ך' או' כ"ב. זב"ת או' א' זב"ש או' א' ענ"ה סי' ל' או' א' תו"ז סי' פ"ו או' א' בי"צ או' א' זבחי צדק או' א'.

ב[עריכה]

ב) באווז לא יש קליפה פנימית בפ"ע אלא גוררין ומקלפין בסכין ולאחר שגוררין נשאר עור לבן וחלק וקשה קצת ואח"כ בשר אדום. מש"ז שם. ואני חקרתי ע"ז ואמרו לי כי במקומות אלו אווזא ובר אווזא ועופות דהיינו תרנגולות למיניהם כולם שוו בשיעוריהן כי בקורקבן יש כיס שבו נאסף האוכל ומשליכין הכיס ואין חילוק ביניהן. מחב"ר או' ב' ענ"ה שם. זבחי צדק או' ב'.

ג[עריכה]

ג) ואם נתחלפו עורות הקרקבן שהאדום היה לבן והלבן היה אדום לית לן בה וכשרה. כנה"ג בהגה"ט או' ד' מש"ז או' א' מחב"ר או' ג' מק"מ שם. ענ"ה שם. זבחי צדק או' ג'.

ד[עריכה]

ד) נתמסמסו שתי עורות הקורקבן עד שאם היו מושכין קצת היו נחתכין יש להטריף. מהריק"ש בהגהו' בסי' זה. מחב"ר או' ט"ו. שו"ג מחו' או' א' ענ"ה שם או' י"ג. תו"ז שם או' ח' זבחי צדק או' ז' אבל אם היה א' מהם שנתמסמס כשר דלא יהא אלא כניקב הא ק"ל ניקב זה בלא זה כשרה. שו"ג שם. ועיין לקמן או' ט'.

ה[עריכה]

ה) שם. עד שינקבו שניהם זה כנגד זה. והא דניקב זה כנגד זה טרפה היינו אפי' אם מנוקב בשפוע דיני כזה נגד זה וטרפה. חכ"א כלל ך' או' כ"ב. מק"מ או' ג' זב צ או' ח' ועיין לקמן או' כ"ד.

ו[עריכה]

ו) שם. אבל אם ניקבו זה שלא כנגד זה כשרה. ואמרינן בש"ס (חולין מ"ג ע"א) דלא דמי לושט דלעיל סי' ל"ג משום דאכלה ביה ופעיא ביה רווח גמדה ליה ופשטה ליה ומתרמי דמכווני אהדדי אבל קורקבן דמינח נייח כדקאי קאי. ולפ"ז ה"ה בית הכוסות שניקבו שני עורות זה שלא כנגד זה דכשר. ש"ך סק"א. וכ"כ לעיל סי' מ"ח או' מ"ב.

ז[עריכה]

ז) שם. אבל אם ניקבו זה שלא כנגד זה כשרה. ומיהו צריך שלא יהיו הנקבים סמוכים כ"כ שלא יהא מפולש. שפ"ד או' א' מחב"ר או' ו' ענ"ה שם או' ב' תו"ז שם או' ג' זבחי צדק או' ד' וכ"כ לעיל סי' מ"ח או' מ"ג.

ח[עריכה]

ח) ואם ניקבו זה שלא כנגד זה אפי' מרוח א' אלא דזה למעלה וזה למטה דכה"ג בושט טרפה משום דאפשר דעתרמו אהדדי אפ"ה בקורקבן כשרה משום דמינח נייח. כנה"ג בהגב"י או' ג' שה"מ או' ג' זבחי צדק או' ה'.

ט[עריכה]

ט) כמו שהוא הדין בניקב דבעינן שינקבו שניהם זה כנגד זה כן ה"ה אם ניטל עור א' מהקורקבן או נרקב לגמרי כשרה כל שהשני קיים כולו. שו"ת נוב"י מה"ק חי"ד סי' י"ח. מחב"ר או' י"ח. פ"ת או' ב' ענ"ה שם או' ט"ו. תו"ז שם או' ט' בי"צ בתה"ב או' א' זבחי צדק או' ו' ועיין לעיל או' ד'.

י[עריכה]

י) ואם ניקב שלא כנגד החלל רק בעובי הבשד ע"י חולי אעפ"י שהוא מעל"ע כשר כדאמרינן לעיל סי' מ' או' ז' גבי לב. חכ"א כלל ך' או' כ"ב. זבחי צדק או' ט'.

