ערך/מעשה נסים

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי TriangleArrow-Left.png מעשה נסים

מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

מעשה נסים המתרבה מדבר בעין[edit]

יש שרצו לחדש שמעשה נסים שהתרבה מדבר בעין דינו כדין הדבר בעין[1].

חיוב במעשר[edit]

בגמרא בבא מציעא (מב.) מבואר שההולך למוד את גורנו אומר יהי רצון כו' שתשלח ברכה במעשה ידינו כו'. ובמהרש"א (ח"א) כתב בשם הרמב"ם שהלך למוד את גרונו כדי לעשרו. ובשלמי תודה (חנוכה, סימן א אות ב ד"ה והנה) הקשה שכיון שהוא מעשה נסים אינו חייב במעשר ויבוא לידי קלקול שיפריש מן הפטור על החיוב, או שאף אם יפריש מן החיוב ירבה במעשרות בגלל תוספת גידולי הנס ונמצאו טבל וחולין מעורבין זה בזה.

וחידש[2], שגידולי נס שנתרבו מדבר בעין חייבים במעשר.
אמנם גבי אשת עובדיה (מלכים ב' ד ז) מבואר שאמר לה עובדיה לכי מכרי את השמן ושלמי את נשיך, וברד"ק ביאר בשם התוספתא ששאלה אשת עובדיה אם צריכה לעשר את השמן והשיב לה שאינה חייבת בכך כיון שהוא שמן נס.
והגרי"מ פיינשטיין יישב שהשמן שממנו התחילה לצקת היה שמן חולין ומן הסתם היה מעושר ולכן דין השמן נס שבא ממנו כדינו ולכן לא היה חייב במעשר. ואף שלשון התוספתא משמע שטעם הפטור כיון שהוא שמן נס שאינו חייב במעשר, יש לדחוק בביאור הדברים שכיון שהוא שמן נס ממילא נדון אחר השמן ממנו התרבה וכיון שאותו שמן מעושר היה לכך אף שמן זה פטור ממעשר.
בשלמי תודה (שם) רצה לחדש שאף ששמן נס הבא משמן זית דינו כשמן זית ואף כשר להדלקת נרות, אך לענין תרומות ומעשרות פטור כיון שסוף סוף אינו גידולי קרקע[3].
בשלמי תודה הביא יישוב הגראי"ל שטיינמן שהברכה לא היתה בהתווספות גרעיני חיטה חדשים אלא שכל חיטה וחיטה היתה גדילה ומתרבה בכמותה, וממילא אין להוכיח מגמרא זו שגידולי נס בכהאי גוונא חייבים במעשר.

שמן המשחה[edit]

בגמרא בהוריות (יא:) מבואר ששמן המשחה שעשה משה נעשו בו כמה ניסים, ותחלתו לא היה אלא י"ב לוגין וממנו היו נוטלין למשוח את המשכן וכליו ואהרן ובניו כל שבעת ימי המלואים, ואפילו הכי לא נחסר מעולם וכולו קיים לעתיד לבוא.

ובשלמי תודה (שם) הקשה שהרי מעשה נסים הוא ושמן המשחה צריך שיהיה משמן זית.

ויישב, ע"פ יסודו הנ"ל שמעשה נסים הבא מדבר בעין דינו והגדרתו כאותו דבר שבעין.

נס פך השמן[edit]

הבית יוסף (סימן תרע), תוספות הרא"ש (כא:) ובספר האשכול (ח"ב סימן ו, ריש הל' חנוכה) ביארו הא דתקנו חנוכה שמונה ימים אף שהנס לכאורה לא היה אלא שבעת ימים כיון שהיה להם שמן להדליק יום אחד, וביארו שביום הראשון אחר שיצקו השמן לנרות נשאר הפך מלא והיה נס גם בלילה הראשון. והקשה הגר"ח מבריסק שאם כן היה מותר השמן שמן של נס ואיך השתמשו בו בלילה השני כיון שלא היה זה שמן זית.

בשלמי תודה (שם) יישב ע"פ יסודו הנ"ל שמעשה נסים הבא מדבר בעין דינו כאותו דבר שבעין ולכן חשיב שפיר שמן זית.




שולי הגליון


  1. ראה להלן פ' חיוב במעשר.
  2. וכ"כ בשם הגרי"מ פיינשטיין.
  3. עי"ש שדימה זאת למבואר בתוס' שבת (נ: ד"ה הטומן) ששומין ובצלים תלושים המונחים בחלון ונתווספו בהם עלים מלחות האויר, אין התוספת חייבת במעשר כיון שאינם גדולי קרקע.

מעבר לתחילת הדף