בית מאיר/סוכה/לא/א
ובלולב לא בעי הדר והתנן וכו'. עיין בספר כ"ת הרגיש דקושיא זו לא בדבא תליא ונראה ליישב דבריש הפרק כתבו התוס' דמשום זה אלי ואנוהו אלא לכתחילה ע"ש, והנה מה דמשמע מדבריהם דאבל משום הדר פסול בדיעבד קשיא הא בכמה דוכתי אשכחן בגמ' על כיוצא בזה אשכחן למצוה לעיכובא מנ"ל, וה"נ איתא מנחות דף נ"ג והכא ל"ק כיון דזה אלי וכו' כלל בכל המצות ממילא הדר דכתיב גבי אתרוג הוי כמו שינה עליו הכתוב לעכב, אך דמזה מוכח דאין לך דבר מהודר שיכנס בגדר הדר ממה שנכנס בגדר זה אלי וכו' דאל"ה אלא דהדר כולל מהודר יותר הדרא הקושיא לדוכתא לעכובא מנ"ל, והנה התוס' דף ל"א הנ"ל ד"ה ור"י סבר לא מקשינן מסקי דמש"ה לא מקיש ר"י דקסבר לא שייך לשון הדר אלא בפירי, והשתא ניחא דבשלמא אי נימא דאף באתרוג לא בעי ר"י הדר ל"ק מדר"י למה קאמר יאגדנו דאיכא למימר יאגדנו לכתחילה משום זה אלי אבל השתא דמסיק רבא אליבא דר"י לא מקיש ובאתרוג בעי הדר וע"כ היינו משום דקסבר לא שייך הדר אלא בפירות וא"כ אף זה אלי נמי לא שייך אלא בפירי דהא שניהם בגדר אחד הם דאל"ה מנ"ל ליפסל בדיעבד משום הדר גבי אתרוג וכנ"ל ושפיר מקשה מדר"י גבי לולב ובל"ז ע"כ לבא לדברי דאל"כ קשה דילמא ר"י אך לכתחילה מצריך לאגדו משום זה אלי וכו', וק"ל.