ערך/הרהור כדיבור או לאו כדיבור

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי TriangleArrow-Left.png הרהור כדיבור או לאו כדיבור

בקריאת שמע[עריכה]

שיטת רבינא[עריכה]

לדעת רבינא (ברכות כ' ב') הרהור כדיבור דמי. וזהו ששנינו "בעל קרי מהרהר (קריאת שמע) בלבו", דהוי כאילו קראה בפיו, ויוצא בזה ידי חובתו. ואע"ג דהרהור כדיבור, מ"מ לא התירו לו להוציא בשפתיו אלא להרהר בלבד, כדאשכחן בסיני.

שיטת רב חסדא[עריכה]

לדעת רב חסדא, הרהור לאו כדיבור דמי. וזהו ששנינו "בעל קרי מהרהר בלבו", דכיון שאינו מוציא בשפתיו, אינו נחשב לקריאה. ומ"מ לא פטרוהו בלא כלום, כדי שלא יהו כל הציבור עוסקין בקריאת שמע והוא יושב ובטל, לכן אע"ג שאינו יוצא בזה ידי חובתו, חייבוהו להרהר.

בקריאת מגילה בחש"ו[עריכה]

הטורי אבן (מגילה יט) הקשה מדוע לא יצאו השומעים קריאת חש"ו, והלא כיון ששומעים קריאתו ומהרהרים, יצאו מדין הרהור כדיבור. ויישב, שאף שהרהור כדיבור אך בקריאת המגילה צריך לקרותה מתוך הכתב, וסו"ס אין הכתב לפניהם[1].

בזכירת יציאת מצרים ומעשה עמלק[עריכה]

עי' חדש על ה(מ)דף (סוטה לב).

בזכירת שבת[עריכה]

עי' *זכירת שבת#אם אפשר לצאת על ידי זכירה בלב.



שולי הגליון


  1. משא"כ כשיוצא ע"י קריאת בר חיובא חשוב קורא מתוך הספר כיון שהספר פתוח לפני הבעל קורא. ובמקראי קדש (פורים יב) דייק מדברי הטו"א כדעת הסוברים שדין 'שומע כעונה' מועיל אף לדינים הנלווים אל הקריאה, ע"ע *שומע כעונה. ועי' חדש על ה(מ)דף (מגילה טז).

ראו גם[עריכה]

*ברכה לבטלה#בהרהור

*ברכה שאינה צריכה#במהרהר בליבו

*ספק ברכות להקל#לומר הברכה ולהרהר השם

מעבר לתחילת הדף