פני משה/קידושין/ד/ו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים




פני משה TriangleArrow-Left.png קידושין TriangleArrow-Left.png ד TriangleArrow-Left.png ו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' בת חלל זכר פסולה לכהונה לעולם. בת בנו או בת בן בנו עד סוף כל הדורות אבל בת בתו מישראל כשרה לכהונה דבת חללה עצמה מישראל כשרה לכהונה:

בת גר זכר. אפי' מישראלי' פסולה לכהונה כבת חלל זכר:

רבי אליעזר בן יעקב כו'. בגמ' מפרש טעם פלוגתייהו ומסקינן שהבא לימלך מורין לו כרבי אליעזר בן יעקב שלא ישא כהן בת גר וגיורת אבל אם נשא הלכה כרבי יוסי ואין מוציאין אותה מידו וזרעו ממנה כשר:

גמ' בת בת בת לעולם. כלומר דרב מפרש הא דקתני בת חלל זכר פסולה מן הכהונה לעולם לאו דבעינן שתהא מזכר בן זכר עד סוף העולם אלא כיון דבת ראשונה נולדה מחלל זכר פסולה היא ובתה ובת בתה לעולם והיינו דקאמר בת זו שנולדה מן החלל בת בת שנולדה ממנה ואפילו היה בעלה ישראל פסולה עד סוף כל הדורות:

רבי יוחנן. קסבר לא יחלל זרעו בעמיו כתיב מה בעמיו שנאמר להלן לא יטמא בעל בעמיו זכרים אסורין ונקבות מותרות שלא הוזהרו נקבות על הטומאה אף בעמיו שנאמר כאן דוקא הנולדו מן הזכרים אסורין אבל הנולדים מן הנקבות מותרות כדמפרש ואזיל:

מה נפק מביניהון. במאי פליגי כהן שבא על הגרושה והוליד בן והרי הוא חלל והלך הבן והוליד בן ובת והרי הן מחלל זכר:

על דעתיה דרב בן ובת בן. הבן הזה שנולד מהחלל ובתו שלו וכן בת בת גרסינן וכן הבת שנולד מאותה הבת שהיא מחלל זכר אסורה ואע"פ שאביה היה ישראל מכיון שהבת ראשונה מחלל זכר נולדה:

על דעתיה דרבי יוחנן בת בן אסורה. שהיא מזכר בן זכר אבל בת הבת ואבי' היה ישראל מותרת דס"ל לר' יוחנן לעולם אינה אסורה עד שתהא מזכר בן זכר שנולדו מהחלל עד סוף כל הדורות דבהא בת אחרון פסולה כבת הראשון אבל בת בתו מישראל כשרה דלא חמירא מבת חללה עצמה שנולדה מן ישראל דכשרה לכהונה כדפרישית במתני':

מתני' פליגא על רב. דקתני בת חללה מישראל כשרה לכהונה ובת חלל נמי בכלל דכשנשאת לישראל בתה כשרה לכהונה:

פתר לה חללה מכהונה גרסי'. כלומר דבחללה עצמה שנתחללה בביאתה מן הכהונה מיירי כגון כהן שבא על הגרושה ואם נולדה לו אח"כ בת מישראל כשרה לכהונה אבל בת חלל בתה פסולה לעולם וטעמא דהתם החללה עצמה מטיפה כשירה נולדה אלא שנתחללה בביאתה והלכך בתה מישראל כשרה דבני ישראל מקוה טהרה לחללות אבל זו שנולדה מטיפה פסולה אפי' בתה מישראל פסולה לעולם:

מתני' פליגא על ר' יוחנן רבי יהודה אומר בת גר זכר כבת חלל זכר. וקס"ד דכמו לרבי יהודה בת גר זכר פסולה לעולם ואפילו בתה שנולדה מישראל כן נמי לת"ק בת חלל זכר פסולה לעולם דהא רבי יהודה אדברי ת"ק קאמר וקשיא לר' יוחנן:

פתר לה לא בא רבי יודה אלא להוסיף על דברי ת"ק ולא תידוק מיניה לת"ק כלום דאילו אמר ר' יהודה בת חלל כבת גר יאות אמרת דשוין הן לגמרי אבל השתא דאמר בת גר כבת חלל לא לגמרי הוא דמשוינן להו אלא שבא להוסיף על מה דקאמר בת חלל זכר פסולה ומוסיף ר' יהודה דבת גר כבת חלל היא ולא דמדמי להו דבת גר פסולה מן הכהונה כל היכא דאיכא בה צד גיורת ואפי' אינה מזכר בן זכר אבל חללה דוקא אם היא בת זכר מזכר בהא הוא דפסולה לעולם:

דלמא כו'. כתיבה בפ' הערל ושם פרשתי היטב ע"ש הגי' הנכונה:

תמן תנינן. בפ"ק דבכורים וכל הסוגיא שם:

וכולהו. הני תנאי דלקמן מקרא אחד דרשו דכתיב אלמנה וגרושה לא יקחו להם כי אם בתולות מזרע ישראל וד' מחלוקת בדבר:

ר' יודה אומר עד שיהא אביה מישראל. דדריש מזרע עיקר זרע היינו האב לאפוקי בת גר זכר:

ראב"י. ס"ל מזרע מקצת זרע או אביה או אמה מישראל לאפוקי בת גר וגיורת שפסולה לכהונה:

ר' יוסי אומר עד שיוולדו בקדושת ישראל. שתהא הורתה בקדושה ואפי' גר שנשא גיורת בתו כשרה לכהונה:

ר' שמעון אומר. האי בתולות וגו'. לדרשה אחריתא קאתי בתולות מזרע ישראל שתהא בתוליה נזרעו ונגמרו בקדושת ישראל ולומר שאם נתגיירה פחותה מבת ג' כשרה לכהונה דעיקר גמר בתולה שהן לאחר ג' שאז אם תבעל אין בתוליה חוזרין בקדושת ישראל באו:

ופנחס עמהן. אלמא כשרה לכהונה:

לעבדים ולשפחות. אבל לא ליבעל:

והכהנים נהגו. סילסול בעצמן ומעלה יתירה כראב"י:

בת גרים. מגר שנשא גיורת:

וארבעיה אספסליה. ללקותו:

א"ל. ר' ביבי לר' אבהו רבי על המנהג לוקין בתמיה וא"ל אם כן הוא אתה תראה עצמך כאלו מפייס אותי שלא להלקותו ואנא מוקים ליה מן הספסל:

מן דקיימי. משקם הכהן הזה א"ל ר' הואיל והותרה הרצועה אף אני מותר באשתי דהלכה כרבי יוסי בדיעבד:

מעשה בשפחה בדרום כו'. מפרש לעיל בפרק הערל בשמעתא דפצוע דכא ע"ש:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף