ערך/איסור עשיית מלאכה בחול המועד

מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי איסור עשיית מלאכה בחול המועד

אם איסור עשיית מלאכה בחול המועד היא מדאורייתא או מדרבנן

בגמ' חגיגה דף י"ח. מבואר מחלוקת תנאים מהיכן יודעים שמלאכה אסורה בחוה"מ עיי"ש. ופשטות הסוגיא שם משמע שאיסור עשיית מלאכה בחוה"מ היא מן התורה, אמנם נחלקו הראשונים אם מלאכה בחוה"מ אסורה מה"ת או מדרבנן. ובתוס' בחגיגה שם (ד"ה חולו) הביאו שיטה שאיסור מדאורייתא, אך דחו זאת מכמה קושיות והכריחו שהאיסור הוא רק מדרבנן.

אמנם הביאוה"ל כתב להוכיח מדברי כמה ראשונים שהאיסור הוא מה"ת, וכ"מ להדיא בחינוך (מצוה שכג) דהאיסור הוא מה"ת. וכן נקט הרמב"ן בפסקי חוה"מ, אמנם הרמב"ן הכריע בזה דעיקר מלאכה בחוה"מ היא מה"ת אבל מה שאסרו בדבר האבד כשטירחתו מרובה, דמה"ת בזה שרי אף בטירחתו מרובה ורבנן הוא דאסרו. וכן בצורך המועד דאסרו מעשה אומן זהו מדרבנן. וכן נקט הריטב"א וכן הביא הנמוק"י בשם הרשב"א בע"ז [לא נמצא בידינו].

ולשון הגמרא (מו"ק דף י"ב) "אמר אביי נקטינן הלכות מועד כהלכות שבת, יש מהן פטור אבל אסור, ויש מהן מותר לכתחלה".

ראיות שהאיסור הוא מדרבנן - וישובי הראשונים

והנה התוס' שם הקשו היכן מצינו דאיסור מה"ת מקצתו מותר ומקצתו אסור שהתירו דבר האבד, וקושיית התוס' הובאה גם במרדכי בנוסחא אחר דאם איסור עשיית בחוה"מ היא מה"ת לא היו מתירין חכמים כל כך, [ובזה מיושבים הערות הנ"ל שהו' בהערת שוליים].

אמנם בדברי הרמב"ן משמע דצורך המועד דמי לאו"נ ביו"ט שכתב בתחילת פסקי חוה"מ דביו"ט הותר מלאכות או"נ ובחוה"מ התירה התורה יותר אף לשאר צורך המועד ומשמע דדומה בגדרו לאו"נ דלא נאסרה אלא מלאכה שהיא בתורת עבודה להניח לאחר זמן אבל מלאכה שהיא לצורך המועד היא חלק מסדר היום ולא נאסרה. ולאמור נראה דהרמב"ן לשיטתו לא קשיא לה קושית התוס' דהיכן מצינו מקצתו אסור ומקצתו מותר דלדידיה דמי לאו"נ ביו"ט שאין סיבה לאסור.

ועי' רמב"ן ע"ז כ"ב א', ועי' מגיד משנה פ"ז ה"א.

נוסחאות המפרשים בגדר איסור עשיית מלאכה בחוה"מ

בשו"ת רמ"ע מפאנו סי' ק"ח, מבואר שיסוד האיסור במלאכת חוה"מ אינה משום איסור מלאכה אלא דין שביתה הוא ומצות עשה היא לשבות ממלאכה, [ועי"ש דלמאן דיליף איסור מלאכה בלאו ודאי אסמכתא היא אלא עיקר הילפותא היא ממקרא קודש], ומבאר שם שכל שאנו שובתים ממקצת מלאכות לכבוד מקרא קודש ואין אנו עושים אלא בדבר האבד וכו' קיימנו להדיא עשה שבו. והיינו כאמור דאין זה איסור מלאכה אלא שיראה בשביתתו שהיום הוא מכובד ומסר הכתוב לחכמים שיפרשו באיזה מקצת מלאכות ישבות שיקרא בזה מקרא .

מעשה אומן ומעשה הדיוט

איסור עשיית מלאכה בחוה"מ אינה אסורה לצורך היחיד אם אינה מעשה אומן אלא מעשה הדיוט בעלמא, [טור סי' תק"ל].

עוד נפ"מ בענין הגדרת השביתה בחול המועד

איתא בגמרא כריתות ט' א' (עיי"ש) "תנו רבנן, *גר תושב מותר לעשות מלאכה בשבת לעצמו כישראל בחולו של מועד, רבי עקיבא אומר כישראל ביום טוב, רבי יוסי אומר גר תושב עושה בשבת לעצמו כישראל בחול, רבי שמעון אומר אחד גר תושב ואחד [עובד כוכבים] עבד ואמה התושבים עושין מלאכה בשבת לעצמן כישראל בחול".

כתיבת איגרות

כתיבת איגרת חפצי אדם בשינוי השרטוטים

שו"ת מן השמים (סימן לב) לאסור.

איגרת שלומות

שו"ת מן השמים (סימן לב) להתיר שהרי משמחו בכך ועבור השמחה התירו.

נושאים קשורים

*חול המועד *דבר האבד בחול המועד. *מעשה אומן בחוה"מ

---

---

שולי הגליון

---

---

מעבר לתחילת הדף