כף החיים/אורח חיים/רצט

כף החיים ‏ אורח חיים רצט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

א) [סעיף א'] אסיר לאכול וכו'. ובענין הפסוקין ושאר דברים שנוהגין לומר בעת הבדלה עיין בטור וגם הלא הם כתובים בסידורים:

ב

ב) שם. אסור לאכול וכו'. וכל הטועם כלום קודם שיבדיל מיתתו באסכרא. פסחים ק"ה ע"א והביאו ב"י. ואפי' לטעום מעט אסור. ר"ז או' א':

ג

ג) שם. או אפי' לשתות וכו'. ונראה בעיני שלא אסרו לשתות אלא אחר חשיכה אבל בין השמשות מוחר לשתות. ריא"ז הב"ד בשה"ג פי' אעפ"י כנה"ג בהגה"ט. וכ"כ הט"ז סק"א דלסברה זו שרי (אבל לסברת י"א שהביא הש"ע אסור) להתחיל בסעודה בספק חשיכה אבל המתחיל בודאי חשיכה ודאי דיש למחות בידו יעו"ש. וכ"כ הנה"ש או' א' זכור ליצחק סי' פ"ב. אבל הב"ח כתב דהמתחיל לאכול בספק חשיכה זה איסור גמור יעו"ש. וכ"כ מ"א סק"א וסק"ג. וכתב המחה"ש דהיינו אפי' לסברה א' של הש"ע שהיא דעת הרא"ש יעו"ש. וכ"כ התו"ש או' א' א"א או' א' ח"א כלל ח' או' ט"ז. מאמ"ר או' ב' וכן הסכים הפתה"ד או' ב' בן א"ח פ' ויצא או' ח"י. וספק חשיכה היינו משעה שאין השמש נראית עוד על הארץ עד צאת ג' כוכבים בינונים כמ"ש לעיל רס"י רס"א יעו"ש:

ד

ד) ואם התפלל ערבית מבע"י אסור לאכול עד שיבדיל. מ"א סק"א. א"ר או' ה' תו"ש או' א' ר"ז או' ה' ועיין לעיל סי' רצ"ג סעי' ג' ובדברינו לשם בס"ד ומיהו לאחר הבדלה בעוד יום שרי לאכול אף שאין אומרים מאורי אש ובשמים עד הלילה דעיקר הבדלה. א"א או' א':

ה

ה) שם. עד שיבדיל. כתב הרב ילקוט ראובני עה"ת בק"א דף ו' ע"א בשם ס' המגיד וז"ל יאות לאבדולי תכף דנפיק ב"נ מבי כנישתא לאבדולי נפשן מהנך סטרי עד לא יתו אינהו לשלטאה עלן ובאתרי דמבדלי בבי כנישתא עדיפי טפי דלא יהבי להון דוכתא לשלטאה עלן ובג"ד אמרו רבנן דמאן דטעים קמי הבדלה מיתתו באסכרה כלומר דע"י ההיא אכילה מתדבקי ביה הנהו סטרי דמפקי נפשיה באסכרה עכ"ד. והיינו דוקא כשמאחרין ת"ע עד שיראו ג' כוכבים אבל להמתפללין במקום שמקדימין מאיזה סיבה שיהיה נאותה להם יותר לאחר הבדלה. יפ"ל או' א' ויש לומר הפיוטים המסודרים למו"ש עד שיגיע זמן ההבדלה כדי להבריח החיצונים מעליו. רו"ת או' ב':

ו

ו) שם. חוץ ממים. מיהו לפ"ד הגאונים בשע"ת שבסוף ס' נהרות דמשק סי' ף' דף ו' סע"ג מתבאר דאפי' מים אין לשתות קודם הבדלה על הכוס יעו"ש. וכ"כ הרב מדרש תלפיות או' ד' ענף הבדלה דקי"ח ע"ד וז"ל אסור לשתות מים קודם הבדלה ואם שותה ימות באסכרה. וה"ה בין השמשות של מו"ש. ואם היה אוכל על שלחנו בסעודה ג' ונמשכה סעודתו עד זמן הראוי לומר הבדלה אזי יכול לשתות עכ"ל. וכ"כ לעיל סימן רצ"א אות טו"ב בשם האר"י ז"ל יעו"ש:

ז

ז) שם. א"צ להפסיק. ואפשר דאם התפלל בתוך הסעודה חל עליו חובת הבדלה ואסור לאכול עד שיבדיל מ"א סק"ב. א"ר או' ה' תו"ש או' ב' ר"ז או' ה':

ח

ח) שם א"צ להפסיק וכתב הבחיי בס' שלחן ארבע וז"ל שאם היה מפסיק נראה כמגרש המלך ודומה לזה דרשו במכילתא זכור ושמור שמריהו ביציאתו כאדם שאינו רוצה שילך אוהבו מאצלו כל זמן שיכול ובהגת י"נ כתב מהרש"א הפסיק בסעודת נישואין והלך לבהכ"נ ואח"כ חזר ואפשר לסעודה דס"ל כדעת הי"א. מ"א שם:

ט

ט) שם. א"צ להפסיק. ומשמע בתו' בשבת דף ט' דאם תחיל באיסור מפסיק וכ"מ סי' ער"א סעי' ה' בהגה וצ"ל דס"ל הבדלה דאורייתא ולמד הבדלה דרבנן אם נטל ידיו מבדיל קודם אכילה דכיון דכוליה לילא זמניה הוא חיישינן דילמא פשע וכמ"ש סי' רל"ה סעי' ב' אבל אם התחיל לאכול אינו פוסק יעו"ש. מ"א שם. מיהו הער"ה או' א' כתב דלא חיישינן לפשיעה בה"ג וכתב שכן דעת הפר"ח אלא שכתב בל"ה אנן ק"ל כמ"ד הבדלה מן התורה יעו"ש. וכ"כ א"ר או' ה' דאם התחיל באיסור פוסק. ולא נקרא התחיל באיסור אלא כשהגיע זמנה להב"ח אפי' בספק חשיכה ולהט"ז דוקא בודאי חשיכה. אך משום ק"ש של ערבית צריך להפסיק אם התחיל באיסור דהיינו חצי שעה קודם צ"הכ כיון שהוא דאורייתא ואין סמיכה על השמש כיון שיש הרבה שאין הולכין לבהכ"נ במו"ש. תו"ש או' ב' וכ"כ המחה"ש. ח"א כלל ח' או' ח"י:

ט) ואם נזכר לאחר שבירך המוציא קודם שטעם פרוסת המוציא יטעמנה מיד ואח"כ יבדיל כדי שלא תהא ברכתו לבטלה. ר"ז או' ב':

י

י) שם. ואם היה יושב ושותה וכו'. דשתיה לאו קביעות הוא וצריך להפסיק. תו"ש או' ג' ואפי' נעשה רק ספק חשיכה צריך להפסיק. ח"י רע"א. ח"א שם או' י"ז:

יא

יא) שם. וי"א דה"מ בספק חשיכה וכו'. ולפ"ז אסור להתחיל אפי' בספק חשיכה. ט"ז סק"ב. וזהו לפי סברתו בסק"א אבל לסברת הב"ח והמ"א גם לדיעה ראשונה שהביא הש"ע אסור להתחיל בספק חשיכה כמ"ש לעיל או' ג' יע"וש:

יב

יב) שם וי"א דה"מ בספק חשיכה וכו'. ר"ל דלדיעה א' אם התחיל מבע"י אפי' אם נעשה ודאי לילה א"צ להפסיק עד שיגמור סעודתו אבל לדיעה זו אפי' התחיל מבע"י בספק חשיכה א"צ להפסיק אבל בודאי חשיכה צריך להפסיק. מיהו אנן ק"ל כדיעה א' שהיא סתם דברי הש"ע וכמ"ש מור"ם ז"ל בהגה. וכ"מ מדברי האר"י ז"ל שהבאנו לעיל סי' רצ"א או' טו"ב:

יג

יג) [סעיף ב'] היו שותים ואמרו באו ונבדיל וכו'. היינו שהיו שותים בלא אכילה כ"כ בב"י. וכ"כ מ"א סק"ד ואעפ"י שצריך להפסיק משחשיכה אם היו קבועים לשתיה לבד כמ"ש סעי' א' מ"מ לא חמיר כ"כ כמו קידוש שאפי' אם היו אוכלים צריכין להפסיק והלכך כי אמרו הב לן ונבדיל לא הוי הפסק כ"כ שיצריכם ברכה והיש מי שחולק ס"ל דאפי' בהבדלה צריך לחזור ולברך פה"ג. כ"כ ב"י. וכ"כ הלבוש, אבל בכ"מ פי' דמיירי כשיושבים ואוכלים ואפי אמרו באו ונבדיל א"צ לחזור ולברך יעו"ש. והביאו מ"א סק"ה. וכן פי' הט"ז סק"ג. והיש מי שחולק סובר אע"ג דא"צ להפסיק כיון שאמרו באו ונבדיל סליקו נפשייהו משתייהו ובעי ברוכי אבל כשיושבים ושותים לכ"ע בעי ברוכי וכמ"ש סי' ער"א סעי' ה'. מ"א סק"ה:

יד

יד) שם. ויש מי שחולק בדבר. וסברה ראשונה עיקר וכ"מ בש"ע ואחרונים הן כשאוכלין הן כששותין. א"ר או' ז' ור"ל משום דק"ל דכל היכא שסותם הש"ע ואח"כ כותב י"א הלכה כסתם ועוד משום דק"ל סב"ל:

טו

טו) [סעיף ג'] כשמפסיק להבדיל וכו'. ואם לא אמרו באו ונבדיל א"צ לברך פה"ג כמו בקידוש סי' רע"א סעי' ד' וכשאמרו תליא בפלוגתא הט"ז והמ"א שם לענין כוס של קידוש וה"ה בכוס של הבדלה. תו"ש או' ה" ועיין בדברינו לשם או' ל"ד:

טז

טז) שם. א"צ לברך וכו'. דאין הבדלה הפסק. והוא דעת הרא"ש והטור בסי' רע"א אבל הי"א שצריך היא מהרי"ק שמביא ב"י דס"ל כיון דחשיכה ודאי היה צריך להפסיק הוה סילוק ולפי מ"ש בסעי' א' דהמנהג פשוט כסברה א' וא"כ אפי' בודאי חשיכה אין חיוב להפסיק בשביל הבדלה ממילא כשמפסיק להבדיל א"צ לברך דלא חשיב הפסק. ט"ז סק"ד. ועיין בא שאח"ז:

יז

טוב) שם. וי"א שצריך. דס"ל דכוס של הבדלה גרע טפי מקידוש שאין שייך לסעודה ולכן צריך לברך ולדידהו גם מבדיל על השכר באמצע הסעודה נמי צריך לברך דברכת המציא אינה פוטרתו מברכה ראשונה כי היכי דבהמ"ז אין פוטרתו מברכה אחרונה כמ"ש סעי' ח'. מ"א סק"ו. תו"ש או' ו' וכתב הב"ח הלכה למעשה דא"צ כלל לא יברך על היין ולא לחזור ולברך המוציא לא לגבי קידוש ולא לגבי הבדלה וכדקבעינן הלכתא סס"י קמ"ח לענין הפסק תפלה באמצע סעודה יעו"ש. והמ"א שם כתב דיש ליזהר שלא להבדיל באמצע סעודה כי גם יש מחלוקת אם יברך אח"כ המוציא כמ"ש סי' ער"א סעי' ד' וכ"כ א"ר או' ח' תו"ש שם. מיהו אם לא היה קבוע אלא לשתיה בלבד שהוא חייב להפסיק ולהבדיל כמ"ש סעי' א' לא יברך על כוס של הבדלה כדיעה א' שהיא עיקר. ר"ז או' ד' וכן אם יש לו צורך להבדיל מ"מ לא יברך. ח"א כלל ח' או' י"ט. וכ"ז אם שתה כבר יין אבל אם לא שתה יין יבדיל על היין ויברך עליו לכ"ע. ח"א שם:

יח

חי) [סעיף ד'] ומברך בהמ"ז על הכוס וכו'. היינו למ"ד בהמ"ז טעונה כוס וכמ"ש לעיל רס"י קפ"ב יעו"ש. ואינו טועמו עד אחר הבדלה כדי שלא יפגמנו. מאמ"ר:

יט

יט) שם. ואח"כ מבדיל עליו. ושותה ואח"כ מתפלל. וכשיש לו ב' כוסות מברך בהמ"ז על א' ושותה ואח"כ מתפלל ואח"כ מבדיל. א"ר או' ו' והר"ז או' ז' כתב דאם יש לו עוד יין לכוס הבדלה יש לו להבדיל מיד על כוס יין השני ולא יברך פה"ג על כוס ראשון של בהמ"ז אלא על כוס שני של הבדלה ומיד אחר שתיית כוס הבדלה ישתה ג"כ כוס בהמ"ז למצוה מן המובחר עכ"ל ומיהו נראה דיותר טוב לעשות כדברי הא"ר לשתות כוס בהמ"ז ולהתפלל ואח"כ להבדיל על כוס שני כדי שיבואו על הסדר תפלה ואח"כ הבדלה וגם כדי לשתות הכוסות כסדרן תחלה כוס בהמ"ז ואח"כ כוס הבדלה:

כ

ך) שם. ואם יש לו שני כוסות מברך בהמ"ז על א' וכו'. ומותר לשתות מכוס של בהמ"ז. מ"א סק"ז. ור"ל אע"ג שהוא קודם הבדלה. מחה"ש. ונראה דמי שאינו נזהר בכל השנה לברך על כוס דס"ל כמ"ד דאין טעון כוס גם עתה אסור לשתות ממנו. מ"א שם. מיהו הא"ר או' ו' כתב על דברי מ"א הנ"ז דאינו מוכרח. וכ"כ התו"ש או' ז' וכ"כ בס' מאורי אור בחלק באר שבע דף ק"ו ע"ב דהא"ר מקיל לשתות אף שאינו רגיל תמיד בכוס ומסתברא כוותיה יעו"ש. והביאו א"ח או' ג' ונ"מ לדידן שכתבנו לעיל רס"י קפ"ב לענין דינא שהעיקר הוא כדברי המקו' דדוקא בג' ברהמ"ז טעונה כוס אבל לא ביחיד יעו"ש וא"כ אם היו האוכלים ג' ויש להם כוס א' יברכו עליו בהמ"ז ויבדילו וישתו ואח"כ יתפללו. ואם היה להם ב' כוסות יברכו על א' בהמ"ז וישתהו המברך ואח"כ יתפללו ואח"כ יבדילו על השני אבל אם היה האוכל א' או שנים בין שהיה להם כוס אחד או שנים לא יברכו בהמ"ז על הכוס אלא יברכו בהמ"ז בלא כוס ואח"כ יתפללו ויבדילו על הכוס:

כא

כא) [סעיף ה'] טעה ואכל קודם שהבדיל וכו'. וה"ה אם הזיד ואכל קודם שהבדיל שיכול להבדיל אח"כ. הרמב"ם פכ"ט דין ה' וכ"כ הר"ז או' ח' וצריך להפסיק מיד ולהבדיל כמו אם התחיל לאכול בלילה. ר"ז שם:

כב

כב) שם. טעה ואכל קודם שהבדיל וכו'. ואם לא הבדיל בתפלה צריך לחזור ולהתפלל ואח"כ יבדיל כמ"ש לעיל סי' רצ"ד סעי' א' ובדברינו לשם בס"ד:

כג

כג) [סעיף ו'] שכח ולא הבדיל במו"ש וכו'. וה"ה אם הזיד. ר"ז או' ח' מיהו בתשו' ח"ס סי' י"ז כתב דוקא שכח אבל הזיד לית ליה תשלומין ושאני הבדלה מקידוש יעו"ש:

כד

כד) שם. שכח ולא הבדיל במו"ש וכו'. ואם שכח להבדיל במוצאי יו"ט כתב מהרי"ע בשו"ת בית יהודה ח"ב סי' כ"ח דיכול להבדיל כל השבוע יעו"ש. אבל הברכ"י בסי' תצ"א או' א' כתב עליו דאין ראיתו מכרעת. וכ"כ המחב"ר שם או' א'. בשם אחד מגדולי הדור דאין לסמוך על דברי מהרי"ע הנ"ז לעשות מעשה יעו"ש. וכ"כ האס"ל בסי' זה או' ב' דאם לא הבדיל במוצאי יו"ט י"א שאין לו תשלומין. וכ"כ הרב בן א"ח פ' ויצא או' כ"ג:

כה

כה) שם. מבדיל עד סוף יום שלישי. דכל ג' ימים בתר שבת מיקרי ומכלל השבת שעבר נחשבו. לבוש:

כו

כו) שם. עד סוף יום ג' וי"א שאינו מבדיל אלא כל יום ראשון וכו'. ולפי מה שאנחנו נוהגין להחמיר בספק ברכות אפי' כנגד מרן ז"ל ואפי' כנגד הרוב כמ"ש לעיל סי' ח"י או' ז' א"כ אם שכח ולא הבדיל במו"ש אינו יכול להבדיל כ"א דוקא כל יום ראשון ולא יותר ואם עבר כל יום ראשון ולא הבדיל יאמר אח"כ ברכת המבדיל בלתי שם ומלכות. וכ"ז אם עדיין לא טעם מידי עד שהבדיל אבל אם טעם אינו יכול להבדיל כ"א דיקא בליל מו"ש וכמ"ש אח"כ בש"ע ואם לא הבדיל בליל מו"ש יאמר אח"כ ברכת המבדיל בלתי שם ומלכות. וכ"פ הרב בן א"ח פ' ויצא או' כ"ג:

כז

כז) שם. אלא כל יום ראשון וכו'. דכיון דמצות הבדלה בתחלת ליל א' יש לו זמן עד סוף כל היום דהיום הולך אחר הלילה. תו"ש או' ט' והא דמבדילין בליל שני כשחל ט"ב להיות בא' בשבת שאני התם משום דלא אפשר וכמ"ש מ"א סי' תקנ"ו סק"ב יעו"ש:

כח

כח) שם. אבל על נר ובשמים אינו מברך אלא דוקא במו"ש. משום דהני לא שייכי כ"א דוקא בליל מו"ש ברכת הנר משום דתחלת בריאתו היה בליל מו"ש. וברכת בשמים להשיב נפש הכואבת בליל מו"ש וכמ"ש לעיל סי' רצ"ז ורח"ץ יעו"ש:

כט

כט) שם. דהא דק"ל טעם מבדיל וכו'. ודוקא אם הבדיל בתפלה אבל אם לא הבדיל בתפלה צריך לחזור ולהתפלל ולהבדיל בתפלה ואח"כ יבדיל על הכוס כמ"ש רס"י רצ"ד ועיין בדברינו לשם בס"ד:

ל

ל) שם בהגה. ומי שמתענה ג' ימים וכו'. מי שמתענה ג' ימים וליליהן אסור להפסיק מבע"י דאסור להתענות בשבת אפי' שעה אלא יפסיק בין השמשות ודלא כהרב לויית חן. תו"ש או' יו"ד. מחב"ר או' א':

לא

לא) שם בהגה. ישמע הבדלה מאחרים. כ"כ ת"ה סי' קנ"ד ומביאו ב"י דהמובחר שבכל הדרכים שאם יש אצלו במו"ש מי שמבדיל יכוין לצאת עמו בברכה ויענה אמן ויוצא שפיר אפי' שאינו טועם עכ"ל:

לב

לב) שם. ישמע הבדלה מאחרים. עיין סי' ער"ב סעי' ט' וסי' תקנ"א סעי' יו"ד דמותר ליתן לאחרים לשתות. מ"א סק"ח. ור"ל דיש עוד תקנה אחרת שיקדש הוא בעצמו ויתן לשתות לאחרים. מחה"ש. ואפשר דוקא לתינוקות או לאחרים שאינם יודעים לברך. א"ר או' י"א:

