ערך/מצורע

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי TriangleArrow-Left.png מצורע

מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

אם מטמא טומאת מדרס[edit]

במשנה (זבים פ"ה מ"ו): הנוגע בזב ובזבה ובנדה וביולדת ובמצורע, במשכב ובמושב, מטמא שנים ופוסל אחד.

בפירוש דברי המשנה נחלקו המפרשים: הגר"א (אליהו רבה שם ד"ה במשכב ומושב) ובעל תפארת ישראל (יכין אות נ') פירשו: במשכב ומושב של כל הני דחשיב (זב וזבה נדה ויולדת ומצורע). כלומר, שגם המצורע מטמא במשכב ומושב.

לדעת הגר"א אף מפורש כך בתוספתא (זבים פ"ה, עיי"ש גירסת הגר"א): הנוגע במו"מ של זב וזבה נדה ויולדת ומצורע מטמאין ב' ופוסלים אחד.

ועל הא דאמרינן בפסחים (דף סז:) אדרבה זב חמור [ממצורע] שמטמא במשכב ומושב ובהיסט, כותב הגר"א דלא גרסינן במשכב ומושב, אלא בהיסט גרסינן, דמצורע נמי מטמא במו"מ.

וכן פסק הרמב"ם (הל' טומאת צרעת פ"י הי"א): המצורע אב מאבות הטומאות וכו', ומטמא משכב ומושב אפילו תחת אבן כזב וכזבה שנאמר וכבס בגדיו וטהר, מפי השמועה למדו שטהר מלטמא משכב ומושב, ואחד המוסגר ואחד המוחלט בכל אלו.

וכתב עליו בכסף משנה (שם): בריש מסכת כלים (פ"א מ"א) אבות הטומאה השרץ וכו', למעלה מן הזבה מצורע וכו' (שם מ"ד), וכתב שם רבינו (פיה"מ שם) ומאמרו במצורע שהוא למעלה מהזבה תדע שהוא יטמא במשא כמוה ושהוא יעשה משכב ומושב כזב וזבה וכו' [ואמרו בספרי] באמרו וכו' א"כ למה נאמר וכבס המטהר את בגדיו, מלטמא משכב ומושב עכ"ל [הרמב"ם בפיה"מ], ובסוף זבים שנינו הנוגע בזב ובזבה ובנדה וביולדת ומצורע וכו' מטמא שנים ופוסל אחד וכו', ואע"פ שבפסחים פרק אלו דברים (שם) אמרו זב חמור ממצורע שכן עושה משכב ומושב צ"ל שרבינו יפרש דהתם בימי ספירו קאמר, א"נ שאינו גורס כי אם זב חמור שמטמא כלי חרס בהיסט.

אולם במשנה למלך (שם) מביא שדעת רש"י (פסחים שם ד"ה זב) והתוספות (שם ד"ה שכן עושה משכב ומושב) שהמצורע אינו מטמא משכב ומושב אלא לטמא אוכלין דוקא כדין ולד, ואינו עושה המשכב אב כזב, ושכן דעת הר"ש (כלים פ"א מ"ג), והראב"ד (הל' טומאת צרעת פי"ג הי"ג). ומציין לעיין קרבן אהרן (פרשת מצורע פ"א דין ד', ופ"ב דין ו'), סמ"ג (עשין סי' רל"ה ורמ"ג), תוספות (נדה לה. ד"ה לאחרים), יומא (ו:) ותוספות שם (ד"ה שמטמא[1]), ונזיר (ספ"ה דף נ"ז[2]. [ועי' עוד תוס' מגילה ח. ד"ה ומה מצורע ונדה נד: ד"ה יכול]).

לשיטה זאת מפרש בעל משנה אחרונה (זבים שם ד"ה במשכב ובמושב) דהא דקתני במשכב ובמושב לאו אמצורע קאי, אלא אסתם משכב ומושב דזב וחבריו קאי.



שולי הגליון


  1. שם כתבו שרש"י חזר בו משיטתו.
  2. נראה דצ"ל דף נ"ו:.

מעבר לתחילת הדף