מהרש"א - חידושי אגדות/קידושין/נז/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מהרש"א - חידושי אגדות TriangleArrow-Left.png קידושין TriangleArrow-Left.png נז TriangleArrow-Left.png א

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
תוספות
תוספות רי"ד
רמב"ן
רשב"א
תוספות הרא"ש
מהרש"ל
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
חי' אגדות מהרש"א
פני יהושע
ספר המקנה
בית מאיר
רש"ש
גליוני הש"ס
אילת השחר

שינון הדף בר"ת
חדש על ה(מ)דף


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


דריש כל אתין שבתורה וכו'. שזהו ודאי כבוד התורה שאין בה שום אות שלא לצורך ולזה קאמר כשם שקבלתי שכר על הדרישה מפני כבוד התורה כן אקבל שכר על הפרישה שזו כבוד שמים היא שאין להשוות לו שום דבר לרבות ורע"ק לא היה חש בזה מלרבות ת"ח שגם זה בכלל כבוד שמים ותורתו שהם לומדים אותה וק"ל[1]:


< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון


  1. כעין זה כתב רבינו בבבא קמא (מא:). ובביאור רי"פ פערלא על ספר המצוות לרס"ג (עשין א) שיישב ע"פ דברי רבינו את דעת הרס"ג שלא מנה מפסוק ד'את ה' אלקיך תירא' אלא רק מצוות מורא שמים אך לא את המצווה לירא מן החכמים, וביאר ע"פ דברי רבינו שכיון שהמצווה לירא מן החכמים היא בכלל כבוד שמים, לכך לא מנאה הרס"ג כמצווה בפני עצמה לפי שהיא בכלל המצווה דמורא שמים. וכ"כ ר"א בן הרמב"ם בשו"ת מעשה ניסים (סימן א) ז"ל שם: וראוי אז כי כל מצוה אשר נלמדה באחת מהמדות והיתה גוף מצוה נמנה אותה מפני שנאמרה למשה בסיני, אך אם היתה חלק מצוה אין ראוי למנותה, כמו מורא חכמים אשר נסמך על מאמר את ה' אלקיך תירא והוא חלק יראת ה', כי הוא ראוי עם היראה לכבודו יתברך לירא את הלבבות אשר הוא שוכן בתוכם כאשר יירא מכסא המלך לכבוד המלך.