מהרש"א - חידושי אגדות/בבא מציעא/מב/א
מהרש"א - חידושי אגדות בבא מציעא מב א
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
לעולם ישליש כו'. יש לפרש שליש בקרקע דהיינו שיניח השליש בקרקע כדלקמן כספים אין להם שמירה אלא בקרקע וי"ל עוד דר"ל השליש ממה שיש לו יקנה לו קרקע וכ"א מהשלשה חלקים יש לו יתר שאת על חביריו ולא ראי זה כראי זה דהיינו שליש בקרקע שהן לו נכסים שיש להן אחריות דשאר נכסים אפשר שיאבדו ברגע אחד ע"י לסטים וגייסות אבל הארץ לעולם עומדת א"נ כדאמרינן בפרק הבע"י זרע ולא תזבין כו' דהני מתברכין ע"ש פרש"י ושליש פרקמטיא יש לו מעלה שיש יותר ריוח בפרקמטיא כדאמרינן נמי התם ק' זוזי בעסקא כל יומא בשרא וחמרא ק' זוזי בארעא מלחא כו' ושליש תחת ידו יש לו מעלה להיות מזומן לו כל שעה לצורך הבא לאדם פתאום כדאמרינן בשמעתין וק"ל:
אין הברכה מצויה אלא בדבר הסמוי כו' ואין הברכה מצויה אלא בדבר שהעין כו'. כוונת הענין הוא אחד אבל משמעות דורשין איכא בינייהו מ"ד אלא בדבר הסמוי כו' דריש באסמיך מלשון סימוי עין ומ"ד אלא בדבר שהעין כו' משמע ליה באסמיך כפשוטו מלשון אוצר דבדבר המונח באוצר ואין העין שולט בו הברכה מצויה ועי"ל דדריש ליה ממלת אתך שהוא מיותר דבר שהוא אתך ואין אחר שולט בו הברכה מצויה בו וק"ל:
אין הברכה מצויה אלא בדבר הסמוי כו'. משום עין הרע של אדם כדאמרינן פ' המקבל הכל בעין א"נ שלא יהא יד השד שולט בו כדאמרינן פ' כ"ה מלתא דצייר וחתים כו' לית לן רשותא והיינו דמייתי ליה הכא אהא דקאמר לעיל וצרת הכסף בידך אע"פ שצרורין יהיו בידך דר"ל אע"פ שצרורין ואין יד השד שולט בו יהיו בידך שלא יאבדו ע"י בני אדם וק"ל:
ההולך למוד כו' התחיל למוד גורנו כו'. יבקש כן קודם המדידה שאז יחול הברכה שאח"כ תפלתו שוא כדמסיק ומה שבא למדוד אפשר כדי למכרו או משום מעשרות דלא ניתן במאומד. ובשם הרמב"ם כתב הכסף משנה שלא חייבו ברכה אלא בהולך להפריש תרומה ומעשרות כו' שנאמר והביאו את המעשר וגו' והריקותי לכם ברכה וגו' וע"כ תקנו ברכה זו לומר שהבטחתו קיימת כו' עכ"ל ע"ש[1]. אבל מדמייתי הכא קרא דיצו ה' אתך את הברכה באסמיך וגו' לא משמע דבמעשר דוקא קאיירי ואיכא למימר דמשום מדידה אחרת כגון למכור כיון דלא חייב בה לא תקנו בקשה זו דהא אם לא היה מודד היתה הברכה חל אף לעולם בכרי הזה אבל במעשרות כיון דע"כ חייב במדידה משום מצות מעשר כדי שלא תבא תקלה ע"י מדידתה תקנו הבקשה והברכה שיחול הברכה קודם המדידה ודו"ק.
אין הברכה מצויה בדבר השקול כו'. מה שיש לדקדק בזה עיין פ' כ"ה:
- ↑ בשלמי תודה (חנוכה, סימן א אות ב ד"ה והנה) הקשה שהרי מה שהתרבה מכחה ברכה אינו חייב במעשר כיון שהוא גידולי נס, ואם כן יש כאן קלקול במעשר שמא יפריש מהפטור על החיוב, ואף אם יפריש מהחיוב הרי יפריש בחשבון גדול יותר גם על הפטור ונמצאו טבל וחולין מעורבין זה בזה
ויישב, שגידולי נס שנתרבו מדבר בעין דינם כדין הדבר שבעין ואינם פטורים מן המעשר.
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |