פני יהושע/סוכה/לא/א

פני יהושע סוכה לא א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

בגמרא תנו רבנן סוכה גזולה כו' א"ר נחמן מחלוקת בשתוקף את חבירו כו' ורבנן לטעמייהו כו' וקרקע אינה נגזלת וסוכה שאולה היא. נראה דהא דקאמר שאולה היא לאו דוקא דהא כי היכי דלרבנן קרקע אינה נגזלת משום דממעטינן קרקעות מכלל ופרט וכלל כדאיתא בהגוזל בתרא וכמו שפרש"י כאן א"כ מהאי כלל ופרט וכלל גופא ממעטינן נמי קרקעות מדין שומרים ולא שייך שאלה בקרקעות כלל דלאו ברשות השואל קאי דמה"ט קי"ל דהשואל בית מחבירו ונשרף פטור מלשלם כדאיתא בח"מ סימן צ"ה וסימן ש"א אלא דאפ"ה קאמר שפיר וסוכה שאולה היא דוודאי אי הוי דרשי חכמים האי דרשא דחג הסוכות תעשה לך דבעינן שיהא שלו ממש א"כ אדרבה מה"ט דלא שייך שאלה בקרקעות ולא קניא השואל א"כ כ"ש שיש לפוסלה דהא לאו דידיה היא אלא משום דלקושטא דמילתא סברי רבנן דאדם יוצא י"ח בסוכתו של חבירו דלא בעינן שיהא שלו ממש דמה"ט מכשרו בשאולה מש"ה מכשרו נמי בסוכה גזולה כשתקף את חבירו והוציאו מסוכתו דנהי דלא קנייה השואל מ"מ כיון דלא מיתסר מטעם גזולה דלא שייך גזילה בקרקעות א"כ הו"ל סוכת חבירו ואדם יוצא בה כמו בשאולה כנ"ל ודו"ק:

שם אבל גזל עצים וסיכך בהן דברי הכל כו' ולכאורה יש לתמוה אטו ר"נ טעמא דר"א אתי לאשמעינן דהא אפילו אי הוי פליגי ר"א וחכמים בכל סוכה גזולה בין בגזילת קרקע ובין בגזילת עצים אפ"ה הוי הלכה כחכמים דמכשירין בכל ענין דבכה"ג מדייק הש"ס בכמה דוכתי וכ"ש הכא דר"א שמותי הוא. והנראה בזה דהא דקאמר הכא ד"ה לאו משום דקס"ד דבגזל עצים נמי פליגי ר"א וחכמים דמהיכא תיתי כיון דבקרקעות מפרשינן דאזדו לטעמייהו א"כ למה נאמר דפליגי בתרתי דהא במטלטלין לא שייך האי טעמא אלא טעמא אחרינא וקי"ל אפושי פלוגתא לא מפשינן. אלא דעיקר מילתא דר"נ דלא נימא איפכא דבגזל עצים ד"ה פסולה כיון דרבנן נמי דרשי לך למעוטי גזולה לעיל בפרק הישן מש"ה קאמר ר"נ דאפ"ה כשירה לד"ה מה"ט שאין לו אלא דמי עצים לבד וכפרש"י וכ"כ בס' כפ"ת. אלא דלפ"ז קשיא לי איפכא דא"כ מאי מסיק הש"ס וקאמר אמילתא דר"נ ממאי מדקתני דומיא דרה"ר וא"כ אדרבה מה"ט אית לן למימר איפכא דדוקא דומיא דרה"ר פליגי והיינו בגזילת קרקע דלאו דידיה אבל בגזל עצים רבנן נמי מודו דפסול' מדרשא דלך אע"כ דבלא"ה פשיטא ליה לתלמודא מסברא דלרבנן כשירה כיון דאין לו אלא דמי עצים א"כ הדרא קושיא לדוכתא אעיקר מימרא דר"נ למאי איצטריך כיון דמילתא דפשיטא היא:

והנלע"ד בזה דודאי אי אפשר לומר דהא דקתני סוכה גזולה דומיא דרה"ר היינו לאשמעינן דדוקא בכה"ג בקרקע דלאו דידיה פליגי אבל בגזל עצים לכ"ע פסולה דהא ודאי ליתא דהא אשכחן כמה גווני דאפילו בגזל עצים כשירה והיינו היכא דאיכא שינוי מעשה גמור שאינו חוזר דלכ"ע קנייה כדאיתא במרובה והובא בשמעתין בסוגיא דלעיל בלשון התוס' אפילו בלא יאוש וכ"ש היכא דאיכא נמי יאוש אע"כ דהאי דומיא דרה"ר היינו לאידך גיסא דבגזל עצים לעולם כשירה והך מילתא גופא אתי ר"נ לאשמעינן דכיון דאין לו אלא דמי עצים בלבד הוי כדידיה לגמרי ואפילו מצוה הבאה בעבירה לא הוי. ונראה שלזה נתכוין רש"י במ"ש דלר"נ לא אשכחן סוכה גזולה דפסולה אלא כשגזל סוכה העשויה בראש עגלה או בראש הספינה דהוי מלתא דלא שכיחא וכה"ג ודאי לא איירי דיוקא דברייתא ומש"ה שפיר קאמר ר"נ דע"כ האי דיוקא לאידך גיסא דבסתם גזילת עצים כשירה כן נראה לי ועיין מה שאכתוב עוד בסמוך בלשון התוס' ודו"ק:

בתוספות בד"ה אבל גזל עצים כו' כך פי' בקונטרס ועל חנם דחק כו' וגזל עצים וסיכך בהן שינוי החוזר לברייתו הוא כו' עס"ה. ואע"ג דנראה דרש"י נזהר מזה וכתב שינוי השם ושינוי מעשה הוא וא"כ בכה"ג כתבו התוס' לעיל בדיבור הקודם דהיכא דאיכא תרתי שינוי מעשה ושינוי השם אפילו בשינוי החוזר לברייתו נמי קונה מדאורייתא אלא שכבר כתבתי דהתוס' לא כתבו כן לעיל אלא בתירוצם השני דמשמע להו להעמיד הסוגיא דהכא כדר' זירא בפרק מרובה מש"ה הוצרכו לדחוק ולפרש דהא דמקשה לעיל בפשיטות ולקנייה בשינוי השם היינו משום דאיכא תרתי ובאמת נראה מלשון התוס' לעיל דסברא זו נראה להם דוחק דהוי כסברות הפוכות וכמו שהארכתי בזה בסמוך משא"כ הכא כתבו כן לדחות פירש"י משום דלא משמע להו לאוקמי הך דרשא דלך למעוטי גזולה דאיירי בראש העגלה או בראש הספינה דהוי מילתא דלא שכיחא כלל ועוד דפלוגתא דתנאי היא לעיל וא"כ יפה כתבו התוס' דאדרבה מהך קושיא גופא הוי לן למימר דמיעוטא דקרא דלך למעוטי גזולה היינו בגזל עצים דאפילו בדאיכא שינוי מעשה ושינוי השם נמי ממעט קרא דאפ"ה גזולה היא ואי משום דמקשה הש"ס לעיל בפשיטות ולקנייה בשינוי השם היינו כתירוץ הראשון שכתבו התוספות לעיל דשינוי השם עם יאוש מהני אפי' בחוזר לברייתו ודלא כרבי זירא בפרק מרובה כמ"ש באריכות. וא"כ לפ"ז שפיר מצינן לאוקמי מיעוטא דקרא בדליכא יאוש דהא קי"ל סתם גזילה לאו יאוש בעלים הוא כן נראה לי בכוונת התוספות. ומשום דאכתי לא פסיקא להו לדחות בשביל זה פירש"י דהא מצינן למימר דרש"י סובר כתירוץ השני שכתבו לעיל דבדאיכא תרתי מהני מדאורייתא אפי' בלא יאוש מש"ה כתבו עוד דאפ"ה אין צורך לאוקמי מיעוטא דקרא בראש העגלה ובראש הספינה אלא בגוונא אחרינא דמסקו התוספות בראובן שבנה כו' דשכיחא טפי. כל זה כתבתי ליישב דברי התוס' לפי שיטתם. אלא שכבר כתבתי בסמוך דרש"י הוכרח לפרש כן ממימרא דר"נ גופא מדקאמר אבל גזל עצים ד"ה כשירה דהאי לישנא משמע דהוי רבותא אליבא דר"א ואי ס"ד דאשכחן סוכה גזולה בשום צד דהיינו בגזל עצים א"כ טפי הו"ל למימר לר"נ לאידך גיסא מחלוקת בשתקף את חבירו כו' אבל בגזל עצים ד"ה פסולה אע"כ דלקושטא דמילתא לא אשכחן שום סוכה גזולה לרבנן דפסולה אלא כשעשוי' בראש העגלה או בראש הספינה והני לא שכיחי כלל כנ"ל ודו"ק:

אמר רבינא האי כשורא דמטללתא כו' פשיטא מאי שנא מעצים כו'. וקשיא לי מאי מקשה הכא פשיטא מ"ש מעצים הא טובא אתי רבינא לאשמעינן דאע"ג דלא קנה אלא מדרבנן ומדאורייתא לא קרינן ביה לך אפ"ה כשרה והיינו מהטעם שכתבו התוספות לעיל גבי אוונכרא בד"ה והא קנייה בשינוי מעשה לחלק בין הך תקנתא דתקנת השבים ובין שאר תקנתא דרבנן וע"ש ואי לאו דקאמר רבינא הכי ודאי לא הוי שמעינן הך מילתא ממימרא דר"נ גופא לעיל בגזל עצים משום דהוי מצינן לאוקמי בשינוי השם ושינוי מעשה דקונה מדאורייתא כמ"ש רש"י להדיא במימרא דר"נ בסמוך ואף לשיטת התוספות דלא משמע להו האי טעמא דשינוי השם ושינוי מעשה כדפרישית בסמוך מ"מ אי לאו דאמרה רבינא הו"א דר"נ כרבה ורב יוסף דפרק מרובה ס"ל דאפילו שינוי השם החוזר או שינוי מעשה החוזר קונין מדאורייתא מש"ה איצטריך רבינא לאשמעינן דטעמא דר"נ לאו משום דקנייה מדאורייתא דהא למסקנא דר"פ הגוזל קי"ל דלא קנה אלא עיקר טעמא דר"נ דאפילו משום תקנת השבים לחוד נמי קנה אפילו היכא דליכא שינוי השם ושינוי מעשה כגון בכשורא דמטללתא:

אלא דלפמ"ש בסמוך בשיטת רש"י א"ש טובא דודאי ממימרא דר"נ גופא שמעינן הך טעמא דתקנת השבים מהני להכשיר הסוכה דאלת"ה אלא דמימרא דר"נ איירי היכא דקנייה מדאורייתא א"כ אמאי מהדר ליה למימר אבל גזל עצים ד"ה כשרה דלכאורה הך מילתא לא שייך אלא אליבא דר"א וטפי הו"ל למימר אבל גזל עצים ד"ה פסולה לאשמעינן רבותא אליבא דרבנן כגון היכא דליכא שינוי השם ושינוי מעשה דלא קנייה מדאורייתא אלא מדרבנן אע"כ דר"נ סובר דאפילו היכא דקנייה מדרבנן משום תקנת השבים נמי כשרה וכדפרישית לעיל בכוונת רש"י וא"כ מקשה הכא שפיר פשיטא כן נראה לי לפי שיטת רש"י דבסמוך. מיהו לשיטת התוס' ע"כ צריך לומר דהא דמקשה הכא פשיטא היינו דלא הו"ל לרבינא למימר הך מימרא באפי נפשה בכשורא דמטללתא אלא בפשיטות הו"ל למימר דטעמא דר"נ בגזל עצים היינו משום דקנייה בתקנת השבים. ובזה יש ליישב ג"כ מה שהקשו התוס' במרובה דף ס"ז בד"ה אמר עולא על פי' ר"ת מסוגיא דהכא בכשורא דמטללתא ולמאי דפרישית א"ש וכמו שכתבתי שם בפרק מרובה עיין עליו ודו"ק:

שם תנא יבש פסול רבי יהודא מכשיר אמר רבא מחלוקת בלולב כו' ויש לדקדק אהא דקאמר רבא מחלוקת בלולב אבל באתרוג כו' ואמאי שביק להדס וערבה דתנינא במתניתין דפסולין וא"כ לרבא שייך בהו פלוגתא דר"י ורבנן כמו בלולב. (ונראה דוחק לומר דרבא סבר דדוקא לולב הוא דלא מקשינן לאתרוג משום דכתיב כפות תמרים ולא כתיב וכפות אבל הדס וערבה דכתיב וענף עץ עבות וערבי נחל א"כ משמע דוי"ו הדר ערביה דכה"ג אמרינן בפרק אין מעמידין גבי אבני שהם ואבני מילואים) מיהו בלא"ה אפשר דבהדס וערבה אפילו בלאו טעמא דהדר נמי פסול כשנפרך בצפורן דהוי כמאן דליתא וכתותי מיכתת שיעורא משא"כ בלולב לא שייך יבשות כי האי כמ"ש הרא"ש בשם הרי"ה והראב"ד ז"ל ולפ"ז מצינן למימר נמי דהא דלא פליג ר"י במתניתין בלולב היבש אע"ג דפליג בסיפא היינו מה"ט גופא דבלולב לא פסיקא ליה דזימנין דמודה דפסול כגון היכא שנפרכה בצפורן ועמ"ש בזה במשנתינו ודו"ק:

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.