פלתי/יורה דעה/לח
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
דף זה נוצר בטכנולוגיית זיהוי תווים אופטי OCR. מטבע הדברים הטקסט המקורי ישן ודרושה עדיין הגהה מלאה מול טקסט מקורי חופשי. | |||
אתם מוזמנים לתרום ולהגיה את הדף, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי הדף מוגה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. תוכלו להגיה את הדף מול דף הדפוס המקורי |
(א) אם נשתנית למראה המותר ודעת היש"ש דוקא למראה ריאה וכן דעת הט"ז ונראה שזהו דעת התוס' בדף מ"ו ע"ב ד"ה ל"ש דכתבו הא דאמרינן אדומה כשירה מדר"ן היינו שאחר נפיחה מתלבנת ע"ש ותמהו הרא"ש בכל הריאה אנו דנין כשהוא נפוחה דבהמה היא נפוחה (וע' מש"ל בסי' ל"ג) ולפמש"ל ר"ל דאיירי דחוזרת אחר נפיחה למראה כשרה א"כ אלו הי' אדומה בכלל לקותא הי' צריכה לחזור למראה ריאה הואיל בי' קצת לקותא אבל כיון דאדומה כשרה מדר"ן אין כאן לקותא כלל וא"כ אם חזרת לאחר נפיח' רק למראה כשרה כשר וא"ש. #ב) גם בזה י"ל קושי' מהרש"א בד"ה אוכמא דנימא ג"כ מתלבנת ע"י נפיחה דאוכמי ודאי לקותא וא"כ ל"ל הכי וצריך ודאי לשוב למראה הריאה ודו"ק. ולכן במקום דליכא הפסד מרובה יש להחמיר כרש"ל וט"ז כיון דתוס' ומחברים הרבה כוונו להנ"ל:
(ב) וי"א אם יש מכה בדופן האחרונים הט"ז והש"ך והפר"ח הביאו בשם היש"ש דמכשיר דר"א והרא"ש חולקין על הרי"ף ורמב"ם וסייעתו ע"ש. ואני לא מצאתי שיחלוק הרי"ף על דינו של רבינו אפרים כי אמת חולק עמו בפירוש הגמ' דרבינו אפרים מפרש הא דקתני האדימה מקצתה היינו ביש מכה בדופן והרי"ף לא מפרש כן דדחק לי' מכה בדופן מאן דכיר שמחה אבל באמת לדינא אם יש מכה בדופן מודה הרי"ף דטריפה. דהא ע"כ צריך לומר לח' שרצים מדמינן לי' נצרר הדם אע"פ שלא יצא כו' דאי לשאר שרצים מדמינן ל"ל דקאמר אדומה כשירה מדר"נ דלדר"נ הא צרירות דם אינו ובמה יטרף הא אין כאן נקב וע"כ צ"ל דלח' שרצים מדמינן ליה ומ"מ כשר מטעם דר"ן וזהו באין ריעותא לפניך אבל במכה בדופן מהכ"ת לתלות בדר"נ דהוא דבר בלתי מצוי ולא נתלה במכה שלפניך וריעותא לפניך וכיון דיש מכה הרי נצרר הדם לחוד משו' לי' חבורה דלח' שרצים מדמינן ומודים כל פוסקים לדינא דרבינו אפרים ועוד ראיה מהא דאמרינן לקמן אין ריאה לעוף ננפול ולחמור שצלעות מגינים וקשה לשיטות החולקים על רשב"א לקמן איזהו ירוק לפסול בו אי גע"ל בלאו הכא פסול מפני שינוי מראה ואי ירוק ככרתי בלא"ה כשר מר"נ וע"כ צריך לומר הואיל ונפלה לאור לא תלינן בדר"נ ולכך לולי שצלעות מגינות היה טריפה ועיין לקמן סי' נ"ב בט"ז ונה"כ ומש"כ שם על כל פנים מוכח היכי דיש לתלות במקום אחר תלינן בדר"נ וא"כ ביש מכה בדופן מהכ"ת לתלות בדר"נ ולכך ברור דאסור לכ"ע אפילו במקוה הפסד מרובה. ואם נמצא שינוי מראה בריאה אדומה וירוק' יש להטריף ממ"נ דאם צריכה דם מדר"ן א"כ אדומה מה טובה. ובזה אפשר ליישב מה שהקשו על מה דמפרשי ל"ש וטריפה הא לקמן אמרינן אדומה כשירה מדר"ן דהכי פי' אלא ל"ש בין כולו או מקצתו לח' שרצים מדמינן ונ"מ אם יש כאן ירוק' ואדומה ואם כן אלו לשאר שרצים הוה מדמינן וכשרה בלי ר"ן א"כ אף דגם איכות ירוק' כשרה דאמרינן דל"ל דם רק זה אדום אינו לקותא דהדר' בריא כשאר שרצים ולכך אמר דל"ש דלח' שרצים מדמינן והוי לקותא ולכן אם יש ירוקה טריפה ממ"נ. והנה דעת הט"ז דאפי' לא עברה שינוי מראה כל ב' קרומים רק קרום ראשון טריפה והפר"ח דעתו דבעינן כל ב' קרומים דהא נקב קרום אחד כשר ומדברי רשב"א בחדישיו דכתב דלא קתני גבי נפלה לאור ריאה משום דירוק ככרתי כשר מדר"ן וירק כמוריקא בלא"ה בלי נפלה לאור אסור מחמת שינוי מראה וקשה הא מחמת שינוי מראה בעינן תרי קרומים משא"כ נחמר' באור אפילו במשהו כמש"ל כל מפורשים ועי' סי' נ"ב. ועל כרחך צריך לומר דגם בשינוי מראה אין צריך רק קרום עליון דשדי תכלה בכולי' כמו שכתב הט"ז והדברים מוכרחים ודו"ק: והנה בהלכות מילה השמיט הרמב"ם ועור וש"ע דאם מלה בנה פעמים ושלש שהוחזק למות ורואין בולד הנולד סימני אדום או ירקון דמותר למולו ש"מ דסבירא לי' דאין לסמוך עליו ור"נ לא ידע שכבר החזיק אבל אם ידע לא היה סומך בספק סכנה ואם כן צ"ל דפה בריאה ליכא ריעותא אבל בריעותא כמו מכה בדופן לא סמכינן וצ"ע:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |