ערך/תפסת מרובה לא תפסת

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי TriangleArrow-Left.png תפסת מרובה לא תפסת

מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

הגדרת מרובה ומועט[edit]

דנו האחרונים האם הגדרת מרובה ומועט בכלל זה תלויה בכמות - שהשיעור הגדול יותר הוא המרובה, או באיכות - המחודש יותר הוא המרובה. הטורי אבן (ר"ה י:) נקט שהשיעור המרובה יותר הוא החשוב "מרובה", ואילו הערוך לנר (שם) נקט שהדבר המחודש יותר הוא המרובה.

סברת הכלל[edit]

רש"י (סוכה ה.) כתב בביאור כלל זה: תפשת מרובה לא תפשת, כל דבר שמשמעו מרובה ומועט, אם תפשת את המועט יפה תפשת דבציר מהכי לא משמע ואם ימצא שהיה לך לתפוס המרובה הרי הוסיפו לך ולא נטלו ממה שבידך כלום. ואם תפשת המרובה לא תפשת שאתה נראה כשקרן בדבריך דשמא המועט היה לך לתפוס ואת הרבית לתפוס וחסרו לך ממה שבידך והיינו לא תפשת, אבל כשתתפוש המועט אם יוסיפו טוב ואם לאו מה שתפשת תפשת, עכ"ל.

דבר שאין לו קצבה[edit]

דעת התוספות (ה:) בשם יש מפרשים שתפסת מרובה לא תפסת היינו דווקא כשהשיעור המרובה אין לו קצבה. ובתוספות ביומא (עב.) כתבו דהיינו דוקא כשבאים להקל אך כשבאים להחמיר בלאו הכי אין לתפוס המרובה דמה"ת להחמיר עליו[1].

שימוש בכלל[edit]

  • בראש השנה (ד:) ילפינן שיש לעצרת תשלומין כל שבעה מחג המצות, ומקשינן ונילף מחג הסוכות (ויהיה לה תשלומין שמונה ימים) ומשני תפסת מרובה לא תפסת.
  • יומא (פ.) כמקור לדין טומאת אוכלין בכביצה, אמר רבי אבהו אמר רבי אליעזר דאמר קרא "מכל האוכל אשר יאכל", אוכל הבא מחמת אוכל ואיזה זה ביצת תרנגולת. ומקשה הגמרא: ואימא ביצת בר יוכני [עוף גדול הוא כדאמרינן בבכורות (נז:) שטבעה ביצתו ששים כרכים]. ומיישבת הגמרא: תפסת מרובה לא תפסת, תפסת מועט תפסת. ולכן מסתבר שכשאמרה תורה "מכל האוכל אשר יאכל" וכוונתה לאוכל הבא מחמת אוכל, כיוונה בזה על ביצת תרנגולת הקטנה ולא על ביצת בר בוכני הגדולה.
  • בתורת כהנים שהביאו התוספות בסוכה (ה:) "כי יזוב זוב דמה ימים רבים", יכול ימים רבים? אמר רבי עקיבא כל שמשמעו מועט ומשמעו מרובה, תפסת מרובה לא תפסת", ומכח זה ילפינן שכוונת הכתוב לשלשה ימים ותו לא.

לעיון נוסף[edit]



שולי הגליון


  1. כך נקט בדבריהם בתוספות יום הכיפורים (שם פ.), אך יעויין בהגהות רע"א על דבריו.
מעבר לתחילת הדף