פרי חדש/תלמוד תורה/ד

פרי חדש ‏ תלמוד תורה ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

וכן הרב שאינו הולך בדרך טובה וכו'. מקשים על הרב למה לא חילק בין קטן לגדול כדאיתא בפרק אין דורשין. ולי נראה שסבור הרב ז"ל דכי מייתי תלמודא בתר הכי כי אתא רב דימי אמר אמרי במערבא ר' מאיר אכל תחלא ושדי שיחלא לברא היינו לומר דפליג אמאי דמפלגינן בין קטן לגדול ודוקא ר"מ דרב גובריה הוא דמצי למעבד הכי ולא חכם אחר ומסתייעא הדין פירושא מההוא עובדא דמייתינן בר"פ [בתרא] דמועד קטן דההוא דהוו סנו שומעניה דשמתיה רב יהודה אף על גב דהוו צריכי ליה רבנן וסתם רבנן הוו גדולים ודלא כהתוספות דחגיגה וא"כ שפיר פסק הרב שלא לחלק בין קטן לגדול דאין לנו דכוותיה דר"מ ואיכא מאן דאמר דר"מ לגרמיה הוא דעבד ולית הלכתא כוותיה והיינו דאמרינן ר"מ קרא אשכח ודרש וכן קב"ה קאמר שמעתתא מפומייהו דכלהו רבנן ומפומיה דר"מ לא קאמר אלמא לאו שפיר עבד ולאו מילתא היא דהא איתא התם בש"ס דכי קאמר רבא בר שילא אמאי ר"מ רימון מצא תוכו אכל קליפתו זרק הדר ביה קב"ה ואמר מאיר בני אומר משמע שהודה קב"ה דשפיר עבד ר"מ והילכך מחוורתא כדשנין ודוק:

ג

אין המתורגמן רשאי לא לפחות וכו' אלא אם כן היה המתורגמן אביו של חכם או רבו. אע"פ שהר"ן פירש התוספתא בענין אחר הירושלמי הויא תיובתיה דגרסינן התם תורגמן שהוא עומד לפני חבר אינו רשאי לא לשנות ולא להוסיף אלא אם כן היה אביו או רבו וה"פ המתורגמן אינו רשאי לכנות ולומר בשם החכם בשמו אלא יאמר כך אמר רבי אלא אם כן היה המתורגמן אביו של חכם או רבו שאז יוכל לכנות בשמו ולומר כך אמר פלוני והכי מוכח התם בירושלמי מכמה עובדי דמייתי התם דהמתורגמן קרי לחכם בשם רבי אבל לדעת הר"ן כ"ש שאם החכם אביו של תורגמן שאינו יכול לכנותו בשמו וזה ברור:

ו

ויש לרב להטעות התלמידים. בס"פ אין עומדין ורבה לחדודי לאביי הוא דבעי:

אם יודע התלמיד ברבו שאינו יודע להשיב לו אל ישאל ממנו כדי שלא לביישו אלא יקבל עליו שלא להקשות לו או ילך לו אל רב אחר ללמוד ממנו כדגרסינן בפ"ק דחולין אם יודע תלמיד ברבו שידע להחזיר לו טעם בין ואם לאו תבין את אשר לפניך ושמת סכין בלועיך אם בעל נפש אתה פרוש ממנו וגרסינן נמי בפ"ק דתענית רב שימי בר אשי הוה שכיח קמיה דרב פפא הוה מקשי ליה טובא יומא חד חזייה דנפל על אפיה שמעיה דאמר רחמנא ליצלן מכיסופא דשימי קביל עליה שתיקותא ותו לא אקשי ליה:

ח

הלכה ומדרש נזקקין להלכה. פירש רש"י בס"פ קמא דברכות (יא: ד"ה מדרש) דמדרש היינו ספרא ספרי ומכילתא:

ומ"ש אגדה וקל וחומר נזקקין לק"ו. בנוסחת תוספתא שלנו גרסינן מדרש וק"ו נזקקין לק"ו והיא גירסא יותר נכונה דאפילו למדרש וכל־שכן לאגדה:

ומ"ש קל וחומר וגזירה שוה נזקקין לק"ו. נראה דהיינו טעמא משום דגזירה שוה אין אדם דן מעצמו אלא אם כן היא מקובלת וליכא למיחש לשמא ישכחנה מה שאין כן בק"ו שאדם דן ק"ו מעצמו וחיישינן דילמא מינשי ומשו"ה נזקקין לק"ו:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

· הבא >מעבר לתחילת הדף