ערך/הבדלה

מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי הבדלה

שתיה לפני הבדלה

בשו"ע (או"ח סימן רצט ס"א) מבואר שאסור לאכול שום דבר או אפילו לשתות יין או שאר משקין חוץ ממים, משתחשך עד שיבדיל.

אמנם יעויין בכף החיים (סימן רצא סקי"ז וסימן רצט סק"ו) שעל פי קבלה אף מים אסור לשתות קודם הבדלה

בקובץ צהר (ח"ט, תשס"א, עמוד רכח) מובאת תשובת הגר"ח קניבסקי שהשיב שטוב להיזהר מלשתות קולה, תה או קפה קודם הבדלה. ומשמע שמעיקר הדין מותר.

בשו"ת אור לציון (ח"ב פכ"ב שאלה ז) כתב שמים מותר אך שאר משקים אין לשתות, ולזקן וחולה אפשר להתיר שתיית תה או קפה בלי סוכר. ובביאורים שם כתב בטעם הדבר שאף קפה ותה חשובים כמים בעלמא, אך עם סוכר כיון שהוא מזין אסור, וכן מי פירות כיון שהם מזינים אסור אף בלי סוכה.

ועי' הנהגות ופסקים (הגרי"ח זוננפלד) הלכות הבדלה דיש נוהגין שלא לשתות אפילו מים קודם הבדלה. אמנם הצמא ביותר שאם לא ישתה יגרם לו בלבול בתפילת ערבית, ודאי מותר לו לשתות.

אין למחות במי ששותה תה או מים מתוקים לפני הבדלה [הגריח"ז שם].

עשיית מלאכה לפני הבדלה

בגמרא בשבת (קנ:) והאמר רבי אלעזר בן אנטיגנוס משום רבי אליעזר בן יעקב, אסור לו לאדם שיעשה חפציו קודם שיבדיל כו', ע"כ. ונחלקו הראשונים בביאור מסקנת הגמרא שם; לדעת רש"י אם אמר 'ברוך המבדיל' מותר לעשות מלאכה, וכן נפסק בשו"ע (או"ח סימן רצט ס"י). ואילו לדעת הרי"ף שם צריך הבדלה על הכוס. אמנם גם לדעת הרי"ף כתב בחידושי מרן רי"ז הלוי על הרמב"ם (פכ"ט משבת ה"ה) שאף לשיטתו רק מלאכה גמורה אסורה ולא הדלקת הנר והוצאה מרשות לרשות.

חמר מדינה

ערך מורחב – חמר מדינה

הבדלה על תנאי

אין ראוי לשמוע הבדלה על תנאי, כגון שמסופק אם בני ביתו שמעו כבר הבדלה ומכוין לצאת רק אם כבר שמעו ואם לא שמעו אינו מכוין לצאת.

הסתכלות בכוס

בספר הזכירה כתב סגולה להנצל כל שבוע מרעה אז במוצ"ש אחר הבדלה יראה בכוס וירא מצח שלו ויאמר ג' פעמים על הכוס 'כי ראיתי אלקים פנים אל פנים ותנצל נפשי'.

וזאת מלבד מש"כ הרמ"א (סי' רצו ס"א) שבשעת הבדלה יתנו עיניהם בכוס ובנר, וביאר המשנ"ב (סק"ג) שהוא כדי שלא יסיחו דעת, המבדיל והשומעים העונים אמן.

צחוק בעת הברכה

כתב בספר פקודת אלעזר: מנהג ירושלים ת"ו שצוחקים במוצאי שבת כשאומרים בורא פרי הגפן, ע"כ.

תשלומין

כשלא הבדיל במוצאי שבת

בגמרא בפסחים (קו.) נחלקו אם מבדיל רק ביום ראשון או שיכול להבדיל כל השבוע. ומבואר בגמרא שכל השבוע היינו עד יום רביעי (ולא עד בכלל) שעד אז חשיב המשך השבוע לענין זה. עיין שולחן ערוך (או"ח סימן רצט ס"ו).

כשלא הבדיל במוצאי יום טוב

בהבדלה במוצאי יום טוב, הסתפק המנחת חינוך (מצוה לא) אם יש לו תשלומין. וכתב שלהסוברים שרק בא' בשבת יכול להבדיל ה"ה יום אחר יו"ט, אך להסוברים שעד רביעי בשבת יכול להבדיל יש להסתפק. ורצה לתלות דין זה במחלוקת הפסוקים לגבי תנאי בגט כשאמר "אחר הרגל" שבשו"ת הרי"ף (ח"א סימן קכז) כתב שאם כתוב אחר הפסח היינו עד שיעברו מחצת הימים שבין פסח לעצרת. וכן הביא דבריו הר"ן (גיטין לט: מדפה"ר) והוסיף שכן דעת הרמ"ה. ואילו דעת הריטב"א (גיטין עז.) שג' ימים אחר הרגל חשוב "אחר הרגל", כדרך שג' ימים אחר השבת חשוב "אחר השבת". ודעת הר"ח (הו"ד בר"ן שם, וכן ברמב"ן וברשב"א בגיטין עז., והרא"ש פ"ז סימן יד) שלאחר הרגל היינו ט"ו יום, ואם בתנאי כתוב אחר פסח חייב להשלימו עד ט"ו יום שאחר הפסח. ואם כן הוא הדין לענין הבדלה.

וכתב המנ"ח שהיינו רק אם לא הבדיל בינתיים במוצאי שבת, אך אם הבדיל במוצאי שבת פטר בכך את חובתו מההבדלה במוצאי יום טוב.

לעיון נוסף

עי' חדש על ה(מ)דף (גיטין עז).

נשים בהבדלה

הנשים אינן שותו מכוס של הבדלה, והטעם ביאר השל"ה לפי שעץ הדעת גפן היה, ולענין הבטה בציפורניים, ראה כאן.

נר הבדלה

ערך מורחב – נר הבדלה

---

---

שולי הגליון

---

---

מעבר לתחילת הדף