ערך/קריאת שמע שעל המיטה

מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי קריאת שמע שעל המיטה

מקור הדין

בגמרא ברכות (ד: - ה.) אמר רבי יהושע בן לוי אף על פי שקרא אדם קריאת שמע בבית הכנסת מצוה לקרותו על מטתו. אמר רבי יוסי מאי קרא רגזו ואל תחטאו אמרו בלבבכם על משכבכם ודמו סלה. אמר רב נחמן אם תלמיד חכם הוא אין צריך. אמר אביי אף תלמיד חכם מיבעי ליה למימר חד פסוקי דרחמי כגון בידך אפקיד רוחי פדיתה אותי ה' אל אמת.

ובברכות (ח:) אמר להו רבא לבניה כו' ואל תשבו על מטת ארמית, איכא דאמרי לא תגנו בלא ק"ש כו'.

עוד אמרו בברכות (ס:) הנכנס לישן על מטתו אומר משמע ישראל עד והיה אם שמוע.

רש"י (שם ב. ד"ה עד) כתב שהקורא ק"ש קודם צאת הכוכבים לא יצא ידי חובתו, ולפיכך אם הקדים וקרא בבית הכנסת קודם צאת הכוכבים חובה עליו לקרותה משתחשך, ובקריאת פרשה ראשונה שאדם קורא על מטתו יצא.

ובתוס' (שם ד"ה מאימתי) הקשו עליו שאם כן היה צריך לקרות על מטתו שלש פרשיות ואף היה צריך לברך על קריאה זו. ועוד שבגמרא (ד:) מבואר שקריאת שמע שעל המיטה אינה אלא בשביל המזיקין ולכן אם תלמיד חכם הוא אינו צריך לקרותה, ואילו לדברי רש"י בקריאה זו יוצא ידי חובת קריאת שמע שכל אחד מישראל מחוייב בה.

ובשאגת אריה (סימן ג) יישב שבאמת אף לדעת רש"י באופן שקרא קריאת שמע על סדר התפילה אחר צאת הכוכבים, אינו צריך לקרות על מיטתו אלא מפני המזיקין, ובאופן זה מדברת הגמרא שם. אלא שאם קרא בבית הכנסת קודם הזמן ישנו חיוב נוסף לקרות ק"ש על המיטה כדי לצאת ידי חובת קריאת שמע עצמה.

עוד כתוב (במדבר כג כד) "לא ישכב עד יאכל טרף", ופירש רש"י: לא ישכב בלילה על מטתו עד שהוא אוכל ומחבל כל מזיק הבא לטרפו. כיצד, קורא את שמע על מטתו ומפקיד רוחו ביד המקום בא מחנה וגייס להזיקם הקב"ה שומרם ונלחם מלחמותם ומפילם חללים.

אלו פרשיות יקרא

בגמרא בברכות (ס:) איתא הנכנס לישן על מטתו אומר משמע ישראל עד והיה אם שמוע, ע"כ. משמע שאין צריך לומר יותר מפרשה אחת.

רש"י (ברכות ב. הו"ד לעיל) כתב שסגי בקריאת פרשה אחת על המיטה כדי לצאת ידי חובת קריאת שמע של ערבית אם הקדים לקרותה בבית הכנסת קודם צאת הכוכבים.

התוס' (שם) הקשו עליו שלפי שיטתו היה צריך לקרות כל ג' פרשיות.

הרשב"א (שם) מיישב שדעת רש"י שרק פרשה ראשונה חיובה מדאורייתא ולכן לגבי שאר פרשיות סמכו על מה שקרא בבית הכנסת, וכעין זה כתב השאגת אריה (שם).

התוס' עצמם חלקו על דעת רש"י שם וכתבו שלפי שיטתם אין צריך לקרוא אלא פרשה אחת.

הרא"ש (ברכות פ"ט הכ"ג) כתב שדי בפרשה ראשונה, והביא בשם ר"ח שהגירסא בגמרא בברכות (ס:) היא אומר שמע והיה אם שמוע, דהיינו שצריך לומר שתי פרשיות ראשונות. וכן הביא בטור (או"ח סימן רלט) ב' דעות אלו, וכתב שאביו הרא"ש נהג כדעת ר"ח.

טעם קריאת שמע שעל המיטה

ברש"י (ברכות ב. הו"ד לעיל) מבואר שטעם קריאת שמע שעל המיטה כדי לצאת ידי חובת קריאת שמע של ערבית.

והתוס' (שם ד"ה מאימתי) כתבו שאין טעם קריאת שמע שעל המיטה אלא משום המזיקין.

ובשאגת אריה (סימן ג) כתב שאף לדעת רש"י חיוב קריאת שמע שעל המיטה משום המזיקין הוא, אלא שדעת רש"י שבאופן שקרא קריאת שמע של ערבית קודם זמנה יוצא בקריאה של המיטה אף ידי חובת עיקר הקריאה.

הרמ"א (או"ח סימן תפא ס"ב) פוסק שאין קוראים בליל יו"ט ראשון של פסח אלא פרשת שמע ולא שאר פרשיות, לפי שליל שימורים הוא מן המזיקין.

מבואר מדבריו שקריאת פרשת שמע עצמה אינה משום שמירה ולכן קוראים אותה אף בליל שימורים.

אמנם לא כן מבואר בדבריו במקום אחר, שכתב (או"ח סימן רלט ס"א) שאם קרא קריאת שמע ואינו יכול לשון מיד, חוזר וקורא אותה כמה פעמים בזה אחר זה עד שישתקע בשינה.

ובמגן אברהם ביאר שאף שכבר אמר ברכת המפיל אין זה נחשב להפסק כיון שקריאת שמע משום שמירה היא והוי דיבור לצורך השינה שאינו חשוב הפסק.

ומוכח אם כן שקריאת שמע הרי היא משום המזיקין.

ובספר מרפסין איגרא (עמוד פא) יישב שלדעת הרמ"א ב' טעמים יש לקריאת פרשה ראשונה של שמע, משום קבלת עול מלכות שמים ומשום שמירה, ובליל פסח יש לאומרה מפני קבלת עמ"ש שבה ומכל מקום אינה נחשבת להפסק כיון שנאמרת אף משום מזיקין.

ויש להוסיף, שהרי משום קבלת עול מלכות שמים כבר יצא בקריאה הראשונה ומה שחוזר שוב ושוב קודם ששוקע בשינה הוא רק משום המזיקין.

עוד הביא ליישב שדעת הרמ"א שקריאת שמע היא מפני המזיקין ומה שקורא פרשה ראשונה בליל שימורים הוא בשביל אותם שהתפללו ערבית קודם צאת הכוכבים ולא יצאו ידי חובת קריאת שמע של ערבית, וכדעת רש"י בברכות (ב. הו"ד לעיל).

ועי' ספר חיים לראש (דף מ) שכתב שיש להתפלל ערבית בליל הסדר דוקא בלילה, וטעמו שאם יקדים להתפלל יצטרך לחזור ולקרות ק"ש ויש לחוש שמא מחמת טרדות הסדר לא יחזור ויקרא. אמנם הפרי מגדים (א"א סימן תעב סק"א ומשב"ז סימן צד סק"א) כתב שאפשר להתפלל ערבית מבעוד יום ורק הקידוש צריך להיות בלילה.

בספר חשוקי חמד (ברכות ב.) הביא דבר חידוד בשם הרב מפוניבז' בטעם הדבר שאין מקדימים להתפלל ערבית בליל שבועות, לפי שלדעת רש"י צריך לשוב ולקרות ק"ש, ובשאר ימים סומכים על קריאת שמע שעל המיטה מה שאין כן בשבועות שערים כל הלילה ואין אומרים קריאת שמע שעל המיטה.

ישן ביום

כתב הרמב"ם (פ"ז מתפילה ה"א - ה"ב) כשיכנס אדם למטתו לישן בלילה כו' וקורא פרשה ראשונה. משמע מדבריו שאין קוראים קריאת שמע שעל המיטה אלא כשישן בלילה.

אופן הקריאה

אם מותר לקרוא בשכיבה

החיי אדם (סימן לה ס"א) כתב: לכתחלה יקרא אותה יושב או עומד ואם כבר שוכב יטה על צדו ויקרא. ובשער הציון (סימן רלט סק"י) כתב דאין למחות במי שקורא בשכיבה, ועי"ש במשנה ברורה (סק"ו).

דברים נוספים הנאמרים עם קריאת שמע שעל המיטה

ברוך שם כבוד מלכותו

הצל"ח (ברכות ס:) מדקדק לשון הגמרא משמע ישראל עד והיה אם שמוע, שלכאורה אין פרשת והיה אם שמוע סמוכה לפרשת שמע ואין שייך לומר 'עד והיה אם שמוע'. ולמד מכך שצריך לומר גם ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד שאנו אומרים בקריאת שמע שחרית וערבית קודם והיה אם שמוע.

ברכת 'המפיל'

בגמרא בברכות (ס:) אמרו הנכנס לישן על מטתו אומר משמע ישראל עד והיה אם שמוע. ואומר ברוך המפיל חבלי שינה על עיני ותנומה על עפעפי ומאיר לאישון בת עין. יהי רצון מלפניך ה' אלקי שתשכיבני לשלום ותן חלקי בתורתך ותרגילני לידי מצוה ואל תרגילני לידי עבירה ואל תביאני לידי חטא ולא לידי עון ולא לידי נסיון ולא לידי בזיון וישלוט בי יצר טוב ואל ישלוט בי יצר הרע. ותצילני מפגע רע ומחלאים רעים ואל יבהלוני חלומות רעים והרהורים רעים ותהא מטתי שלמה לפניך והאר עיני פן אישן המות ברוך אתה ה' המאיר לעולם כולו בכבודו.

הרחבה על ברכה זו ראה: ערך:המפיל (ברכה).

הריני מוחל וסולח

בגמרא במגילה (כח.) איתא שאלו תלמידיו את רבי נחוניא בן הקנה במה הארכת ימים, אמר להם מימי לא נתכבדתי בקלון חברי ולא עלתה על מטתי קללת חברי וותרן בממוני הייתי כו' ולא עלתה על מטתי קללת חברי כי הא דמר זוטרא כי הוה סליק לפורייה אמר שרי ליה לכל מאן דצערן.

וכן פסק המשנה ברורה (סימן רלט סק"ט) וז"ל גם ראוי למחול לכל מי שחטא כנגדו וציערו ובזכות זה האדם מאריך ימים (מגילה כ"ח).

כשיש בלבו על חברו

הפלא יועץ (ספר אורות אילים) כתב כי מה בצע כשאין פיו ולבו שוין ומי יתן והיה כזה יום מחר שלא יחזיק במחלוקת וחוששני להם מחטאת כי יאמר ה' הכהתל באנוש תהלו בו ויקצוף אלוקים על קולם. ולכן כתב שעצתו היא שמי שיש לו דבר עם חברו לא יאמר נוסח זה עד שיתן אל לבו ויגמור בדעתו למחול לו בלב שלם.

ובספר חשוקי חמד (עבודה זרה עא:) כתב שאין דבריו אלא באופן שרוצה למחר להחזיק במחלוקת, אך אדם שאינו מתכוון להחזיק במחלוקת רק שלא הגיע לדרגה שיכול להסיר לגמרי הטינה מלבו יאמר נוסח זה בפה ובכך תועיל המחילה שהרי דברים שבלב אינם דברים. והביא כעין זה מגליוני הש"ס (קידושין מט: בשם נימוקי מהרמ"מ) שהמבייש את חבירו ומחל לו בפה אך לא בלב אומרים בזה דברים שבלב אינם דברים, ע"כ. וכן אומרים 'ונפשי כעפר לכל תהיה' .

יושב בסתר ושאר פסוקים

בטור (סימן רלט) אחר שהזכיר דין קריאת שמע שעל המטה וברכת המפיל, כתב עוד: ואומר יושב בסתר עליון, ואומר [ה'] מה רבו צרי עד לה' הישועה. ובשם רב עמרם הוסיף עוד: ואומר ברוך ה' ביום ברוך ה' בלילה ברוך ה' בשכבנו ברוך ה' בקומנו, ויאמר ה' אל השטן יגער ה' בך השטן ויגער ה' בך הבוחר בירושלים הלא זה אוד מוצל מאש, ה' שומרך ה' צלך על יד ימינך, ה' ישמרך מכל רע ישמור את נפשך, ה' ישמור צאתך ובואך מעתה ועד עולם. בידך אפקיד רוחי פדית אותי ה' אל אמת [ועי' גמרא ברכות (ה.) אם תלמיד חכם אין צריך, אמר אביי אף תלמיד חכם מיבעי למימר חד פסוקא דרחמי כגון בידך אפקיד רוחי פדיתה אותי ה' אל אמת]. יברכך ה' ישמרך יאר ה' פניו אליך ויחנך ישא ה' פניך אליך וישם לך שלום. עוד הביא בשם אביו הרא"ש שהיה אומר השכיבנו עד סמוך לחתימה.

משנה ד'לשם ששה דברים'

בספר החכמה מאין (עמוד קיג) מובא בשם רבי משה מרזוודוב שאמר שיש בידו קבלה לומר אחר קריאת שמע קודם שיישן את המשנה בזבחים (פ"ד מ"ו) 'לשם ששה דברים הזבח נזבח, לשם זבח לשם זובח לשם השם לשם אישים לשם ריח לשם ריח ניחוח'.

---

---

שולי הגליון

---

---

מעבר לתחילת הדף