ערך/מראית עין
|
|
ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי 
מראית עין
כל שאסרו חכמים מפני מראית עין אפילו בחדרי חדרים אסור[עריכה]
ערך מורחב – מראית עין או חשד[עריכה]
בפלתי (יו"ד סי' יג ס"ק ד) מבואר שאין לדמות חשדא ומראית עין זה לזה, ובשו"ת אגרות משה (או"ח ח"ב סימן מ) ביאר שבמקום שנתנו חז"ל טעם משום מראית עין היינו כדי שלא ילמדו ממנו לזלזל באיסור ההוא, ואילו מקום שאמרו מפני החשד הוא באופן שאין חשש שמא ילמדו ממנו לזלזל באיסורים אך מכל מקום ילפינן מקרא דוהייתם נקיים מה' ומישראל שאסור לאדם להביא לכך שיחשדוהו באיסורים.
ברכה[עריכה]
כתב בשו"ת הרשב"א (ח"א סימן תקכה) שכששוחט בן פקועה משום מראית העין צריך לברך על השחיטה, וכ"כ לענין הפרשת חלה בעיסת ארנונה שאין מפריש אלא משום מראית העין (פסחים ו.) מכל מקום מברך על הפרשתה[1].
ובשו"ת בשמים ראש (סימן רפג) כתב שלא יברך על השחיטה[2]. וכן דעת הפרי חדש[3].
נידונים שונים בענין זה[עריכה]
אכילת שניצל צמחי בגבינה[עריכה]
בשו"ת שבט הלוי (ח"ט סימן קנז) דן בזה, והכריע שכיון שמפורסם הדבר שישנו שניצל שאינו בשרי, אין בכך חשש מראית עין.
באכילת דם אדם[עריכה]
עי' חדש על ה(מ)דף (כתובות ס).
- ↑ הו"ד בקובץ שיעורים (פסחים אות כא).
- ↑ הו"ד בקובץ שיעורים (שם).
- ↑ עי' פרי חדש (יו"ד סי' יג) שהקשה על הרשב"א מכוח דברי הר"ן (שבת י. בדפי הרי"ף) לענין נרות חנוכה בחצר שיש לו שני פתחים, שכתב שם הר"ן דמסתברא דכיון שאינו מדליק אלא משום חשדא לא מברך אלא אחד פתחא. ועי' פלתי (יו"ד שם ס"ק ד) שתירץ שאינו דומה, דשם משום חשדא, והכא משום מראית עין, ומי מדמה זה לזה. ועוד תירץ דשם הפירוש שלא יברך בשני פתחים רק בפתח א' ומוציא חבירו, דכיון דהוא משום חשדא הני ב' פתחים שייכים בהדדי וכחד וכו', אבל כאן לפטור אותו כלל מברכה והוא מקיים מצוה דרבנן, זו לא שמענו. ועי' ערך *בן פקועה.
| לניווט בין ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי | |
|---|---|
|
| |
| א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • כ • ל • מ • נ • ס • ע • פ • צ • ק • ר • ש • ת |