ערך/ספירת העומר

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי TriangleArrow-Left.png ספירת העומר

בזמן הזה[עריכה]

נחלקו ראשונים אם ספירת העומר נוהגת בזמן הזה מדאורייתא או רק מדרבנן. דעת התוספות (מנחות סו. ד"ה זכר), הבעל המאור (פסחים כח. מדפה"ר), הר"ן (שם ד"ה וכי) שספירת העומר בזמן הזה מדרבנן, הטור (או"ח סימן תפט) והשו"ע (שם ס"ב)[1] ואילו דעת הרמב"ם (תמידין ומוספין פ"ז הכ"ד), הראבי"ה (ח"ב סימן תקכו), רבינו ישעיה (הו"ד בשבלי הלקט סימן רלד) והחינוך (מצוה שו)[2] שספירת העומר בזמן הזה חיובה מדאורייתא.

דעת רבינו ירוחם (נ"ה ח"ד) לחלק בין ספירת הימים הנוהגת גם בזמן הזה מדאורייתא, לספירת השבועות שאינה אלא מדרבנן.

ברכת שהחיינו[עריכה]

אין מברכים שהחיינו על ספירת העומר. ונאמרו בטעם הדבר כמה מהלכים:

אין שמחה והנאה בספירת העומר

הבאר היטב (או"ח סימן תפט סק"ה) הביא בשם אחרונים שאין מברכים שהחיינו על ספירת העומר מאחר שאין שמחה והנאה בדבר.

כעין זה כתב בשו"ת הרשב"א (ח"א קכו) שלא מצינו ברכת שהחיינו אלא בדבר שיש לו בו הנאה, ואילו ספירת העומר אין בה זכר לשום הנאה אלא לעגמת נפשנו לחורבן בית מאויינו. וכ"כ הבעל המאור (פסחים קכא: ד"ה ובספירת). והנה דנה הגמרא במנחות (סו.) בענין ספירת העומר, האם יש לספור אף את השבועות, ומבואר שאמימר (שם) מנה רק ימים, משום דמאחר והוי 'זכר למקדש' ניתן למנות רק הימים. ולכאורה יש לתמוה, דאמנם תיקנו זאת זכר למקדש, אך מדוע לא עשו חכמים זכר גמור למנות כאשר מנו בזמן המקדש, יומי ושבועי, וכבר תמה בזה השפת אמת (מנחות שם). וכתב מרן הגרי"ז (מנחות סו. ד"ה אמימר) לבאר, דאכן יש ב' אופנים של 'זכר למקדש', מצינו זכר למקדש במצוה שבזמן המקדש חיובה היה מדאו', ותיקנו חז"ל לעשות את המצוה כצורתה, אף בזה"ז, ומשום זכר למקדש, וכגון אכילת מרור, ומשום כך יש לעשות את המצוה בכל פרטיה. אולם ישנם מקומות בהם תיקנו חז"ל תקנה מחודשת לזכור את המצוה שנעשתה במקדש, ולא שתיקנו להמשיך את קיום המצוה אף בזה"ז, ובזה יתבאר דגבי ספירת העומר היתה זו תקנה מחודשת, ונקט אמימר דמאחר והוי רק 'זכר בעלמא', תיקנוה רק על ספירת הימים ולא על ספירת השבועות. ואף גבי נטילת לולב הויא תקנה מחודשת, דהא מצינו חילוקי דינים בין לולב ומיניו ביום הראשון לשאר ימי החג, ואם תיקנו המצוה כצורתה, לא אמור להיות הבדל בדיני המצוה. ומדברי הבעל המאור דהוי 'זכר בעלמא', כתב הגרי"ז להוכיח את החילוק בין ב' האופנים של 'זכר למקדש', והיכן שעשו תקנה מחודשת, הרי זה מזכיר את חסרונו של בית המקדש. ואם נרצה לחדד את הגדרת הדברים, יעויין עוד בגמרא סוכה (מא.), שם הביאה המשנה את הדין נטילת לולב כל שבעה זכר למקדש, והקשו בגמרא, "מנא לן דעבדינן זכר למקדש", ומביאה על כך הגמרא את הפסוק "ציון היא, דורש אין לה" – מכלל דבעיא דרישה. ותתבאר ההגדרה לפי"ז, דאין זה זכר למצוה שנהגה בזמן המקדש [וכגון מרור], אלא זכר למקדש שכאשר היה בבניינו נהגה מצוה זו.


ברכת שהחיינו של ליל הסדר פוטרתו

המאירי (פסחים ז.) ביאר שאכן מעיקר הדין היה מקום לברך על ספירת העומר אלא שיוצאין בברכת שהחיינו דליל הסדר. וכן מבואר בשבלי הלקט (הלכות ספירת העומר סימן רלד).

כיון שבשכח לילה אחד הפסיד המצוה

בר"ן (סוכה כב: מדפה"ר ד"ה וכתבו בתוס') הביא בשם יש מי שכתב שכיון שאם לא ספר בלילה הפסיד המצוה לכן אין מברך שהחיינו.

ספירת העומר הכנה לשבועות

בשו"ת הרדב"ז (סימן א'שכז) ביאר שאין מברכים שהחיינו על מצוה שהיא הכנה למצוה אחרת, אלא מברכים על המצוה העיקרית ופוטרים את שתיהן, וספירת העומר היא הכנה לשבועות ונפטרת בברכת שהחיינו שנאמרת בשבועות.

אי אפשר לברך עד גמר המצוה בסוף הספירה

עוד ביאר בשו"ת הרדב"ז (סימן א'שכז) שאי אפשר לברך שהחיינו על ספירת העומר כיון שאין גמר המצוה אלא בגמר הספירה.

מקורות נוספים לעיון[עריכה]

ספירה בכתב[עריכה]

לענין אם אפשר לצאת על ידי ספירה בכתב, עי' חדש על ה(מ)דף (יומא כב).

נשים[עריכה]

הרמב"ן (קידושין לג:) חשב ספירת העומר בין המצוות שאין הזמן גרמא. ובדברי מלכיאל (ח"ג סימן ה) כתב שהוא ט"ס ברמב"ן.

ועי' באבני נזר (או"ח סימן שפד) שרצה לחייב נשים בספירת העומר כיון שכל דין הספירה הוא "ממחרת השבת" וכיון שבפסח חייבות, חייבות אף בספירה. ועי' משנה ברורה (סי' תפט ס"ק ג) ושו"ת קנין תורה (ח"ה סי' מד).

ועי' אורחות רבינו (ח"ב עמ' צב) שבבית הקה"י נהגו הנשים לספור ולברך, והקה"י זרזם והזכירם שלא ישכחו יום אחד.

מי שלא ספר לילה אחד, אם יכול להיות ש"ץ בשאר לילות ולברך כדי להוציא את אחרים[עריכה]

עי' פרי חדש (או"ח סי' תפ"ט ס"ק ח'); מאמר מרדכי (שם ס"ק י'); שו"ת אהל אברהם (סי' א').

קטן שהגדיל ועבד שנשתחרר בימי הספירה[עריכה]

עי' חדש על ה(מ)דף (יבמות סב).

הנהגות ימי הספירה[עריכה]

ראה ערך *ימי הספירה



שולי הגליון


  1. כ"כ הביאור הלכה (שם ד"ה לספור) בדעת הטושו"ע.
  2. כ"כ בדעתו הביאור הלכה (שם).
מעבר לתחילת הדף