רש"י/שבת/ט/ב

רש"י שבת ט ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' לא ישב אדם לפני הספר. להסתפר:

סמוך למנחה. קודם למנחה:

עד שיתפלל. שמא ישכח ולא יתפלל והא אפילו בחול נמי והא דתני הכא משום דדמי להא דתני גבה לא יצא החייט במחטו ע"ש עם חשכה שמא ישכח ויצא משתחשך:

ולא יכנס. סמוך למנחה:

לא למרחץ כו'. וטעמא דכולהו משום שמא ימשך עד שיעבור זמן תפלה:

ואם התחילו. אחת מכל אלו:

אין מפסיקין. אלא יגמור ואח"כ מתפלל ובגמרא (דף י.) מפרש בדאיכא שהות לגמור קודם שיעבור הזמן:

מפסיקין לק"ש. דאיתא מדאורייתא:

ואין מפסיקין לתפלה. ובגמרא (דף יא.) פריך הא תנא ליה רישא:

גמ' מנחה גדולה. התחלת זמן תמיד של בין הערבים מכי מתחיל להעריב דהיינו מחצי שבע ולמעלה דהא חצי שש וחצי שבע חמה עומדת בראש כל אדם וקודרת כנגדה למטה ואינה נוטה לשום צד ומחצי ז' ולמעלה נוטה ברקיע למערב סמוך למנחה מהתחלת שבע:

מנחה קטנה. בט' ומחצה שהיו רגילין שלא לאחרו יותר מכן כדאמרי' בתמיד נשחט סמוך לה מתחילת י':

אם התחילו אין מפסיקין. בתמיה ויעבור הזמן לימא תהוי תיובתא כו' דקתני הכא יגמרו סעודתם

בן אלעשה. חתנו של רבי היה ופזר מעות ללמוד תספורת של כ"ג [נדרי' נא.] שהיה מספר כל ראשו ולא לגמרי אלא מניח כל השערות קצת כדי שיהא ראשו של זה בצד עיקרו של זה והיינו כסום יכסמו [את ראשיהם] (יחזקאל מד כ) ומימשיך טובא:

לכולא מילתא דמרחץ. לחוף ראשו ולהשתטף בחמין ובצונן ולהזיע:

בורסקי גדולה. עורות הרבה ובתחלת תקונן:

שמא ישבר הזוג. של מספרים ויהא צריך לחזר אחר זוג אחר:

למרחץ. נמי לא תימא לכולא מילתא דמרחץ אלא להזיע בעלמא

יתעלפה. פשמי"ר בלע"ז:

לעיוני בעלמא. שאין זה תחלת עשייתה ואפ"ה לכתחלה לא יכנס לה סמוך למנחה גדולה:

דילמא חזי פסידא בזביניה. שמא נתקלקלו בתוכה העורות:

ומטריד. יצטער ויהא טרוד בצערו ולא יתפלל:

וסתרו דינא. יסתרו מה שפסקו ויחזרו בהן וחוזר להיות תחלת הדין:

מאימתי התחלת תספורת. דנימא שוב אין מפסיק כדתנן אם התחילו כו':

מעפורת. סודר ונותנו על ברכיו שלא יפול השער על בגדיו:

משיערה מעפרתו הימנו. סודרו הוא ראשון להפשטת בגדיו:

משיקשור בין כתפיו. את בתי זרועותיו שקורין ברצייר"א:

הא לן והא להו. בני בבל היו חוגרין את עצמן בחוזק וכשאוכלין צריכין להתירם ובני ארץ ישראל לא היו נוהגין כן בהתרת חגורה קודם נטילת ידים:

למאן דאמר תפלת ערבית רשות. במסכת ברכות (דף כז:) מפני שהיא כנגד הקטר חלבים ואימורים שאין מעכבין כפרתן:

לא מטרחינן ליה. להפסיק אלא יגמור ואחר כך יתפלל:

ולמאן דאמר חובה כו'. בתמיה:

לא

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף