פני יהושע/קידושין/נז/א

פני יהושע קידושין נז א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

גמרא כיון שהגיע לאת ה' אלקיך תירא פירש. הא דלא פירש בקרא דואהבת את ה' אלקין היינו משום דלענין האהבה שפיר הוי דריש לרבות ת"ח דנהי דבכל נפשך ובכלל מאדך לא שייך לגביה דהא קי"ל אבידתו ואבידת רבו אבידתו קודמת מ"מ בעיקר קרא דואהבת לחוד שייך שפיר לרבות ת"ח דאפילו באב ואם מצינו דהשוה כבודן לכבוד המקום כ"ש בת"ח דאבידת אביו ואבידת רבו של רבו קודם משא"כ לענין מורא ס"ד דלא שייך כלל שום מורא למורא המקום וכנראה מפרש"י עד שבא ר"ע ולימד דלענין מורא נמי שייך לרבות ת"ח כדמצינו כל החולק על רבו כחולק על השכינה וכ"כ בתשובת מהרי"ל סי' א' ע"ש באריכות:

שם בעגלה ערופה מנ"ל אמרי דבי רבי ינאי כפרה כתיב בה כקדשים. ופרש"י ולא פרכינן אי מה קדש תופס את דמיו ויוצא לחולין דאין משיבין על ההיקש עיין במהרש"ל ובמהרש"א ז"ל ולענ"ד דברי מהרש"ל ז"ל נכונים דבלא"ה קשיא לי נמי דלא שייך כלל האי פירכא דמה קודש תופס דמיו ויוצא לחולין דהא דכפרה כתיב בה כקדשים היינו קדושת זבח ולא אשכחן בהו דיוצאין חולין דאין נפדין תמימין אלא דכך כוונת רש"י דמ"מ כיון דאשכחן דאיסור מעילה בקדשים לאו משום איסורי הנאה הוא דהא קדשי בדק הבית נמי אית בהו מעילה ולאו משום חומר איסור הנאה נגעו בהן דהא כל איסורי הנאה אין להן היתר בפדיון והני תפסי דמיהן ויוצאין לחולין אע"כ דאיסור מעילה אינו אלא מגזירת הכתוב ולאו משום איסור הנאה ע"ז מסיק שפיר דאפ"ה אין משיבין על ההיקש כן נ"ל אלא דאכתי קשיא לי בעיקר לישנא דאין משיבין על ההיקש דלכאורה האי כפרה כתיב בה כקדשים לאו הקישא הוא אלא כעין מה מצינו כדאמרינן בסמוך נאמר מכשיר ומכפר בפנים וא"כ שפיר משיבין על מדת מה מצינו ואפשר דלאו דוקא הקישא אלא ייתורא דקרא דכפר דרשינן ועדיף מהקישא דקרא אתי לאקושי לקדשים ואף על גב דכפר איצטריך לכמה דרשי אפשר דאפ"ה מייתר דכתיב נמי ונכפר להם הדם ועדיין צ"ע:

תוספות בד"ה כפרה כתיב בה כקדשים כו' תימה דבכריתות מפיק לה מוערפו שם שם תהא קבורתה עכ"ל. נראה דמפשטא דקרא לא שמעינן שפיר שם תהא קבורתה אלא שם תהא עריפתה אלא דסמכו אהא דילפינן עגלה ערופה ממת ובזה נתיישב לי מה שהקשה הריטב"א ז"ל בחידושיו סוגיות אהדדי דבפרק אין מעמידין ילפינן מת מעגלה ערופה והכי איתא נמי בפרק נגמר הדין וכתב שהן מהסוגיות המתחלפות ולמאי דפרישית אתי שפיר דודאי לענין עיקר מלתא דעגלה ערופה אסור בהנאה ילפינן עגלה ערופה ממת דשם תהא קבורתה ואסור מיהא לאחר עריפה כמו שתירצו התוספות כאן משא"כ בפרק נגמר הדין ובפרק אין מעמידין דאיירי לענין האורג בגד למת דמיתסר בהזמנה וכן בפרק אין מעמידין לענין תקרובת ע"א דמיתסר נמי בהומנה משהכניסו לשם תקרובת ע"א הוצרך לומר דילפינן ע"א ממת ומת מעגלה ערופה ועגלה ערופה מדכתיב בה כפרה כקדשים והיינו מחיים כמ"ש התוספות כאן כן נ"ל נכון ודו"ק:

בא"ד ואי מוערפו כו' אבל מחיים לא להכי איצטריך כפרה עכ"ל. וכתב מהרש"ל ז"ל דאין זה התירוץ עיקר דלקמן משמע איפכא דעגלה ערופה ילפינן מציפורי מצורע כמ"ש התוספות לקמן ומהרש"א ז"ל כתב ע"ז שאין זה מוכרח דלקמן כתב כן אליבא דר"ל והכא אליבא דרבי יוחנן דליכא למילף עגלה מציפורי מצורע אלא מדכתיב בה כפרה כקדשים דמסתמא אית ליה לרבי יוחנן הא דרבי ינאי רבי' דירידתה לנחל איתן אוסרתה עכ"ל. ובמחילה מכבוד תורתו דמהרש"א ז"ל דאשתמיטתיה ש"ס ערוך בחולין דף פ"ב דבהדיא מסקינן התם דאמר רבי יוחנן עגלה אינה משנה והיינו משום דלית ליה הא דאמר רבי ינאי ירידתה לנחל איתן אוסרתה ע"ש וכמו שאבאר עוד בסמוך בשמעתין ואדרבא היה נ"ל לפרש איפכא דמה שהוצרכו התוספות לפרש תירוץ אחר דכפרה כתיב בה אינו לעיקר דרשה היינו משום דלרבי יוחנן ע"כ לית ליה האי דרשה דהא ס"ל דמחיים לא מיתסרא וא"כ לא ה"ל לתלמודא לאתויי דרשא דרבי ינאי דתליא בפלוגתא ולמישבק עיקר דרשא דכתיב בעגלה גופא דהא לר"י לא איירי מתניתין דהכא אלא לאחר עריפה ועוד דהתוספות בפ' נגמר הדין כתבו דהלכה כר' יוחנן בהא ומקשו שם אמימרא דרבא אף שדבריהם שם לכאורה אינן מוכרחין דנהי דקי"ל הלכה כרבי יוחנן לגבי ר"ל מ"מ הכא משמיה דרבי ינאי אמר דהוי רבי' דר"י ומה"ט נראה שפסק הרמב"ם ז"ל כרבי ינאי וכמ"ש עוד בסמוך מ"מ הוי ניחא לי לפרש כן דברי התוספות דהכא בתירוץ השני כשיטתם פ' נגמר הדין אלא דלפ"ז קשיא לי א"כ אמאי מייתי סתמא דתלמודא בסמוך בציפורי מצורע מנ"ל מדתנא דבי רבי ישמעאל דהא לכאורה רבי יוחנן לית ליה הא דתדר"י ודעתי ליישב אי"ה בסמוך ודו"ק:

בא"ד א"נ י"ל דהא דקאמר הכא לא עיקר דרשה היא דהא איצטריך לדרשא אחריתא כדאמרינן בפ"ק דחולין כו' אלא עיקר דרשא דהכא הוי מוערפו שם עכ"ל. כבר כתבתי בסמוך דלשיטת מהרש"ל מוערפו שם לחוד ודאי לא ידעינן איסור דקודם עריפה אלא דסמכו נמי אדרשא דמכפר מציפורי מצורע כפירושם בסמוך בד"ה תנאי היא ולפי מה שכתבתי מסברא דנפשאי דבזה התירוץ השני דהתוספות בעי לאוקמה כרבי יוחנן דלא מיתסר קודם עריפה א"כ א"ש כפשוטו דמוערפו שם לחוד ילפינן אלא דשיטת מהרש"ל ז"ל ודאי קשיא לי בדברי התוספות במה שכתבו דאיצטריך לדרשא אחריתא בפ"ק דחולין דאכתי לכולהו מילתא מצינן למילף מהאי ילפותא דכפרה כתיב בה כקדשים דלכל מילי הוי כקדשים וכיון דכ"ע אית להו ילפותא דכפרה כתיב בה לענין טריפות מיהא א"כ אמאי איצטריך וערפו שם דהא קודם עריפה ילפינן מקדשים ולאחר עריפה מציפורי מצורע משא"כ לפי השיטה שלי אתי שפיר דאדרבה מדכתיב וערפו שם אתא לגלויי דלא נילף מקדשים לאסרו קודם עריפה והיינו אליבא דרבי יוחנן ומש"ה מייתי תלמודא הכא ובפרק נגמר הדין ובפרק אין מעמידין האי ילפותא דכפרה כתיב בה שהיא דרשא פשוטה יותר דהא כ"ע מודו בה מיהא לענין טריפה וזה דרך הש"ס בכמה דוכתי כמ"ש התוספות בדוכתי טובא. ועוד היה נ"ל לפרש כוונת התוספות בדרך אחר לפי מ"ש לקמן בד"ה תנאי דילפינן קודם עריפה מציפורי מצורע אפ"ה איצטריך נמי הא דכפרה כתיב בה כקדשים דמהכא לא ידעינן דעגלה מיקרי מכפר כקדשים ומש"ה אית לן למילף מכפר ממכשיר כמו בקדשים אלא דאכתי לא הוי אתי שפיר דה"ל למימר כפרה כתיב בה וע"ז כתבו משום דבפ"ק דחולין מסיים בה האי לישנא דכקדשים מש"ה מייתי הכא נמי בהאי לישנא אלא דלשון התוספות לא משמע כן. ועי"ל דלהאי תירוצא דהתוספות כולה מילתא ילפינן מוערפו שם דהאי שם אוהורידו אותו לנחל איתן כתיב ומשמע דמאחר שהורידו אין לו היתר אלא וערפו שם ושם תהא קבורתה כך נראה בעיני לפי שיטת התוספות בשמעתין דלא מייתי האי סוגיא דאמר רבי יוחנן בפרק אותו ואת בנו דעגלה ערופה אינה משנה אבל לפי הסוגיא דהתם א"כ אם נאמר דמוערפו שם לחוד ילפינן הוי דלא כרבי ינאי ודלא כרבי יוחנן ודוק היטב ובסמוך אבאר יותר:

גמרא בציפורי מצורע מנ"ל דתנא דבי ר"י נאמר מכשיר ומכפר כו'. כבר הקשיתי לשאול אמאי מייתי סתמא דתלמודא האי ילפותא כיון דלרבי יוחנן דבסמוך לית ליה האי ילפותא כדמשמע בסמוך דמסקינן תנאי היא וא"כ רבי יוחנן דס"ל דמחיים לא מיתסר ע"כ לית ליה האי ילפותא ומסתמא הלכה כרבי יוחנן לגביה דר"ל וא"כ טפי ה"ל לאתויי מקרא דוזה אשר לא תאכלו וכ"ש לפרש"י דלר"י מתניתין לא איירי אלא בשחוטה דמשולחת מותרת מיהו נלע"ד דרבי יוחנן נמי אית ליה האי ילפותא דתנא דבי ר"י דמכשיר ממכפר אלא דר"י לשיטתיה דאמר בפרק אותו ואת בנו דעגלה ערופה אינה משנה וא"כ בתרווייהו לא מיתסרי מחיים ור"ל לשיטתיה דס"ל כרבי ינאי ולדידיה עגלה ערופה משנה כדמשמע להדיא בפרק אותו ואת בנו והא דמסקינן בסמוך אליבא דר"ל תנאי היא היינו משום עליה דמותבינן בסמוך מדרבי שמעון ולר"ל עגלה ערופה משנה דר"ש ס"ל דשחיטה שאינה ראויה היא דמחיים אסור' ואפ"ה סובר בציפורי מצורע דלא מיתסר מחיים וא"כ ע"כ לית ליה הא דמכשיר ממכפר ואהא משני ר"ל שפיר תנאי היא דכיון דתנא דבר"י יליף מכשיר ממכפר ועגלה ערופה ודאי אסורה מחיים כדאמר ר"ש גופא וחכמים דהתם לא פליגי וא"כ שפיר קאמר ר"ל דציפורי מצורע נמי אסירי מחיים אבל רבי יוחנן סובר דכ"ע אית להו הא דתנא דבר"י וילפינן מכשיר ממכפר וכיון דאשכחן דר"ש סובר דציפורי מצורע מחיים לא מיתסרי א"כ ע"כ דעגלה ערופה אינה משנה דאל"כ תיקשי דר"ש אדר"ש. ובזה נתיישב מה שהקשו התוספות בפרק אוא"ב אהא דקאמר ר"י עגלה ערופה אינה משנה ואמאי לא מוקי לה כתנאי ונדחקו שם לפרש שכך היתה קבלה בידם ולמאי דפרישית אתי שפיר דאדרבא לר"י דכ"ע ילפי מכשיר ממכפר דהא לא אשכחן שום תנא דפליג אדתנא דבר"י וכמו שאבאר עוד בסמוך ולפ"ז אתי שפיר דמייתי הכא הא דתנא דבר"י אליבא דכ"ע ומהכא ילפינן איסור הנאה בציפורי מצורע לר"י כדאית ליה ולר"ל כדאית ליה דמוזה אשר לא תאכלו לא שמעינן איסור הנאה כמו שאפרש בלשון התוספות בד"ה וזה אשר לא תאכלו כן נ"ל נכון ודוק היטב:

שם ר"ל אמר משעת לקיחה יליף מעגלה ערופה. לכאורה משמע מסוגיא דשמעתין דהיינו מדתנא דבי ר"י דיליף מכשיר ממכפר כדמסקינן תנאי היא מיהו בחולין פ' אותו ואת בנו מייתי הש"ס דר"ל יליף קיחה קיחה מעגלה ערופה וכתבו התוספות שם דלמסקנא דהכא לא קיימי הכי:

אמנם לענ"ד נראה דלמסקנא נמי איצטריך האי ג"ש דקיחה קיחה דאי בבנין אב דמכשיר ממכפר לא מצינו למילף דאסור בהנאה לאחר שחיטה דהא בעגלה ערופה כתיב מיעוטא הערופה דמינה ילפינן בפסחים דף כ"ג וביומא דף ס"ג ובדוכתי טובא דהערופה אין מידי אחרינא לא דאין לך דבר שנעשה מצותו ואסור בהנאה וא"כ מהאי מיעוטא הוי ממעטינן נמי ציפורי מצורע לאחר שחיטה משא"כ מקיחה קיחה ילפינן שפיר בג"ש דלא איצטריך אלא להא מילתא ואפ"ה איצטריך ר"ל לומר במסקנא דתנאי היא ומייתי מכשיר ממכפר לענין דאסור קודם שחיטה ולאפוקי מדר"ש דאף על גב דבעגלה אוסר בפ' אותו ואת בנו דלר"ל משנה היא ואפ"ה מתיר בציפורי מצורע קודם שחיטה דלא יליף מכשיר ממכפר וכיון דאיכא תנא דבי ר"י דיליף מכשיר ממכפר סבר ר"ל כוותיה כן נ"ל ודו"ק ועיין עוד בסמוך:

שם אמר רבי ינאי גבול שמעתי בה ושכחתי ונסבין חבריא למימר ירידתה לנחל איתן אוסרת'. כבר כתבתי די"ל דמפשטא דקרא משמע להו הכי לחבריא דכתיב והורידו אותה אל נחל איתן וערפו שם דמשמע דמשהורידו אותה אין לה תקנה אלא וערפו שם ושם תהא קבורתה דאל"כ והורידו למאי אתא ניכתוב וערפו העגלה בנחל איתן. אבל לפירוש התוספות בסמוך בד"ה תנאי דעגלה ערופה גופא דמיתסר מחיים ילפינן מציפורי מצורע א"כ תיקשי לר"ל ולר' ינאי וחבריה עגלה גופא תיתסר נמי משעת לקיחה כציפורי מצורע אי משום דמכפר כמכשיר ואי משום קיחה קיחה ומנ"ל דבעגלה איכא גבול אחרינא וצ"ע ליישב שיטת התוספות ודו"ק:

שם איתיביה ר"י לר"ל כל ציפור טהורה כו' ואי ס"ד דמחיים אסורה לאחר שחיטה מיבעיא. וליכא למימר כיון דאיצטריך לכתוב כל צפור טהורה להיתירא דמשולחת איצטריך נמי ליכתוב מיעוטא דזה דלא נירבו שחוטה נמי להיתירא מריבוי' דכל הא ליתא דהא ר"ל לקיחה לקיחה יליף כדפרישית מסוגיא דחולין ואהא משני ר"ל שפיר דאיצטריך מיעוטא דזה דאל"כ סד"א מידי דהוה אקדשים דשחיטה מתרת וא"כ לא הוי מוקמינן ג"ש דקיחה אלא לענין דמיתסר מחיים עד לאחר שחיטה ואף למאי דמסקינן אליבא דר"ל דיליף מכשיר ממכפר אפ"ה הוי איצטריך ג"ש דקיחה קיחה דמכשיר ממכפר לא הוי ילפינן כיון דאיכא מיעוטא דהערופה דמכשיר ממכפר לא מייתי ואע"ג דכתיב קיחה קיחה אכתי לא ידעינן איסורא דלאחר שחיטה דהא ממיעוטא דהערופה ילפינן דכל מידי דמיתסר מחיים קודם שנעשה מצותה שרי לאחר שנעשה מצותו משא"כ במידי דשרי קודם שנעשה מצותו לא שייך כ"כ בהאי מיעוטא דהערופה כדפרישית לעיל דף נ"ד גבי בגדי כהונה ע"ש וא"כ ממ"נ אין לאסור בשניהם אלא או קודם מצותו או לאח"כ וטפי שייך לאסור משעת לקיחה כפשטא דקרא וכמו בקדשים מש"ה איצטריכו לר"ל כולהו קראי כן נ"ל ודו"ק:

תוספות בד"ה וזה אשר לא תאכלו וא"ת להך תנא איסור הנאה מנ"ל אליבא דחזקיה כו' עד סוף הדיבור ותירוצם דחוק. ולענ"ד דקושית התוספות לא שייך אפילו לרבי אבהו דיליף איסור הנאה בכל מקום מלא תאכל מ"מ האי וזה אשר לא תאכלו דכתיב בעופות טמאים ע"כ לא משמע איסור הנאה דהא עופות טמאים גופייהו שרו בהנאה לכ"ע כדאמרינן בפרק כל שעה דף כ"ג וא"כ אין לנו להחמיר במאי דאתא מריבויי' דוזה אשר לא תאכלו יותר מבמאי דאיירי בהו פשטא דקרא וכן מצאתי אח"כ בתוספתא דכריתות אלא למאי דפרישית לעיל אין מקום כלל לקושיא זו דאדרבה רבי יוחנן אית ליה הא דמכשיר כמכפר אליבא דכ"ע וא"כ ממילא אסור בהנאה בציפורי מצורע אלא דמחיים שרי רבי יוחנן בתרווייהו דלטעמיה אזיל דאמר בפרק אותו ואת בנו עגלה ערופה אינה משנה כן נ"ל נכון והרשב"א ז"ל בחידושיו כתב ג"כ דר"י אית ליה נמי הקישא דמכשיר כמכפר אלא דס"ל דלא שייך האי הקישא מחיים וזה דוחק והתמיה קיימת עליו שלא הרגיש בסברא זו דר"י בעגלה ערופה נמי מתיר מחיים כדאיתא להדיא בפרק אותו ואת בנו. ואי תיקשי כיון דר"י נמי יליף מכשיר ממכפר א"כ אדמקשה לר"ל מוזה אשר לא תאכלו ל"ל ליקשי לנפשיה הא ליתא שכבר כתבתי דודאי כיון דכתיב כל ציפור טהורה לרבות המשולחת להיתירא הוי מרבינן שחוטה נמי להיתירא דהא מכשיר ממכפר לא מייתי משא"כ לר"ל מקשה שפיר כיון דבג"ש דקיחה קיחה יליף כדפרישית מסוגיא דפ' אוא"ב ודו"ק:

גמרא איתיביה שחטה ונמצאת טריפה כו'. ופרש"י דפסולה משום דכתיב חיות למעוטי טרפות ובפ' שילוח הקן מבואר דלא יליף מחיות למעוטי טרפות אלא למ"ד טריפה אינה חיה אבל למ"ד טריפה חיה לא ממעטינן מחיות אלא מחוסר אבר אבל טריפה ממעטינן מדילפינן מכשיר ממכפר ע"ש. ובזה היה נ"ל ליישב הא דלא משני ר"ל לרבי יוחנן תנאי היא כדמסיק בסוף דנהי דאקושיא דלעיל לא מצי לשנויי תנאי היא כיון דאותביה מקרא דוזה אשר לא תאכלו אבל בההיא דהכא קשה ולמאי דפרישית אתי שפיר דלא מצי לשנויי הכי דהא האי תנא ע"כ יליף מכשיר ממכפר דאל"כ מנ"ל דטריפות פוסל בהן ואפ"ה סובר דמחיים שרי ומש"ה איצטריך לשינוי' אחרינא כנ"ל ודו"ק:

שם ואי ס"ד דמחיים אסורה הראשונה אמאי מותרת בהנאה. ואף על גב דבקדשים שמתו אמרינן דיצאו מידי מעילה דבר תורה וכן היכא שנשחטו בפסול גמור כדאי' בריש מעילה מ"מ נראה דלא דמי דבקדשים כיון שעיקר איסורן אינן אלא קודם שנעשה מצותן דלאחר שנעשה מצותן מותרין וא"כ מה"ט בנמצא בהם פסול או שמתו דתו לא חזו למצותן שרי משא"כ בציפורי מצורע ועגלה לר"ל דמגזירת הכתוב היא דמיתסרו בין קודם שנעשה מצותו ובין לאחר שנעשה מצותו א"כ מקשה ר"י שפיר לר"ל משא"כ לר"י גופא כיון דשחיטה היא דאסרה לה היינו שחיטה ראויה דוקא וכה"ג יש לפרש בההיא דשחטה שלא כמצותה בסמוך:

תוספות בד"ה תנאי היא פי בקונטר' כו' ותימא דהכא משמע כו' ובכריתות משמע דילפינן עגלה ממצורע כו' עכ"ל. ולא ידעתי מי הכריחם לכך דהתם נמי בפשיטות מצינן למימר דהא דקאמר תנאי היא דאשכחן מיהו שום תנא דאוסר בעגלה מחיים מדילפינן מצורע מעגלה ואי לאחר שחיטה לא איצטריך דמוזה אשר לא תאכלו נפקא דר"ל מצי סבר דלא תאכלו איסור הנאה משמע וכ"כ התוספות עצמן בכריתות ונחתו נמי להאי סברא שכתבתי לעיל דכיון דכתיב בעופות טמאים ע"כ לא איירי מאיסור הנאה ע"ש. מיהו למאי דפרישית לעיל נתיישב הכל דהא בכריתות גופא מייתי רב המנונא מעיקרא סייעתא למילתיה ממשנה דאוא"ב דסבר ר"ש דעגלה ערופה שחיטה שאינה ראויה וא"כ דסבר בעגלה ערופה משנה א"כ אמאי איצטריך הש"ס בכריתות למיהדר בתר תנא דבי ר"י דאוסר בעגלה ערופה ות"ל דאיכא ר"ש וחכמים דאוא"ב דאסרי להדיא אע"כ דאיצטריך לאהדורי אתנא דמתיר כדמקשינן עליה בכריתות דקשיא רישא לסיפא וע"ז מסקינן התם שפיר תנאי היא ומייתי ברייתא דתנא דבי ר"י וא"כ יש לפרש דלפ"ז לכ"ע ילפינן מכשיר ממכפר אלא דר"ש לחוד אוסר בעגלה ומתיר במצורע כדאיתא הכא משא"כ רב המנונא גופא סבר שפיר בעגלה כר"ש וה"ה לציפורי מצורע כר"ל דהכא דהאיכא מיהא תנא דיליף מכשיר ממכפר ומתניתין דכריתות דמתיר' בעגלה היינו משום דס"ל בציפורי מצורע כרבי שמעון והיינו כקושיא דרבי יוחנן דהכא דאי ס"ד מחיים אסירי אמאי איצטריך וזה אשר לא תאכלו ולית ליה שינוייא דר"ל וע"כ היינו טעמא דר"ש וסברי נמי תנא דסיפא דכריתות דעגלה נמי מותר קודם עריפה מהאי ילפותא דמכשיר כמכפר כן נ"ל נכון ודוק היטב. ובזה נתיישב ג"כ סוגיא דאוא"ב דמסקינן דרבי יוחנן הוא דאמר עגלה ערופה אינה משנה ולא ר"א ואמאי הדר ביה ממאי דאמר מעיקרא משמיה דר"ל דהא לר"ל נמי ע"כ עגלה ערופה אינה משנה דהא קשיא דרבי שמעון אדר"ש כדפרישית לעיל אליבא דר' יוחנן בהכרח ולמאי דפרישית אתי שפיר דלריש לקיש ע"כ עגלה ערופה משנה מדמסיק הכא תנאי היא ומייתי תנא דבי ר' ישמעאל והא אכתי מתנא דבי רבי ישמעאל לא מוכח מידי דהא איכא למימר דתרווייהו שרי קודם שחיטה ועריפה אע"כ משום דסבר ר"ל דעגלה ערופה משנה ומש"ה איהו סבר כר"ש בחדא בעגלה ובחד' כתנא דבר"י דיליף מכשיר ממכפר וזה כפתור ופרח ובזה נתיישב היטב פירוש הרמב"ם במשניות דשמעתין וכן בפסקיו ואין להאריך יותר:

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.