יא[עריכה]

יא) [סעיף ב'] ניקב ושומן שעליו סותמו כשר. ואפי' מחט תחוב בנקב וחלב טהור סותם כשר. ש"ך סי' ע"ו סק"ב. לה"פ שם או' ג' בל"י שם או' ג' מק"מ שם או' ב' שפ"ד בסי' זה אי' ב' מחב"ר או" ז' זב"ת או' ג' זב"ש או' ב' ענ"ה סי' ל' או' ג' זבחי צדק או' יו"ד. ואף כשהסתימה דקה יש להקל. פר"ח או' ב' לה"פ או' ג' זב"ת או' ג' אך שצריך להיות השומן חזק ומהודק ע"ג הנקב.

יב[עריכה]

יב) וצריך המורה ליזהר דזימנין דמשכחת האי סתומאה על הנקב ואינו שומן רק קרום שעלה מחמת מכה. שפ"ד שם. מחב"ר או' ח' ענ"ה שם או' ד' זב"ש או' ב' תו"ז סי' פ"ו או' ו'.

יג[עריכה]

יג) ואם נמצא השומן על חודה של מחט או הקוץ ממש מלבד מה שסביבו בידוע שלא יצא והשומן סותמו וכשר אבל אם תראה השומן סביב המחט לבד ולא על חודה בידוע שיצא חוץ לב' העורות וטרפה. שו"ת באר עסק סי' ס"א. וכונתו דאפי' נשאר מהעור החיצון שלם קצת שלא ניקב רק שאין שומן כנגד המחט ויש סביבו מזה נראה שנקב וחזר וקרום הוא שעלה מחמת מכה. תב"ש או' ב' מש"ז בסוף הסי' מחב"ר או' י"ב. שה"מ או' ו' חכ"א שם או' כ"ג. ענ"ה שם או' ח' זב"ש או' ב' תו"ז שם או' י"ב. בי"צ בתה"ב או' ג' זבחי צדק או' י"ב.

יד[עריכה]

יד) והא דשומן סותם ה"ד שאין המחט נכנס בתוך השומן אבל אם המחט יוצא קצת לחוץ לתוך השומן אף שיש שומן הרבה על חודה של מחט יש לאסור. שו"ת תולדות יצחק סי' ו' פ"ת או' ג' וכ"כ הפר"ת או' ב' מיהו המק"מ סי' מ"ו או' ב' כתב לדחות סברא זו וכתב שעכ"פ בהפ"מ יש להתיר. זבחי צדק או' י"ג.

טו[עריכה]

טו) בעופות מפוטמים יש לפעמים הרבה שומן מגין על הנקב ואינה הגנה שאותו שומן לאו בתולדה הוא שאם תכחש יוסר משם השומן. באר עסק שם. תב"ש שם וכתב וצריך המורה להזהר בזה דדברי טעם הם. מחב"ר או' י"א. ענ"ה שם או' ז' זבחי צדק או' י"ד. וכ"כ לעיל סי' מ"ו או' י"ח והגם דדעת שה"ע או' ו' להכשיר מ"מ כיון דדעת האחרונים לאסור יש להחמיר באיסור תורה רק אם מסתפקא לן יש להכשיר בהפ"מ.

טז[עריכה]

טז) והא דמהני סתימת השומן היינו כשניקב גם עור הפנימי דרגלים לדבר דהמחט דרך ושט אתא אבל אם ניקב ע"י מחט עור החיצון לבד לא מהני סתימת השומן דאמרינן דמבחוץ באה המחט ונתחב בקורקבן וחיישינן לנקיבת הדקין כדין מחט שנמצא בחלל הבהמה. שו"ג או' ב' ענ"ה שם או' כ"ב זבחי צדק או' ט"ו. ונראה שזה פשוט.

יז[עריכה]

טוב) ואם ניקב הפנימי לבד אפי' מחמת קוץ כשרה. ענ"ה שם או' כ"ג.

יח[עריכה]

חי) שומן הקורקבן הוי כרצועות ובמקום פירודם אינה סתימה. דע"ק או' ג' מק"מ או' ד'.

יט[עריכה]

יט) כבד בדיבוקה לקורקבן יכול להיות סתימה לנקב שבקורקבן אך כשמפסיק מוגלא וכיס קרום מחמת מכה אין זה סתימה ורק כשאין שום הפסק ומהודק יפה סותם. דע"ק שם. מק"מ שם. זבחי צדק או' ט"ז.

כ[עריכה]

ך) שם בהגה. אעפ"י שלא נשאר רק מעט מעור החיצון וכו' וצריך שאותו מעט לא יהיה בו שינוי מראה. שפ"ד או' ב' מק"מ או' ה' ועיין לעיל סי' מ"ח או' ס"ה. ועוד עיין מזה לעיל סי' ע"ו סעי' א' ובדברינו לשם בס"ד.

כא[עריכה]

כא) [סעיף ג'] אם נמצא מחט תחוב בו מבפנים דינו כדין מחט שנמצא בהמסס וכו' לעיל סי' מ"ח סעי' ח' ואף לענין ניקב כולו אם נמצא עליה קו"ד טרפה ואם לא נמצא עליה קו"ד בידוע שהוא לאחר שחיטה וכשרה כדלעיל סעי' ח' גבי ביה"כ כן הוא גבי קורקבן וכמו שהוכיח הש"ך סק"ד מכמה פו' ודלא כד"מ וט"ז סק"ב שנמשך אחריו דמטרפי בקורקבן אף בלא קו"ד. פר"ח או' ג' פר"ת או' ג' זב"ת או' ה' וזהו לפי הפסק של הש"ע שם אמנם כבר כתבנו שם או' ע"ב דדעת האחרונים להחמיר כדברי י"א שהביא שם בהגה דבזה"ז אין אנו בקיאין בבדיקות ויש להטריף אם נקבה המחט משנו צדדין אפי' לא נמצא קו"ד ולא חלודה וכו' יעו"ש. וא"כ ה"ה לקורקבן רק אם יש שם שומן שסותם כמ"ש בסעי' הקודם.

כב[עריכה]

כב) שם. אם נמצא מחט תחוב בו מבפנים וכו' ואם יש שביל לבן עד לחוץ נגד פי המחט והבשר קשה ונשתנה מראיתו וכה"ג דאיכא רעותא דמחט ואין אנו בקיאין בבשר שהרופא גוררו יש להטריף. שפ"ד או' ב' מחב"ר או' ט' שו"ג סוף או' ג' זב"ש או' יו"ד. ענ"ה סי' ל' או' ה' זבחי צדק או' י"ז.

כג[עריכה]

כג) קורקבן שהיה מחט מובלע בבשר ובפנים היה שביל עד שליש עוביו ואח"כ לא ניכר שביל עד המחט וממקום המחט היה שביל עד לחוץ ובחוץ היה מזהיר ובהסיר המחט לא ראו עוד זהרורית והבשר בחוץ היה בריא יש להכשיר אפי' בלא הפ"מ. שפ"ד שם. מחב"ר או' יו"ד. זב"ש או' ט' ענ"ה שם או' ו' בי"צ בתה"ב או' ד' זבחי צדק או' י"ח.

כד[עריכה]

כד) אם נמצא המחט תחוב באלכסון מפולש מסתבר דכשרה שהרי הא' מגין על חבירו אלא שאינו סומך על זה. הרדב"ז ח"א דפוס ליוורנו סי' נ"ח. ער"ה או' א' זב"ש או' י"א. ענ"ה שם או' י"ד. זבחי צדק או' י"ט. ועיין לעיל או' ה'.

כה[עריכה]

כה) מעשה שבשלו תרנגולים הרבה ונתנו קרקבן א' לנער לאכול ובעת אכילה צעק הנער וראו והנה מחט תחובה בבשר הקרקבן יש להטריף. שו"ת מהר"י הלוי אחיו של הט"ז סי' כ"ה. והב"ד הט"ז סי' מ"ח ס"ק י"ח והסכים לדבריו יעו"ש. וכ"כ בשו"ת חב"י סי' מ"ח. לה"פ או' ג' בל"י או' ד' חכ"א כלל ך' סוף או' כ"ה. בי"צ בתה"ב או' ג' שבאו' ד' וכ"כ ביה"ל בסי' זה על קרקבן שנמצא תחוב בו מחט אחר שנתבשל שהמאכל אסור. והסכים לדבריו הפר"ח בקו"א אלא מ"ש שם הפר"ח להכשיר בהפ"מ אין כן דעת הפו' כנז' וכ"כ התו"ז סי' פ"ו או' כ"ז בקרקבן שמצאו בשעת אכילה מחט תחובה והביאו לפניו המחט והשליכו הקרקבן והטריף משום דא"א לבדוק אם עבר המחט מעל"ע יעו"ש. והב"ד זבחי צדק או' ך'.

כו[עריכה]

כו) אבל אם היה ספק אם בא המחט לאחר שחיטה דהיינו שמונח המחט על הקרקבן ואינו תחוב בתוכו ולא נמצא שום חלודה על המחט ואינו ניכר שהיה בתוך הקרקבן אזי הוא כשר משום דהוי ס"ס אחד שמא נפל מחט לתוכו עכשיו מעלמא ואת"ל קודם שחיטה שמא לא ניקב רק עור הפנימי והוי ס"ס. ביה"ל שם. והב"ד הפר"ח שם אלא שכתב דגם אם יש חלודה במחט יש להכשיר. זב"ת סוף או' ז' זבחי צדק או' כ"א.

כז[עריכה]

כז) מחט שנמצא תחוב בקרקבן ועובר מעל"ע כשיעור חצי אצבע ולא ניכר אלא אחר הבשול ובשעת מליחה ושטיפה והדחה לא ניכר ולא הרגישו בו כשרה דתלינן שאח"כ נפל המחט לתוך הקרקבן כיון שהיה ארוך כ"כ שהיה עובר מעל"ע כחצי אצבע אלו היה שם קודם בישול א"א שלא ירגישו בו. הרדב"ז ח"א דפוס ליוורנו סי' נ"ח אלא שכתב דלמעשה ראוי שלא להתיר זה בפני ע"ה. כנה"ג בהגב"י או' יו"ד. פר"ח או' ג' וכתב אף למעשה מורינן לקולא בכה"ג. שה"מ סוף או' ז' וכ"כ המחב"ר סוף או' טו"ב דבמקום שהמנהג הוא שכל שינוי שימצאו יביאוהו אצל המורה ואינם סומכים על דעתם כלל יש להתיר בנדון כזה בלי פקפוק כהוראת הרדב"ז והפר"ח. וכ"פ חכ"א שם או' כ"ו להתיר כדברי הפר"ח. זב"ש או' ה' תו"ז שם או' כ"א. זבחי צדק או' כ"ב. ולא דמי למ"ש לעיל או' כ"ה משם הט"ז וביה"ל להטריף אם נמצא אחר בישול דשאני הכא דרחוק לומר דמחיים בא המחט שהרי ראו הקרקבן בשעת מליחה והדחה וניקוי כמנהג יכיון שהיה ארוך ויוצא לחוץ כ"כ היו מרגישין בו כנז'.

כח[עריכה]

כח) נמצאת המחט אם היא של ברזל שלא העלתה חלודה ואם היא של נחושת לא מורטה (ר"ל לא נתעכלה מחמת החום) להלכה תולין שלאחר שחיטה נכנס ולמעשה ראוי להחמיר. הרדב"ז שם. כנה"ג שם או' י"א. ענ"ה סי' ל' או' כ"א. ומיהו מהני זה הטעם לעשותו סניף עם טעם אחר. זבחי צדק או' כ"ג.

כט[עריכה]

כט) והכלים שנתבשל בו זה הקרקבן בחזקת כשרים הם. הרדב"ז שם. כנה"ג שם או' י"ב. ענ"ה שם.

ל[עריכה]

ל) אם נמצאת מחט תחובה בקרקבן של תרנגולת מבחוץ והמחט היה יוצא לחוץ הרבה דליכא לספוקי שיצא אח"ש והיו שם עופות הרבה ולא היו מכירין את העוף הנטרף ובדקו התרנגולות ומצאו בא' מהם רושם שחור ובשאר העופות לא היה רושם כלל יש להתיר את שאר התרנגולות דמסתמא הרושם השחור אינו אלא מחמת המחט. הרדב"ז ח"א דפוס ליוורנו סי' קמ"ב. שה"מ או' ז' וכתב ודלא כהפר"ח שהתיר גם את העוף שיש בו רושם שחור מפני שלא נמצא קו"ד על המחט יעו"ש וכ"כ התב"ש סוף או' ג' להחמיר דלא כפר"ח וכן הסכים הענ"ה סי' ל' או' יו"ד. תו"ז סי' פ"ו או' ך' ועיין עוד לקמן סי' ק"א או' ס'.

לא[עריכה]

לא) מעשה בקרקבן שנמצא בתוכו ט"ו פרוטות של כסף שבלען התרנגול והכשרתיו. תו"ז שם או' כ"ז. זבחי צדק או, כ"ו.

לב[עריכה]

לב) תינוק חריף אומר שהוא תחב המחט בקרקבן אולי מועיל ואם גדול ראה שעסק במחט אצל הקרקבן אולי קיל יותר ואי תרווייהו איתנהו קיל יותר. ואשה נאמנת כי אינו גדר אתחזק איסורא כי היה רק ספק והוכיח למפרע היטב. דע"ק סוף או' ד' זבחי צדק או' כ"ז.

לג[עריכה]

לג) שם הגה. אם המחט נמצא בעובי הבשר וכו' עיין לעיל סי' מ"ח סעי' י"א ובדברינו לשם בס"ד.

לד[עריכה]

לד) [סעיף ד'] זה שהכשרנו וכו' ואם לא היה מכיר וכו' תולין להקל. דהוי ס"ס ספק שמא ניקב ע"י חולי ואת"ל ע"י מחט או קוץ שמא לא ניקב אחד מהאברים הפנימיים. ב"י בשם אהל מועד. ש"ך סק"ה. פר"ח או' ד' פר"ת או' ד' תב"ש אי' ד' והיינו אם הספק הוא מחמת שא"א להתברר אם ע"י קוץ או מחמת עצמו אז יש להכשירו אבל אם הספק אפשר להתברר אלא שאין החכם שבא לפניו בקי לראות אם הוא ע"י קוץ או ע"י חולי זה לא מקרי ספק כלל והוי ספק א' וטרפה. ד"מ או' ב' ט"ז סק"ג. ומה שהקשה הט"ז שם על דין זה כבר תירצו הש"ך בנה"כ והפר"ח והפר"ת והתב"ש שם. ולענין דינא כתב שה"מ או' ח' כיון דמרן ומור"ם בתו"ח כלל צ"ד או' ג' והלבוש ופרישה ול"ח או' ר"ח ורע"ז ודמש"א דף קמ"ז וש"ך וכנה"ג ופר"ח ופר"ת כולהו הסכימו להתיר הכי נקטינן עכ"ל. ועיין לקמן סי' נ"א סעי' א' בהגה ובדברינו לשם בס"ד.

לה[עריכה]

לה) שם. תולין להקל. והא דתלינן להקל היינו כשאין ניקב מבחוץ אבל אם היה העור נקוב לפנינו מצד חוץ אין כאן ספק דמסתמא נעשה ע"י קוץ וטרפה. פר"ח סוף או' ד' וסי' מ"ב או' ג' תב"ש סי' נ"א או' ג' שפ"ד בסי' זה או' ה' שה"מ או' ח' ענ"ה סי' ל' או' י"ז. ועיין לעיל סי' מ"ב או' ז' ואו' ח'.

לו[עריכה]

לו) העוף אין לו לא כרס ולא מסס ולא בית הכוסות ויש כנגדן זפק וקרקבן. טור. לבוש סעי' א' וגם דין בשר החופה את רוב הכרס אין שייך בו ולכן אם נקרע והדקין שלמים כשר ומ"מ אם יש חשש שניקב ע"י קוץ טרפה. ט"ז סק"ג. פר"ח סי' ן' או' ב' מש"ז סי' זה או' ג' שה"מ סי' מ"ח סוף או' ח' חכ"א כלל ך' או' ז' ענ"ה סי' כ"ח או' י"ט. תו"ז סי' ס"ד או' י"א. בי"צ סי' מ"ח ח"א או' ו' ועיין באו' שקודם לזה.

לז[עריכה]

לז) [סעיף ה'] אם תולעים יוצאים מהקרקבן כשרה וכו' וכל דינים וחלוקים שכתבנו לעיל סי' ל"ו סעי' ה' גבי ריאה שנמצאו בה תולעים שייכי כאן גבי קרקבן דריאה וקרקבן שוים הם לענין תולעים. כ"כ האחרונים.


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון