ערך/סוכה ישנה
|
|
ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי 
סוכה ישנה
צריך לחדש בה דבר[עריכה]
התוספות (סוכה ט. ד"ה סוכה) הביאו דברי הירושלמי שאף לדעת בית הלל המכשירין סוכה ישנה, מכל מקום צריך לחדש בה דבר, 'חבריא אמרין טפח, רבי יוסי אמר כל שהוא, ומאן דאמר כל שהוא ובלבד שתהא על פני כולה'. וכ"כ עוד ראשונים[1].
אמנם הרי"ף והרמב"ם השמיטו דין זה, וכתב הרדב"ז (ח"ו סימן ב' אלפים נ"ו) שהם לומדים ממה שלא הזכיר הבבלי דבר זה שהוא חולק בזה על הירושלמי.
אם דין זה לעיכובא או למצוה מן המובחר[עריכה]
בראשונים נחלקו בדין זה אם הוא לעיכובא, או למצוה מן המובחר:
- דעת הר"ן (א. מדפה"ר) כתב שלמצוה מן המובחר צריך לחדש בה דבר, וכ"כ הדרכי משה (שם) בשם רבינו ירוחם (תולדות אדם וחוה, נתיב ח ח"א), הביאם המגן אברהם (שם סק"א) להלכה[2].
- בבית יוסף (שם) דקדק מלשון התוס' והרא"ש (פ"א סי"ג) שדין זה הוא לעיכובא, וכן ממשמע מלשונו בשולחן ערוך (שם) 'סוכה ישנה כשרה כו' ובלבד שיחדש בה דבר'. ובאליה רבה (שם סק"ב) הביא משבולי הלקט (סימן שלז) בשם רב יהודאי גאון שאם לא חידש בה דבר פסולה, ושכ"כ בתניא (סימן פב) בשם רב נטרונאי, ושכן מוכח מדברי התוס' בסוכה (ט. ד"ה ואם)[3].
היכן צריך לחדש הדבר[עריכה]
כתבו האחרונים שאם עשה חידוש בסכך לכולי עלמא אינו צריך לעשות חידוש גם בדפנות[4].
ונחלקו האחרונים אם יכול לעשות החידוש בדפנות או שצריך לעשותו בסכך דווקא.
- דעת הבכורי יעקב (שם סק"א) בביאור דעת הפרי מגדים (שם), שצריך לחדש דבר דווקא בסכך ולא מהני לחדש בדפנות[5].
- דעת הבכורי יעקב (בתוספת ביכורים, שנדפס בדפוס שני) בדעת הריטב"א (סוכה מו.) שכתב שיכול לחדש בה דבר בסכך או בדפנות הצריכות לה לעכב. ומבואר שיכול לחדש אף בדפנות. וכ"כ בשפת אמת (שם) שאפשר דמהני חידוש בדפנות בלבד ולזה דעתו נוטה[6].
- דעת המשנה ברורה (שער הציון סק"ז) בדעת הפרי מגדים והריטב"א[7] שיכול לחדש בסכך או בדפנות המעכבות לכשרות הסוכה, ורק בדופן רביעי וכדומה אינו מועיל לחדש בה דבר.
- אם צריך לחדש בסכך במקום ז' על ז'
לדעת הסוברים שצריך לחדש דבר בסכך דווקא או בדפנות הצריכות להכשר הסוכה, יש שכתבו שאף כשמחדש דבר בסכך צריך לחדש בז' על ז' שיושב בהם דווקא, שהרי צריך לחדש דווקא במקום המועיל להכשר הסוכה[8].
- הכנסת כסאות לישב עליהם
נחלקו הראשונים אם בהכנסת כסאות לסוכה כדי לישב עליהם מקיים הדין שצריך לחדש בה דבר:
- דעת בה"ג (סימן י"ד ריש הלכות סוכה, הובא ברא"ש פ"א סימן י"ג), שגם מיכנשא ומימך בסתרקי (אסיפת כסאות לישב עליהם), חשיב חידוש.
- דעת בעל העיטור (ריש הלכות סוכה, עח: הובא ברא"ש שם), שאינו חשוב חידוש[9]. וכן כתב הטור (סימן תרלו): 'ובלבד שיחדש בה דבר עתה בגופה', וכתבו הבית יוסף ובביאור הגר"א שבא לאפוקי מדעת הבה"ג, שצריך לחדש בגופה ולא סגי באסיפת כסאות.
טעם שצריך לחדש בה דבר[עריכה]
באור זרוע (ח"א הלכות תפילין סימן תקלג) כתב: שכל מצוה צריך להיות תחילת עשייתה לשמה, דומיא דסוכה ישנה דב"ה מכשירין וגרסינן עלה בגירסת ירושלמי תני וצריך לחדש בה דבר וכו' דציצית בעי עשיה לשמה דאורייתא וגבי סוכה מדרבנן. מבואר מדבריו שהוא מדין עשייה לשמה. וכן משמע בטור (סימן תקלו) ובשולחן ערוך (שם) שכתבו: ובלבד שיחדש בה דבר עתה בגופה לשם חג.
אמנם במשנה ברורה (שער הציון שם סק"ד) כתב בשם הנהר שלום בטעם הדבר שצריך לחדש בה דבר, כדי שלא יבואו להתיר אפילו עשאה מתחילה לשום דירה דאז פסול מדאורייתא.
- ↑ ראו להלן.
- ↑ עי"ש שכתב שנראה שזו דעת כל הפסוקים דלא כהבית יוסף (ראה דעתו להלן).
- ↑ יעויין שם שתמה על המגן אברהם שפסק כדעת הסוברים שאינו אלא למצוה מן המובחר.
- ↑ פרי מגדים (שם סק"א, הובא בבכורי יעקב שם); שולחן ערוך הגר"ז (שם ס"ב).
- ↑ עי"ש בפמ"ג שלמד כן מדברי הט"ז (שם) שביאר מחלוקת ב"ה וב"ש אם צריך לעשות הסוכה לשמה, לגבי הסכך דוקא, אבל הדפנות לכו"ע אין צריך לעשותם לשמה.
- ↑ והוכיח כן מדעת הפסוקים שנחלקו אי מהני הכנסת כלים לסוכה כחידוש דבר, ומשמע שלא פליגי אלא בהכנסת כלים אך בחידוש בגוף הסוכה אף שהוא בדפנות לכולי עלמא מהני.
- ↑ וכ"כ בספר פתחא זוטא (שם סק"א) בדעת הריטב"א.
- ↑ פתחא זוטא (שם סק"א).
- ↑ והוכיח כן מלשון הגמרא 'אם יכול לחדש בה דבר', ואם כדברי הבה"ג אין לך סוכה שאינו יכול לחדש בה דבר.
| לניווט בין ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי | |
|---|---|
|
| |
| א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • כ • ל • מ • נ • ס • ע • פ • צ • ק • ר • ש • ת |