אליה רבה/אורח חיים/תרלו

אליה רבה ‏ אורח חיים תרלו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

[א] [לבוש] ואין צריך לחדש וכו'. מזה קצת קשה על מה שכתב הט"ז ס"ק ב' וכל שכן תוך שלושים וכו', עד כאן:

ב

[ב] [לבוש] אבל מדרבנן וכו'. כתב מגן אברהם שדעת כל הפוסקים אינה אלא למצוה מן המובחר דלא כבית יוסף, עד כאן. ותימא הא בשבלי הלקט כתב בשם רב יהודאי גאון דלא חידוש פסולה וכן כתב בתניא בשם רב נוטראי וכן משמע בתוס' דף ט' דפירשו מתניתין אם עשאה לשם חג כשרה נפקא מינה שאין צריך לחדש, עד כאן. ואי חידוש אינו אלא למצוה מן המובחר לא שייך לשון כשירה, גם משמע כשרה היפוך מפסול דרישא. ומה שהקשה מדלא נקט בסוכת גנב"ך ורקב"ש דצריך חידוש לא קשה מידי, ולעניות דעתי דלא מיירי התם מדין סוכה ישנה רק מסוכת גנב"ך ואפילו נעשה תוך שלושים. ולענין דין ישנה לא עדיף משאר סוכות וכן משמע בכלבו דגנב"ך צריך חידוש:

ג

[ג] טפח על טפח וכו'. משמע דבעי מרובע (מגן אברהם). ולעניות דעתי כיון דבירושלמי ושאר פוסקים חוץ מטור לא נזכר אלא טפח אין להחמיר בטפח על טפח (וריבוע):

ד

[ד] [לבוש] ואין צריך שום חידוש וכו'. והב"ח החמיר לעשות בה חידוש ודקדק כן מתוס' [סוכה] דף ט' שמסתפקים בזה. ולעניות דעתי ברור ספיקתם שם להיפך דאף בלא עשאה לשם חג אפשר דאינו צריך שוב חידוש לבית הלל, ומה שכתב ראיה מראב"י שהביא הטור בסוף סימן תנ"ח, יש לחלק דהתם לענין מצוה דוקא קאמר משום דאיתקש לפסח לכך דוקא אחר חצות מתיר, אבל מדין סוכה ישנה מותר תוך שלושים. ובעל הלכות גדולות כתב המרדכי סוף פרק קמא דפסחים בשם ר"ש מאנ"ץ ורוקח סימן ר"פ ושבלי הלקט בשם ר' שלמה, ועוד הא פוסקים הנזכרים לעיל חולקים וכותבים מתוספתא דמותר ישנה אף במצה ושכן משמע בירושלמי כיון שלא עשאה לשם פסח דבר בריא הוא שלא דקדק בה משמע דאם עשאה לשם פסח מותר, ובאמת תימא על ראב"י שכתב בשם ירושלמי להיפך, ומה שכתב הב"ח לעיל אין עולה כלל למעיין, ואי לאו דמסתפינא הייתי אומר שיש טעות סופר וצריך לומר רבינו שלמה במקום ירושלמי כי רבינו שלמה אוסר מש"ס בהיקש הנזכר לעיל אלא דכל שאר פוסקים חולקים דהיקש קאי על אכילה ולא על אפיה. ושוב מצאתי בספר אמרכל דמפרש הירושלמי דכל שעשאה בערב פסח נותן לב לדקדק בה אבל קודם אף שדקדק ועשה לשם פסח הוי כמו שלא דקדק כדאמרינן בירושלמי שלא לחלוק בין נדה לנדה הני מילי שלא לחלוק בין מדקדק לאין מדקדק, ואפילו גבי סוכה תני אם עשאה לשם חג הני מילי בדיעבד מדלא קאמר יוצאין עד כאן לשונו. ובאגודה והגהות אשירי כתבו בפשיטות דאין צריך חידוש וכן פירש המרדכי ודלא כגדולת מרדכי עיין שם:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.