פני יהושע/שבת/ט/ב
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
במשנה לא ישב אדם לפני הספר כו' ופירש"י דהא דתניא הכא היינו משום דדמי להא דתני גבי לא יצא החייט במחטו כו'. ואף על גב דלפי זה הו"ל למיתני הך דלא יצא החייט ברישא אלא משום דלקמן תני נמי סמוך ללא יצא החייט הנך דאין פולין ואין קורין דשייכי לי"ח דבר מש"ה נקיט לכולא מתניתין בסוף:
מיהו לפי פי' ריב"ם ז"ל יתכן יותר שכתב דכולה פירקין דיציאות השבת נמי מי"ח דבר אחרים נינהו רק חשיב נמי כל הנך דמתני' דידן ע"ש:
בגמרא הי סמוך למנחה אילימא סמוך למנחה גדולה אמאי לא האיכא שהות ביום טובא. ויש לדקדק דאכתי כי איכא שהות ביום טובא מאי הוי הא קי"ל בכל התורה כולה זריזין מקדימין למצוות אף בדבר שזמנו כל היום או כל הלילה ועוד דבפסחים בפ"ק אמרינן נמי לענין בדיקת חמץ דלא ליפתח באורתא דתליסר דנגהי ארביסר אע"ג דאיכא שהות טובא כל הלילה. ולכאורה היה נ"ל דשאני הכא דנהי דזמן מנחה מתחיל ממנחה גדולה אפ"ה עיקר זמנה אינה אלא בשעת מנחה קטנה שהוא עיקר זמן הקרבת תמיד ברוב השנה כפירש"י בסמוך אם כן אפילו משום זריזין ליכא בשעת מנחה גדולה ואף ע"ג דביומא ר"פ אמר להם הממונה אמרינן דצלותא דאברהם אבינו הוי מכי משחרי כותלי נ"ל דהיינו משום דעיקר הקרבת התמיד מדאורייתא הוי מכי משחרי כותלי והיינו נמי משום דזריזין מקדימין משא"כ לאחר שתקנו חכמינו דהקרבת התמיד לאחר שמנה ומחצה וקרב בט' ומחצה משום נדרים ונדבות ולא חשו לטעמא דזריזין אם כן בתפלת מנחה נמי עיקר שעתא מהאי זימנא הוא ואפילו משום זריזין לא שייך ביה. ועוד דהא קי"ל בברכות דיש להתפלל בשעה שהציבור מתפללין וזמן תפילת ציבור במנחה הוי בהאי שעתא משא"כ באברהם דאכתי לא הוי שום תפילת ציבור מש"ה היה מקדים מכי משחרי כותלי משום זריזין ואם כן מקשה הכא שפיר סמוך למנחה גדולה אמאי לא הא איכא שהות טובא אפילו להתחלת עיקר זמן מצוותה כנ"ל[1]:
ועוד יש לפרש עיקר קושיית הגמרא אהא דמחמרינן כולי האי דלא ישב לפני הספר אפילו קודם שהגיע זמנו ואהא מתמה שפיר דלא שייך לעשות גדר בקודם זמנו כיון דאיכא שהות מיהא בדיעבד כנ"ל:
בתוס' בד"ה ואם התחילו אין מפסיקין אפילו התחילו באיסור כדמוכח בסוכה כו' עד סוף הדיבור. לכאורה אכתי סוגיית הגמרא גופא קשה דמאי פריך בשמעתין אדריב"ל דלמא יש לחלק בין התחיל בהיתר להתחיל באיסור וכ"ש דקשה יותר אסוגיא דסוכה מאי פריך בפשיטות כיון דקושטא דמלתא התם איירי בהדיא בהתחיל באיסור לפי שיטתם אלא דאיכא למימר דלשון המשנה דהכא משמע להו להדיא דאיירי בהתחילו באיסור דהא דקתני ואם התחילו אדלעיל קאי שהתחיל סמוך למנחה ואף על גב דאכתי מצי לאפלוגי בין התחיל באיסור דקודם זמן המצוה ובין התחיל באיסור לאחר שקבוע זמן המצוה ממש מ"מ לא משמע לתלמודא לפי סברת התוספות לחלק בכך כיון דאידי ואידי לא הוי אלא איסורא דרבנן לא שנא בהגיע זמנה ל"ש סמוך לזמנה ואף שכל זה פשוט הוא הוצרכתי לכתוב כן בכוונת התוספות כדי לברר היטב סוגיא דשמעתין לשיטתם כמו שאכתוב בסמוך:
בא"ד וה"נ משמע בגמרא דקאמר כיון דשרי המייניה כו'. לכאורה נר' שסמכו על מה שכתבו בסמוך דע"כ הא דשרי המייניה איירי שכבר קרא ק"ש. ואם כן כבר הגיע זמן תפילת ערבית והרי שהתחיל באיסור למשרי המייניה ואפ"ה משמע דלא היה צריך להפסיק אף למ"ד חובה אי לאו דמסיק בגמ' דבתפלת ערבית יש לחוש יותר כך היה נ"ל לכאורה אלא דמהרש"א ז"ל כתב שמצא במרדכי בשם ר"י בעל התוספות בענין אחר. ולפ"ז צ"ל דהך מלתא דק"ש לא פסיקא ליה כ"כ אי צריך לאזור חלציו וא"כ לגבי ק"ש לא הוי התחלה כיון שיכול לקרות ק"ש ולחזור לאכילתו וכמו שאבאר עוד לקמן:
בד"ה בתספורת כו' נראה דהכי הלכתא כו' ומיהו סמוך למנחה קטנה אסור אפילו סעודה קטנה עד סוף הדיבור. ויש לתמוה על דבריהם בזה שהוא נגד מסקנת הש"ס בסוכה פרק לולב הגזול דמסקינן להדיא דכל מידי דרבנן לעולם אין מפסיקין אף בהתחיל באיסור אא"כ היכא דליכא שהות א"כ ה"נ אפילו סמוך למנחה קטנה ואף בהגיע זמן מנחה קטנה אמאי יפסיק הא איכא שהות ביום כדי להתפלל והיה נ"ל ליישב בזה דמשהגיע זמן תפילת מנחה קטנה כליכא שהות דמי והיינו לפי מה שפירשתי בסמוך דעיקר זמן תפילת המנחה היינו באותו שעה שהוא נגד זמן הקרבת התמיד ברוב השנה שלא היו רגילין לאחרה יותר כדפרש"י בשמעתין ולפ"ז מצינו לחלק שפיר דנהי דבכל מצות דרבנן אם התחילו אין מפסיקין אא"כ דליכא שהות כלל היינו משום דכל היום כשר ואין הכשר מצוה בזמן מוקדם טפי מבמאוחר אלא משום דזריזין מקדימין מש"ה לא אטרחוהו רבנן להפסיק במידי דרבנן משא"כ הכא בזמן מנחה קטנה דמלבד טעמא דזריזין איכא נמי הכשר מצוה טפי באותו זמן מטעם שפירשתי ומכ"ש אם נאמר שהוא זמן תפילת ציבור והוי שעה שהציבור מתפללין ומה שנהגו להתפלל בפלג המנחה היינו בדורות האחרונים להסמיך לתפילת ערבית שלא להטריח הציבור שני פעמים כמ"ש בפרק תפלת השחר וכמבואר קצת בפוסקים א"כ שפיר נוכל לומר מכל הנך טעמי דמשהגיע אותו הזמן אפילו סמוך לה מיקרי ליכא שהות כך היה נ"ל לכאורה בכוונת התוס' אמנם לפי' הרא"ש ז"ל בשיטת רבינו תם ז"ל בשמעתין ובפ' תפלת השחר דבהתחיל קודם מנחה גדולה או אפילו לאחר מנחה גדולה אין מפסיק אף בהגיע זמן מנחה קטנה אבל בהתחיל סמוך למנחה קטנה אף סעודה קטנה צריך להפסיק מיד כשהגיע זמן מנחה קטנה וכן הוא בטור א"ח סימן רל"ב ובש"ע שם ואם כן הדרא קושיא לדוכתא דממ"נ אי חשבינן לזמן מנחה קטנה כליכא שהות אם כן אפי' בהתחיל סמוך למנחה גדולה ומכ"ש אחר מנחה גדולה אמאי לא יפסיק משהגיע זמן מנחה קטנה דהא בדליכא שהות אמרינן בפרק לולב הגזול דאף בדרבנן מפסיק ואי לאיכא שהות מדמינן לזמן מנחה קטנה אם כן בהתחיל סמוך למנחה קטנה אמאי יפסיק הא אכתי איכא שהות להתפלל דרך כלל שמלשון הרא"ש ז"ל נראה דמחלק בין התחיל באיסורא רבה ובין התחיל באיסורא זוטא וכבר כתבתי בסמוך בלשון תוספת דע"כ משמע להו דאין לחלק בכה"ג לענין הפסקה כדמוכח מסוגיא דלולב הגזול עצמה לכן כעת לא מצאתי מקום ליישב ועיין עוד בסמוך:
אמנם בעיקר שיטת התוספת וסייעתם נחלק עליהם בעל המאור ז"ל בשמעתין וכתב דכל הסוגיא דשמעתין היינו דוקא אליבא דריב"ל משא"כ למאי דקיי"ל דלית הלכתא כריב"ל אם כן מוקמינן למתניתין בפשיטות דאיירי סמוך למנחה קטנה ואפ"ה אם התחילו אין מפסיקין וכ"כ הרשב"א ז"ל בחידושיו בשמעתין שכן נראה לו עיקר ובסמוך אבאר דלכאורה סוגיא דשמעתין מסייעא להדין פירושא אלא דשיטת התוספת וסייעתם אינו כן דמשמע להו מדלא מייתינן בשמעתין שום אוקימתא בסמוך למנחה קטנה ממילא משמע דפשיטא לתלמודא דסמוך למנחה קטנה מפסיק אף מסעודה קטנה ומש"ה מפסקו למימרא דר"י ב"ל בתרתי לפסק הלכה:
אלא דאכתי בכל זה לא הונח לי דאף לפי סברתם בזה אפ"ה מצינו למימר איפכא דאדרבא מהאי טעמא דלא קי"ל כלל כדר"י ב"ל מש"ה לא מצי לאוקמי מתניתין סמוך למנחה קטנה דאי בסעודה קטנה אפילו לכתחילה מותר לגמרי וע"כ בסעודה גדולה מוקמת לה ואם כן ודאי כ"ש לתלמודא דלקושטא דמלתא סעודה גדולה מסברא יש לאסור אף סמוך למנחה גדולה ועוד דבסעודה גדולה סמוך למנחה קטנה פשיטא ליה לתלמודא טובא דאף אם התחיל צריך לפסוק אי משום דשכיח שכרות כמ"ש הפוסקים ושאר טעמי אחריני ואם כן הדרא הקושיא לדוכתא ומנ"ל לתוספת וסייעתם להחמיר כ"כ לאסור אף בסעודה קטנה סמוך למנחה קטנה ואף לענין הפסקה שהוא כנגד משמעות הש"ס כיון שאין הכרח לזה כלל ולענ"ד צריך עיון גדול ליישב ועיין עוד בסמוך:
בד"ה למאן דאמר תפילת ערבית רשות לא מטרחינן ליה וא"ת ת"ל משום ק"ש עכ"ל. ואע"ג דלמסקנא דטעמא דצריך למיסר המייניה בשעת תפלה היינו משום הכון א"כ משמע דדוקא לתפלה צריך לחגור ולא לק"ש וכמבואר באמת בפוסקים מ"מ יש לומר דסברת התוספת דסוף סוף א"א לו לאכול מיד שהרי צריך להפסיק מאכילתו לק"ש א"כ אזלה לה התחלת אכילה אף משהתיר תגורו או שנאמר דקושיית התוספת היינו לפי סברת המקשה דלא אסיק אדעתיה טעמא דהכון ועיין מ"ש בסמוך:
בגמ' ולמ"ד חובה מטרחינן ליה והא תפלת מנחה דלכו"ע חובה כו'. מכאן נמי קשיא לי על שיטת התוספ' דלעיל דלפי פירוש הרא"ש ז"ל דכשהתחיל סמוך למנחה קטנה אף בסעודה קטנה פוסק א"כ מאי מקשה הכא דהא ודאי אי הוי סבר לה דתפילת ערבית חובה היה צריך להפסיק דהוי מדמינן לה להתחיל סמוך למנחה קטנה כיון שכבר הגיע עיקר זמן תפילת ערבית כמ"ש לעיל באריכות דע"כ לדידהו צריך לחלק בכך וכה"ג גופא קשה אסוגיא דפרק לולב הגזול דמקשה מלולב אהתחיל סמוך למנחה גדולה ואדרבה לסייע מהתחיל סמוך למנחה קטנה כיון דעיקר מצות לולב כבר הגיע זמנה:
אמנם לשיטת בעל המאור והרשב"א ז"ל א"ש טובא דהשקלא וטריא דהכא ודפרק לולב הגזול היינו לדידן דלא קיי"ל כריב"ל ומפרשינן למתניתין כפשטא דאיירי סמוך למנחה קטנה ככל לשון סמוך למנחה דכולא תלמודא ואפ"ה קתני אין מפסיקין מיהו לשיטת הרי"ף ז"ל נמי מצינן למימר דלק"מ דעיקר סברת הרי"ף דנהי דלא קיי"ל כר"י ב"ל מ"מ כיון דרב אחא בר יעקב דחיק להחמיר כ"כ דאף סעודה קטנה סמוך למנחה גדולה אסור ע"כ לאו משום דריב"ל אסיק הכי דהו"מ למימר כשינויא קמא ולא לעשות פלוגתא רחוקה אע"כ דלקושטא דמלתא מסברא משמע לרבי אחא ב"י דאף סמוך למנחה גדולה אסור לכ"ע כיון שהגיע זמן מיהא בשום ענין וחיישינן דלמא אתי לאמשוכי וא"כ לענין הפסקה בסמוך למנחה קטנה דלא איירי ביה הרי"ף ז"ל שפיר מצינן למימר דא"צ להפסיק למאי דלא קיי"ל כריב"ל משא"כ לשיטת התוספות והרא"ש והטור והש"ע צריך עיון ודו"ק:
- ↑ מבואר מדברי רבינו כאן ובסמוך שיש דין זריזין מקדימין בתפילת מנחה. אמנם בראש יוסף הוכיח מסוגייות הגמרא בברכות (דף כט) ושבת (דף קיח) שאין דין זריזין במנחה, וכ"כ הלבוש (או"ח סימן רלב).
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |