פני משה/קידושין/ד/ז

פני משה קידושין ד ז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' האומר בני זה ממזר אינו נאמן. דאין קרוב כשר להעיד:

ואפי' שניהם. הבעל ואשתו ולא מיבעיא כשהאב לבדו מעיד על בנו שהוא ממזר דלא מהימן דלא קים ליה בגויה אלא אפי' אמו דקים לה בגויה אינה נאמנת ואפי' על עובר שבמעיה שלא היה מעולם בחזקת כשרות:

רבי יהודה אומר נאמנין. טעמא דר' יהודה דכתיב כי את הבכור בן השנואה יכיר ודרשינן יכיר יכירנו לאחרים מכאן שהאב נאמן הוא לפסול את בנו ודוקא על בנו הוא נאמן אבל לא על בן בנו שאם היו לבן זה בנים אינו נאמן לפסלם. והאם אינה נאמנת לפסול את בנה והלכה כר' יהודה:

גמ' תמן תנינן. בפרק יש נוחלין האומר זה בני נאמן:

לתת לו. שירש עם אחיו בנכסיו הוא דנאמן אבל לא ליקח ממנו כגון שהיה מוחזק בבן ראובן ובא שמעון ואמר בני הוא זה אינו נאמן להפסידו מנכסי ראובן:

אמר ר' יוסי ולא מתניתא היא. ומאי קמ"ל ר' יוחנן דהרי זה אומר עליו שהוא ממזר וכבר שנינו האומר בני זה ממזר ואפי' שניהם מעידין עליו אינן נאמנין:

דילמא על דר' יהודה איתאמרת. דילמא הא דרבי יוחנן אליבא דר' יהודה הוא דאיתמר דס"ל דנאמן אדם לומר בני זה ממזר ועלה קאמר רבי יוחנן לתת לו הוא דנאמן כלומר שאינו מפסידו מירושתו ממה שהוחזק בו וכגון דמחזיק לנו בבנו אלא שאומר שנולד לו מחייבי כריתות:

אבל לא ליקח ממנו. אם כשהוא אומר עליו ממזר הוא מפסידו מחזקת ירושתו כדלעיל אינו נאמן:

עוד היא מתניתא. הא נמי תנינא בברייתא:

כי את הבכור בן השנואה יכיר. ודרשינן מכאן שנאמן אדם לומר זה בני בכור ואמרינן עלה דוקא אם היה מוחזק שאינו בנו ובשעת מיתתו אמר בנו הוא דנאמן אבל אם היה מוחזק עד עתה שהוא בנו ובשעת מיתתו אמר שאינו בנו ורוצה להפסידו מחלק ירושתו אינו נאמן:

אית תניי תני. אפי' על קדמייתא היו מוחזקים בו שהוא בנו ואומר שאינו בנו נאמן ואפי' להפסידו מירושתו:

ר' חזקיה. מפרש הא דאית תני אפי' בכה"ג נאמן כגון שהיו מחזיקין אותו שהיא משפחתו והיו מחזיקין אותה במשוחררת ובנו הוא והוא אומר שלא שחררה ואין זה בנו בהא הוא דנאמן משום דלא מפיק ליה מחזקתו לגמרי אלא שטעו וקסברי שהוא שחררה ואין זה אלא גלוי מילתא בעלמא ועוד דלא משוי ליה לממזר אלא לעבד ואפי' לרבנן הוא נאמן:

היה עומד בצד המוכסין. ודרך המוכסין ליקח מכס מן העבדים ולא מן הבנים ואמר בני הוא וחזר ואמר עבדי הוא כשעבר מן המכס נאמן במאי דחזר ואמר עבדי דהא דאמר מעיקרא בני הוא להבריחו מן המכס נתכוין:

אינו נאמן. בהאי דחזר ואמר בני שאלו כן לא היה אומר להמוכסין עבדי הוא ולהיות נפסד חנם אלא ודאי מעיקרא קושטא הוא דקאמר:

אית תניי תני. אפי' בסיפא נאמן ומוקי לה ר' מנא כגון אלין כותאי דאינון משעבדין בבניהון ועושין להן עבודת עבד ולפיכך נאמן במאי דחזר ואמר בני הוא דהא דאמר מעיקרא עבדי שהוא משמשו כעבד:

תני נאמן על הגדול. אמתני' קאי נאמן לפסול את הגדול ואינו נאמן על הקטן:

כל שיש לו אשה ובנים. וה"ק נאמן על בנו ואינו נאמן לפסול את בן בנו:

ר' אבהו בשם ר' יוחנן כל שיש לו אשה. ואין לו בנים זהו גדול שנאמן עליו אבל אם יש לו בנים עליו ג"כ אינו נאמן וה"ק ואינו נאמן על הקטן בזמן שיש שם קטן דלא מסתברא שיהו בניו פסולים ובני בניו כשרים:

גר שמל ולא טבל. כדמפר' ואזיל שהוא אומר מלתי ולא טבלתי נאמן אלמא אפי' היו לו בנים נאמן לפסול לעצמו:

משם מה. מטבילין אותו בשבת הא מתקן גברא הוא:

נכייה. משום נקיה בעלמא:

מה עבד לה ר' אבהו. הא שמעינן מהכא דנאמן:

פתר לה משם מה בכך. כלומר דקסבר רבי אבהו דגר לא בעי מילה וטבילה אלא במילה לחודה סגי ולפיכך מטבילין אותו בשבת דמה בכך דלא צריך טבילה ולאו מתקן גברא מיקרי ומהאי טעמא נמי נאמן שהרי אין פוסל עצמו כלום וקמ"ל דלא חיישינן שמא ערבי או גבעוני מהול הוא וצריך להטיף ממנו דם ברית:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף