פלתי/יורה דעה/צה

פלתי ‏ יורה דעה צה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

		דף זה נוצר בטכנולוגיית זיהוי תווים אופטי OCR. מטבע הדברים הטקסט המקורי ישן ודרושה עדיין הגהה מלאה מול טקסט מקורי חופשי.
		אתם מוזמנים לתרום ולהגיה את הדף, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי הדף מוגה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. תוכלו להגיה את הדף מול דף הדפוס המקורי	עריכה

(א) שנתבשלו המחבר ורמ"א הביאו דעת האומרים אם עלו דווקא או אף נתבשלו ואני מצאתי און להסוברים דווקא עלו דבגמ' דשילהי ע"ז אמרינן כל יום נעשה גיעול לחבירו ופריך הגמ' חטאת ושלמים דזה נאכל ליום א' וזה לשני ימים מא"ל. ומשני חטאת דנשחט היום והדר מבשלו שלמים דנשחטו מאתמול דכלו זמנים בהדדי והדר מבשל שלמים דנשחט' היום דכלה הזמן וכו' ויש להבין מה ביקש הגמ' בזה בבישל שני גווני שלמים דאתמול ודהיום ולא קאמר תיכף לאחר בישל חטאת מבשל שלמים הנשחטים היום ולמה לי בישול שלמים דאתמול:

(ב) אמנם לפי מה שהעלו התוספת למאן דאמר בישלו אסור צריך לומר התם בכלי מקדש אוקמי אדאורייתא לבטל מין במינו ברוב וזהו ודאי לסמוך ארוב יש קצת פקפוק עד שאמרו לדבר שיש לו מתירין דלכך לא בטיל דמה לך לסמוך ארוב המתין עד שיהיה מותר וא"כ בחטאת נגד שלמים דנשחטו בו ביום יש כאן שני אסורי' אחד איסור זרים לשלמים ושני איסור נותר דמחר בלוע דחטאת נותר וא"כ כשיבא מחר נאכול שלמים יש כאן בו בלוע ב' איסורי' איסור זרים ואיסור נותר ובשניהם יצטרך לסמוך אביטול ברוב וכל כמה דנוכל למעט שלא יאכל איסור בסמיכת הרוב עבדינן כמו בדשיל"מ הנ"ל ולכך מבשל תחלה שלמים דאתמול שצריך לאכול בו ביום וא"כ אין כאן בלוע איסור רק מאיסור זרים וע"ז סומך אביטול ברוב וכשנתבשל אח"כ שלמי' דנשחטו היום אין בהם בלוע רק מחמת נותר כי בלוע דאיסור זרים מחטאת כבר נתבטל בשלמים ראשונים והלך לו כי חזר איסור להיות היתר וגם הוא נ"ט בר נ"ט שלישי וכלא יחשב ואין כאן רק איסור נותר וסמוך על הרוב וא"כ מעולם אין אוכל חתיכת קדשים שיש בו בלוע ב' איסורי' משא"כ אלו היה תיכף מבשל שלמים דזמנם עד למחר היה בו בלוע שני איסורים כאחד ולסמוך אתרווייהו על ביטול ברוב כולו האי לא רצו להקל וזהו ברור. ומזה מוכח דנתבשלו אסור דאלו מותר אין כאן ביטול נותר כלל דה"ל בר נ"ט היתרא כמ"ש התוס' ודאי לדעת הרמב"ם דהמריקה היה תיכף קודם שנעשה נותר וא"כ הגמ' דפריך היתרא דאתיא לידי איסורא היינו אף שעכשיו מותר מ"מ לבסוף מיקרי איסורא א"כ לס"ד זו אף נ"ט בר נ"ט דהיתרא לא מיקרי כמו גבי חמץ בפסח לדעת הרבה מחברים וזהו מותר אבל למסקנא דהוי היתרא דכי מטו זמן איסורא ליתא בעיני' דאף זו נ"ט בר נ"ט דהיתרא הוא וא"ש אבל זולת דעת הרמב"ם וסייעתו ברורים הדברים כמ"ש: והנה לדעת האומרים נצלו ג"כ מותר והא דאמרינן תנור שטחו באלי' דבעי היסק משום שמנונית ע"ג. יש לכאורה להקשות מה פריך הגמ' והשתא דאיתותב רבה וכו' למה קדרות בפסח וכן במקדש ישבר ומה קושיא דלמא לעולם אינו יוצא בכ"ח מידי דופיו אפי' בליבון וכאן בפסח ומקדש דהוי דאיסורא אסור אבל שם בתנור הבלוע בלא"ה אינו אוסר דהוי נ"ט בר נ"ט רק מה שהוא בעין ע"ג התנור וזהו ודאי דנשרף בשריפות התנור וליבונו וצ"ל דקושיא הוא לרב דס"ל נ"ט בר נ"ט אסור וא"כ ע"כ ליבון התנור מוציא הבליעה ג"כ ושפיר קשה למה ישברו. ובזה יש ליישב האבי עזרא שהביא הרא"ש בפ"ב דפסחים דבתנור וקדרה אין עושין כבשונו'. והקשה הרא"ש הא גמ' ערוכה היא דמהני רק דאין עושין כבשנו' בירושלי' ולפמ"ש ניחא דס"ל דכי צריכין אנו לדחוק בין היסקו מבפני' ומבחוץ הוא הכל לרב דס"ל נ"ט בר נ"ט אסור אבל לפי דקיימ"ל נ"ט בר נ"ט מותר אמרינן לעול' דאין מועיל שוב הכשר לכ"ח והיסק התנור הוא רק לשרוף הטח ע"ג וא"ש ודו"ק. ואדרבה יש קצת ראיה בגמ' הניח תיובתא הך מילתא דרבה דאסור התנור ואח"כ פריך ארב ומשני תי' א' לחלק בין מתכות לכ"ח. וקשה א"כ איך סלק רבה בתיובתא ולמ"ש ניחא דהא קיימ"ל נ"ט בר נ"ט מותר וא"כ האיסור הוא משום הטיחה שע"ג ובזה אין חילוק בין מתכות לכ"ח ודו"ק:

(ג) והמנהג לאסור לכתחלה וכו' ובשר עוף אני מסופק אם יש להחמיר בו כיון דהוא כולו דרבנן או לא והי' נראה דהואיל דתו' נסתפקו בהא או נתבשלו מת' ורוצה להביא ראי' מהך תנור דטחו באליה וכו' ולא תי' דשאני כותח דהוא רק דרבנן דהתו' ס"ל כותח דרבנן כמש"ל סי' צ"א דס"ל לתוספת בהא אין לחלק בין דאורייתא לדרבנן:

(ד) רק עלו וכו' וכתב הש"ך בסק"ו שאחד מהן או הכלי או הדגים חמין כמ"ש תוס' ורא"ש וכו' וסותר דברי עצמו דבסימן הקודם ס"ק ל"ג כתב דאין ראיה מתוס' ורא"ש אם תתאי חם דהתוספות כתבו למר כדאית ליה וכו' ועיין מש"ל:

(ה) יראה לי שאם נתן וכו' עיין ש"ך מ"ש הפר"ח ונכון הוא ובאמת לא נעלם מדברי הש"ך דעת הא"ח בא"א דמי לאג שהוא נותני' בו אפר לא מהני הגעל'. איברא מ"מ הקשה שפיר דכמו דלר"א צ"ל דהגעלו שני פעמים אף גם לר"ת י"ל דתחלה הגעילו במי אפר לפגום הבלוע ואח"כ הגעילו במים חמין דהבלוע כבר נעשה פגום ולא יאסור המים להיות נ"נ: אך ודאי אם אמרינן מ"ש התוס' בקושי' ואמרינן לא אסרה התורה אלא קדרה בת יומא ולא הקשה סתם בממ"נ אי אסרה התורה ש"מ דאסור יהי' איך שיהי' כוונתם די"ל מאי קושי' מהגעל' הא נותן טעם לפגם בעלמא שרי רק בגעולי מדין גזרת הכתוב לאסור וא"כ איך יהי' נבלה ולכך כתבו התוס' דז"א דאינו מפאת גזרת הכתוב דלמ"ד נותן טעם לפגם מותר באמת לא הגעילו רק ב"י וא"כ שפיר הקשו וא"כ אין מקום לקושי' הש"ך דקשה לפי' הש"ך דהגעילו במי אפר וקשה למ"ד נטל"פ אסור איך הגעילו ול"ל דמ"ד דאסור ס"ל כמ"ד אפשר לסוחטו מותר דהא בגמ' דע"ז לרב מספקי' לי' אי נטל"פ אסור ורב ס"ל חנ"נ:

(ו) איברא לא הבנתי כלל דדעת הש"ך קדרה בשר ובישלו בו מים עם אפר הבלוע נעשה פגום שבולע מי אפר ופוגם הבשר וא"כ אם בשלו אח"כ חלב אינו אוסר דה"ל נטל"פ וכן כלי בלוע מאיסור ולפ"ז למה אסר' התורה דבר הבא באש היינו שבולע ע"י אש צריך ליבון כי אם יוצא כל הבלוע ע"י הגעלה קשה ל"ל לבון יגעיל השפוד במי אפר וא"כ יפגום הבלוע בתוכו ואח"כ יכול לצלות בו כי אף דיצא הטפה הבלוע הא הוא פגום מעיקר' וע"כ דלא מיירי התורה בכך ודוק כי דברים אלו ברורים למבין:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.