קובץ על יד החזקה/תלמוד תורה/ד

קובץ על יד החזקה ‏ תלמוד תורה ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

אין מלמדין תורה אלא לתלמיד הגון. עיין מ"ש בזה פ"א הל' י"א:

אם הרב דומה למלאך וכו'. ובחגיגה (דף ט"ו) מקשה תלמודא ור"מ היאך למד תורה מאחר ומשני ר"מ קרא אשכח ודריש וכו' א"כ קשו קראי אהדדי הא בגדול והא בקטן. ורבינו לא הביא הך חילוקא. כתב בל"מ וכ"כ הש"ך יו"ד בשם אביו מדאמר ר"מ קרא אשכח ודריש משמע דרבנן חולקין. ועיין בעין יעקב כתב בשם החידושים דבסוגיא דמ"ק משמע דאין לחלק בין גדול לקטן וא"כ הסוגיות חלוקות. והר"מ סמך על הא דר"מ בחיבורו מורה נבוכים. וראיה לדבר בריש ספר המורה כתב הט אזנך ולבך תשית לדעתי דהוא קרא דסמיך עליו ר"מ הרי דס"ל דהלכה כר"מ. ולענ"ד אין מזה תפיסה דהרי באמת מצינו כמה פעמים בגמ' דכדאי הוא דעת יחיד לסמוך עליו בשעת הדחק וא"כ הרי בדורו של רבינו היה מוכרח לחבר ספרו כמ"ש יכין ובועז סי' קל"ה דרבינו היה מוכרח כדי להשיב לאפיקורסים ואין לך שעת הדחק גדול מזה וסמך על דעת ר"מ בשעת הדחק ודברי הל"מ קיימים וע"ש בשו"ת הנ"ל ותמצא נפלאות מענין הלימוד האמיתי:

ג

אא"כ היה המתורגמן מתרגם אביו של חכם. כצ"ל. כ"כ הב"ח ויפה כיון ומקושר היטב דברי רבינו ועיין במ"ע:

ו

ויש לרב להטעות את התלמידים כדי לחדדן. כדמצינו בגמ' הרבה פעמים ורבה לחדודי לאביי הוא דאמר (ברכות ל"ג. מגילה כ"ה. נדה ד'). ועיין מ"ש בחיבורי שלום ירושלים במסכת מגילה. ומצינו עוד יש לרב לשבח דברי תלמיד בפני התלמידים ולומר שנראין דבריו או הלכה כוותיה ועי"ז יחדדו וישימו לבם לתורה ויאמרו פלפול מלבם, כדאמרינן במס' עירובין (דף י"ג ע"א) דאמר ר"ע הלכה כאותו תלמיד אע"פ שאין הלכה כמותו אלא לחדד התלמידים כמ"ש רש"י ותוס'. ורבינו לא העתיקו נראה משום דסובר דרנב"י דאמר שם נראין איתמר חולק בזה עם ריא"ש ולא ניחא ליה לומר דאמר הלכתא לחדד התלמידים אלא דה"ק לא אמר ר"ע דבר זה להלכה אלא אותו תלמיד אמר ונראין דבריו אבל לא להלכה יעו"ש בתוס' ודוק:

ח

אגדה וק"ו נזקקין לק"ו. כ"ה הגי' הנכונה כמ"ש בהג"מ דודאי ק"ו הוא שבח גדול לתלמידים כדאמרינן עירובין (דף י"ג) תלמיד אחד היה לו לר"מ וסומכוס שמו שהיה אומר על כל דבר ודבר ק"ן טעמים והיינו בק"ו כדאמרינן בסנהדרין (דף י"ז) אין מעמידין בסנהדרין אלא מי שיודע לטהר את השרץ וכו', והתוספות מקשים מה לנו בחריפות של הבל, וכבר כתבתי בחידושי דהיא הנותנת דמצינו הרבה פעמים דאין עונשין מן הדין לא מיתה ולא מלקות וגם בעונש ממון יש פלוגתא בזה אי עונשין מן הדין כמ"ש התוס' ריש בבא קמא ע"ש על קרא דכי יפתח וכי יכרה וא"כ כשמעמידין סנהדרין מראין להם שאין להם לדון בק"ו דעיני בשר לנו ואולי יש פירכא, ומנסין אותו אם יודע לטהר את השרץ בק"ו וע"כ דפריכא הוא וא"כ ממילא יודע דאין לסמוך על שכלו לחייב ולענוש מדין ק"ו. ועיין מהרש"א סנהדרין (דף ס"ד) ובדרוש הארכתי ואין מקומו פה להאריך:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.