פני יהושע/ביצה/כו/א

פני יהושע ביצה כו א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

בגמ' במאי קמיפלגי אילימא ברואין מומין וכו' וליפלגו ברואין מומין דעלמא. ולכאורה לשון אי נימא אינו מדוקדק דהא בלא"ה לקושטא דמילתא אשכחן דפליגי ר"י ור"ש ברואין מומין דהא ר"י דמתניתין בהדיא קאמר רואין מומין ולר"ש אין רואין מומין כדאיתא בסמוך בברייתא וא"כ לפ"ז הא דקאמר וליפלגו ברואין מומין דעלמא נמי אינו מדוקדק דהא לקושטא דמילתא פליגי ברואין מומין דעלמא בברייתא אלא דאפילו הכי מקשה שפיר כיון דקס"ד השתא דר"י ור"ש לא פליגי כי אם ברואין מומין בלבד דבנפל ביה מום מעי"ט איירי דליכא משום מוקצה א"כ מ"ש בכור שנפל לבור דנקט כיון דקודם נפילה כבר היה בו מום משא"כ אי הוי פליגי במוקצה הוי א"ש הא דנקיט בכור שנפל לבור שע"י נפילה זו איתרע חזקת תמות שלו וצריך לבקרו אם נעשה בו מום כדאמרי' בב"ק דסתם בור אפילו יש בו ט' נזקין מיהו עבדא כן נ"ל:

אלא דאכתי קשיא לי מאי מקשה בפשיטות וליפלגו ברואין מומין דעלמא דילמא אה"נ דבעלמא ר"י מודה דאין רואין מומין אלא הא דקאמר ירד מומחה ויראה היינו דוקא בבכור שנפל לבור כיון דאיכא צער ב"ח סבר ר"י דרואין מומין כיון דליכא אלא שבות בעלמא ור"ש סבר דאפ"ה אין רואין מיהו יש ליישב קצת דלא ניחא ליה לתלמודא לאוקמי פלוגתייהו דרואין מומין אי איכא למישרי משום צער ב"ח דא"כ אמאי קאמר ר"ש דאין רואין הא אדרבה שמעינן ליה לר"ש בפרק אלו מציאות (בבא מציעא דף ל"ב) גבי פריקה וטעינה דסבר צער ב"ח דאורייתא כדאמר רבא התם מדברי שניהם נלמד (וע"ש בחידושינו דאפשר דלמסקנא לא קיימי הכי) אע"כ סבר הש"ס בפשיטות דלא שייך להתיר שבות דראיית מומין משום ספק צער ב"ח שהרי אם לא ימצא בו מום קבוע נמצא שעבר על שבות בכדי דאכתי הו"ל כדן דין. ולפ"ז א"ש נמי הא דקאמר ר"י הנשיא בברייתא בסמוך ירד מומחה ויראה ואמר ליה ר"ש בן מנסיא הרי אמרו אין רואין כיצד נולד וכו' ואכתי מאי מהדר ליה דילמא ר"י הנשיא נמי אית ליה בעלמא אין רואין אלא דשאני הכא כיון דנפל לבור הוי צער ב"ח מש"ה שרי אע"כ כדפרישית ועיין בפי' המשניות להרמב"ם ז"ל דפירושו תמוה ולדידיה קשיא נמי טפי הך קושיא שהקשיתי וצ"ע ואין להאריך יותר:

בפירש"י בד"ה קמ"ל דאי לא הוי קבוע מעי"ט וכו' משום דמוקצה וכו' א"נ משום דעבר ואסקיה עכ"ל. עיין במהרש"ל ומהרש"א שתמה בזה על פירש"י דאמאי שבק רש"י לטעמא דמוקצה דאיירי ביה בשמעתין ולישנא דדעתיה עליה נמי הכי משמע ומהדר אטעמא אחרינא דקנסינן משום דעבר ואסקיה. מיהו למאי דפרישית לעיל יש ליישב דכיון דבסוגיא דחולין דף י"ד גבי השוחט בשבת דשקלי וטרי בה אמוראי טובי ומהדרי לאוקמי כר"י דאסורא ליומיה משום מוקצה ודחה הש"ס דלא הוי טעמא משום מוקצה משום דלית ליה לר"י מוקצה אלא היכא דדחי בידים ומש"ה מוקי לה רב אשי כר"י דמבשל דאסור ליומיה משום קנסא וא"כ לפום הך אוקימתא דמשמע דהיכא דלא דחי בידים לית ליה לר"י מוקצה ע"כ מפרש דהא דאוסר ר"י בבכור היינו משום דלא עבר ואסקיה ואפ"ה כתב נמי טעמא דמוקצה משום דבמסקנא דחולין דבתר הכי משמע דלקושטא דמילתא אית ליה לר"י מוקצה אפילו היכא דלא דחי בידים ואפילו היכא דיושב ומצפה ע"ש ועיין מה שאכתוב עוד בזה לקמן בסוף הסוגיא. ועוד דבלא"ה נמי משמע דאיתא להך טעמא דקנסינן משום דעבר ואסקיה והיינו לפי גירסת הספרים בברייתא בסמוך דגרסינן בכור תם:

בד"ה בכור תם שנפל לבור גרסינן בברייתא דלית להו מוקצה להנך תנאי בבכור דכל שעתיה דעתיה עלויה וכו' עכ"ל. וכתב מהרש"א ז"ל ואע"ג דלית ליה מוקצה מ"מ אי לאו משום דדעתיה עלויה כיון דתם הוא הו"ל כמוקצה דגרוגרות ואסור אפילו לר"ש עכ"ל. ולא ידעתי מי הכריחו לפרש כן אי משום דפשיטא ליה דרבי כר"ש ס"ל כדמשמע בפרק כירה הא ודאי ליתא דהא לאידך גירסא שכתב רש"י דגרסינן בכור סתם מפרש רש"י להדיא דאית ליה לרבי מוקצה. והנראה דלישנא דרש"י גופא הכריחו למהרש"א ז"ל לפרש כן מדכתב בבכור אלא דלפ"ז אכתי לרש"י גופא קשה אמאי לא מפרש בפשיטות דלהך גירסא דבכור תם היינו משום דרבי כר"ש ס"ל ולאידך גירסא דלא גרסינן תם סובר רבי כר"י. והנלע"ד בזה דרש"י בא ליישב קושית התוס' מהא דשילהי מכילתין ועוד כי היכי דלא תיקשי מהך גירסא דבכור תם עליה דרב נחמן דאמר להדיא בריש מכילתין דגבי י"ט סתם לן רבי כר"י וא"כ תיקשי עליה מברייתא דהכא דהא רב נחמן גופא איירי בשמעתין בסמוך בהך ברייתא וקאמר אבא תנא אם עבר וביקרו מבוקר ועל זה כתב רש"י שפיר דמהך ברייתא ליכא לאותובי דאיכא למימר דשאני בכור דאפילו ר"ש מודה כיון דכל שעתיה דעתיה עלויה והיינו כדפרישית לעיל מסוגיא דבכורות. מיהו לאידך גירסא שכתב רש"י דר' אית ליה מוקצה נמי ליכא לאוכוחי דבעלמא כר"י ס"ל דאפשר דשאני הכא דמוקצה דבכור חמיר טפי דהוי כגרוגרות וצמוקים והיינו כדפרישית לעיל כיון דבעודן קדשים לא חזו למידי נמצא דלפ"ז ממילא נתיישב קושית התוס' מהאי דשילהי מכילתין לנכון כנ"ל בכוונת דקדוק לשון רש"י:

אלא דאכתי איכא למידק דלפום הך סברא דכל שעה דעתיה עלויה לא א"ש הא דמקשה סתמא דתלמודא לעיל בגמרא אליבא דר"י והא מוקצה הוא ומאי קמ"ל דלא ישחוט ומאי קושיא הא איצטריך לאשמעינן לאפוקי מהך סברא דכל שעה דעתיה עלויה ויש ליישב דלא ניחא ליה לתלמודא לאוקמי בהכי דאי הך רבותא אתי ר"י לאשמעינן א"כ הול"ל בהדיא בכור תם כדקאמר ר"י הנשיא משו"ה ניחא ליה לתלמודא טפי לאוקמי במום עובר כיון דהכי קושטא דמילתא דאפילו בכה"ג אית ליה לר"י מוקצה לפי' ראשון של רש"י לעיל בסמוך בד"ה קמ"ל וכדפרישית או משום קנסא דעבר ואסקיה כלשון שני של רש"י כן נראה לי ודו"ק:

ומה שכתב רש"י כאן דלית להו מוקצה להנך תנאי נראה דכוונתו אהנך תנאי דברייתא ר"י הנשיא ור"ש בן מנסיא משמיה דר"ש וכמו שאבאר בסמוך:

בד"ה אמר לו ר"ש ב"מ הרי אמרו רבותינו דורות שלפנינו וכו' דרשב"י מדורות שלפניהם היה ורבי תלמידו היה וכו' עס"ה. נראה דכוונתו דאע"ג דר"י בר אילעאי דמתניתין נמי מדורות שלפניהם היה שהרי חבירו של ר"ש ב"י היה ובר פלוגתיה ואיהו סבר במתניתין דרואין מומין אפ"ה שפיר אמר לו ר"ש ב"מ הרי אמרו כיון דרבי תלמידו דר"ש הוי מהנך ראיות דשבת ועירובין דמייתי רש"י ואני מוסיף על דבריו דבמנחות דף ע"ב מקשה סתמא דתלמודא בפשיטות ורבי לאו תלמידו דר"ש הוא ומייתי הך ברייתא גופא דשבת ועירובין שהביא רש"י כאן אלמא דמסתמא אית לן למימר דר' כר"ש ס"ל אלא דאפ"ה הוצרך רש"י לפרש בסוף הדיבור דקאמר ליה רשב"מ לרבי הרי נחלקו בה דורות שלפנינו וניזול לחומרא עכ"ל היינו משום דלשון הרי אמרו בל' רבים הכי דייק מדלא קאמר הרי אמר ר"ש רבך ע"כ היינו משום דכיון דרבי גופא לא הביא במשנתינו אלא דברי ר"י ור"ש ולא נקיט דברי ר"ש בלשון חכמים אלמא דכל חכמי דורם של ר"י ור"ש לא אמרו בה לא איסור ולא היתר אם כן ממילא אזלינן לחומרא:

אלא דאכתי קשיא לי הך מילתא גופא שכ' רש"י וניזול לחומרא ואמאי הא איסור ראיית מומין שבות בעלמא הוא וקי"ל ספק דבריהם לקולא אלא דאיכא למימר דאפ"ה כיון דדבר שיל"מ הוא לאחר י"ט הוי ספיקא לחומרא כדאיתא לעיל בריש מכילתין דף ד' ולעיל בפירקין גבי ספק מוכן כן נ"ל בכוונת רש"י ודוק:

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.