לג

לג) שם בהגה. יכול להבדיל בשבת מבע"י וכו'. וליכא למימר כיון דאבדיל שוייה חול ואיתסר ליה למישתי דכיון דמנפשיה קביל עליה הנך תעניות לא שייך למימר דע"כ חל עליו כדאמרינן גבי ט"ב ואי משום חובת הנדר הא ק"ל בנדרים הלך אחר לשון בני אדם ובלשון בני אדם לאו לילה מיקרי גבי הבדלה. ת"ה סי' קנ"ד והביאו ב"י. ומשמע דמתפלל מעריב קודם שיבדיל ואעפ"י כן מותר לאכול אח"כ. מ"א סק"ט. ומיהו כתב בסי' רצ"ג סעי' ג' דאין להתפלל ערבית מבע"י כ"א מי שהוא אנוס יעו"ש וע"כ היותר נכון לשמוע הבדלה מאחרים במו"ש וכמ"ש לעיל או' ל"א יעו"ש. ומ"ש שם המ"א בשם השל"ה במי שמתענה ב' ימים וב' לילות וכו' כבר כתבנו לעיל או' כ"ו דאנחנו נוהגין להחמיר בספק ברכות ואין להבדיל בשם ומלכות כ"א דוקא עד סוף יום ראשון יעו"ש:

לד

לד) שם בהגה. ולקבל אח"כ התענית עליו. אין הכוונה שיקבל התענית ממש דהא כבר קיבל עליו היום במנחה כדרך כל תענית שצריך קבלה במנחה של יום שלפניו אלא ר"ל שיקבל אח"כ בדעתו שיתחיל התענית. א"ר או' י"ג.

לה

לה) ומי שנדר מיין והתנה חוץ משבת ויו"ט אסור ביין הבדלה. מהרי"ל בתשו' והביאו ש"כ ביו"ד סי' ר"ך ס"ק ח"י. וכ"מ סי' תקנ"א סעי' יו"ד. תו"ש או' יו"ד. ולפ"ז יתן לאחרים לשתות או ישמע מאחרים ואם אין עמו אחר אפשר דמבדיל בשבת מבע"י מפלג המנחה ואילך ושותה כמ"ש סי' רצ"ג סעי' ג' ואפשר דיכול להבדיל על שכר אם הוא חמר מדינה ולא יבדיל מבע"י כי בקושי התירו להבדיל מבע"י אם לא אנוס או מתענה ג' ימים ואין אחרים עמו. א"א או' י"ז:

לה) ואותן שנזהרים משתיית שכר משום חדש כמבואר ביו"ד סי' רצ"ד ובא"ח סי' תפ"ט סעי' יו"ד צ"ע כשאין לו יין כ"א שכר איך יבדיל עליו ויברך שהנ"ב דלדעתיה אסור הוא ואיך יברך עליו דליתן לאחרים לשתות והוא אסור לדעתו ע"כ ישמע הבדלה מאחרים. ומי שנדר מיין בחול ויש לו שכר זה ונזהר מחדש ואין אחר עמו אפשר יבדיל על הכוס מבע"י בשבת על היין וישתה בשבת ובנדרים הלך אחר לשון בני אדם ממה שיתבטל לגמרי מהבדלה על הכוס וצ"ע. א"א שם:

לו

לו) [סעיף ז'] המבדיל על היין על שולחנו וכו'. נראה פשוט דלא בא למעט אלא בחדר אחר דשם הוי הבדלה מידי אחרינא כל שהבדיל קודם הנטילה אבל באותו חדר שרגילין להתפלל במו"ש ואח"כ מבדילין באותו חדר פשיטא דחשיב על שלחנו דהא בדעתם לשתות אח"כ בסעודה שיאכלו אחר זה. ט"ז סק"ח. תו"ש או' י"א:

לז

לז) שם. פוטר היין שבתוך המזון וכו'. והיינו דוקא אם היה בדעתו בשעת ברכה לשתות בתוך הסעודה או אם הוא רגיל לשתות בתוך הסעודה דמסתמא אמרינן דעתיה עילויה אבל אם לא נתכוין בשעת ברכה וגם אינו רגיל לשתות בתוך המזון אם רוצה אח"כ לשתות בתוך המזון צריד לחזור ולברך משוס דהו"ל נמלך וכמ"ש לעיל סי' קמ"ד או' י"א יעו"ש:

לח

לח) שם. פוטר היין שבתוך המזון וכו'. ה"ה דפוטר גם יין שלאחר המזון כמ"ש לעיל סי' קמ"ד או' ט"ז. יעו"ש. ועיין עוד בדברינו לשם או' י"ג:

לט

טל) שם. שא"צ לברך עליו. וגם ברכה אחרונה על כוס של הבדלה א"צ לברך וכמ"ש בסעי' שאח"ז:

מ

מ) שם. וי"א דלא פטר וכו'. משום דכיון שלא נטל ידיו תחלה אין לו ענין עם הסעודה וע"כ אינו פוטר יין שבתוך הסעודה. עו"ש או' ג':

מא

מא) שם. אלא א"כ נטל ידיו וכו'. וה"ה אם קבע עצמו לסעודה אפי' קודם שנטל ידיו. כ"כ מ"א סי' קמ"ד סק"ו והביאו התו"ש בזה הסי' או' י"ב. אבל הא"ר שם או' ז' חלק עליו וכתב אפשר קבע לא מהני אם לא נטל ידיו יעו"ש:

מב

מב) שם. קודם שהבדיל. ולא הוי הפסק בין נטילה להמוציא כיון שדעתו לאכול. מ"א שם בשם הגמ"ר. תו"ש בזה הסי' או' י"ג. ועיין בדברינו לשם או ך':

מג

מג) שם בהגה. ואם הבדיל תחלה צריך לברך וכו'. הגה זו הוא סיום דעת הי"א שהביא הש"ע ור"ל דאם הבדיל קודם נטילה צריך לברך ברכה אחרונה על כוס הבדלה קודם אכילה ואעפ"י שדעתו לשתות בתוך הסעודה מיהו לענין הלכה כתב הט"ז סק"ו ודאי יש לפסוק סב"ל ויין קידוש שלפני הסעודה ואפי' שתה באקראי קודם הסעודה פטור מברכה אחרונה ובתוך הסעודה פטור לברך כדעת הרא"ש שהיא דיעה ראשונה. עכ"ל. וכ"כ המ"א סק"י דלדעת המאור דא"צ לברך ברכה אחרונה. ועיין מה שסיים בזה הש"ע בסי' קמ"ד סעי' ד' ובדברינו לשם בס"ד:

מד

מד) [סעיף ח'] א"צ לברך ברכה אחרונה וכו'. משום דברכה אחרונה שמברך על כוס בהמ"ז פוטר גם של הבדלה. עו"ש או' ד':

מה

מה) שם. וסבור שיביאו לו יין יותר וכו'. פי' דאילו לא סבר היה צריך להניחו עד ברהמ"ז שיהיה מברך ומבדיל יחד למ"ד בהמ"ז צריך כוס. פרישה או' י"א. אבל למ"ד בהמ"ז א"צ כוס לא יאכל עד שיבדיל כמ"ש לעיל סי' רצ"ו סעי' ג' ועיין בדברינו לשם בס"ד:

מו

מו) שם. שצריך לברך ברכה אחרונה וכו'. כתב הטור ואפי' לס' א"א ז"ל שכתבתי למעלה גבי קידוש שא"צ לברך ברכה אחרונה הבדלה שאני שאינה צורך סעודה עכ"ל. ט"ז סק"ז:

מז

מז) שם שצריך לברך וכו'. משמע ברא"ש פ' ע"פ דאם היה לו יין בתוך המזון אעפ י שבירך בלא כוס מ"מ א"צ לברך ברכה אחרונה על כוס של הבדלה דבהמ"ז פוטרתו דכולה שתייה אחת היא. מ"א ס"ק י"א. א"ר או' ט"ז תו"ש או' ט"ו. א"א או' י"א:

מז) וכתב הלבוש דהיכא שאין לו כוס בהמ"ז אפי' הבדיל לאחר שנטל ידיו מברך ברכה אחרונה ואין בהמ"ז פוטרתו יעו"ש. וצ"ע ומכ"ש אם הבדיל באמצע סעודה ממש אפשר גם הלבוש מודה דבהמ"ז פוטרתו מברכה אחרונה וצ"ע. א"א שם. וכ"ז שכתבנו הוא לסברת יש מי שאומר שכתב בש"ע אבל לענין דינא אעפ"י שבירך בהמ"ז בלא כוס אין לברך עוד ברכה אחרונה על כוס של הבדלה דבדיעבד בהמ"ז פוטרת ברכת מעין ג' של יין כמ"ש סי' ר"ח סעי' י"ז וכ"כ לעיל בדברינו לסי' קמ"ד או' ל"ז יעו"ש:

מח

מח) [סעיף ט'] אם רוצה לסעוד תיכף וכו'. אבל אם אינו רוצה לסעוד מיד כיון דאין מבדילין על הפת לא שייך ביה דין קדימה לענין הבדלה וא"צ לכסותו ב"י. לבוש. עו"ש או' ה' תו"ש או' ט"ז. ר"ז או' י"ד:

מט

מט) שם. וצריך להקדימו וכו'. ואע"ג דאסור לאכול קודם הבדלה מ"מ הדין נותן בעלמא להקדימו וא"כ הוי ביזוי לפת שיקדים לו דבר אחר לכן יש לכסותו. מ"א ס"ק י"ב:

נ

נ) [סעיף יוד'] אסור לעשות שום מלאכה קודם שיבדיל. ואפי' חפצים האסורים מד"ס ריא"ז הב"ד בשה"ג פ' שואל. כנה"ג בהגה"ט. א"ר או' י"ז:

נא

נא) בשם שאסור לעשות חפציו קודם שיבדיל כך אסור לתבוע חפציו קודם שיבדיל. הרשב"א בתשו' סי' תשל"ט. כנה"ג שם. ועיין לעיל או' ה':

נב

בנ) שם. אסור לעשות שום מלאכה וכו'. נתכוון במ"ש שום לשלול דעת רי"ו ז"ל שהעתיק ההג"ה דמחלק בין כותב ואורג להדלקת הנר וכיוצא דסברה זו דחאה מרן ז"ל בב"י מהך דסלית סליתי (פי' חוטבין עצים) ודברי הט"ז סק"ט דמביא ראיה לקיים דברי רי"ו מהך דסלית סילתי אחר המחילה ליתא לע"ד והעיקר כדעת מרן ב"י ז"ל וגם ההג"ה לא כתב דעת רי"ו אלא כדי לתת טעם למנהג שנהגו להקל ומודה הוא לענין דינא דאין חילוק במלאכות וכמו שסיים דהעיקר כסברא א' וכן העלה המ"א ס"ק י"ז יעו"ש ודוק. מט"י או' ב' ועיין לקמן או' ס"ג:

נג

גנ) שם. אסור לעשות שום מלאכה וכו'. ועיין בשו"ת יכין ובועז ח"ב סי' י"א שמלמד זכות ע"מ שמדליקין בבהכ"נ קודם הבדלה לפי שהוא לצורך הבדלה לברך בירא מאורי האש יעו"ש. והביאו מחב"ר או' ג' א"ח או' יו"ד. ועיין מ"ש לעיל סי' רצ"ג או' ז' בשם הקדמת הזוה"ק דף י"ד ע"ב דתלתא אינון גרמין בישא לגרמייהו וכו' מאן דאוקיד שרגא במפקא דשבתא עד לא מטו ישראל לקדושא דסדרא וכו' יעו"ש:

נד

דנ) שם. ואם הבדיל בתפלה מותר וכו'. ומ"מ אין לעשות שום מלאכה עד אחר שאומרים הקהל ברכו וכן כשאומר ברוך המבדיל וכו' צריך להמתין. פסקי תו' א"ר או' ח"י:

נה

הנ) שם. אומר הבדיל בין הקודש וכו'. ובלבוש כתב אומר ברוך המבדיל בין קודש לחול. וכ"כ הר"ז או' ט"ז:

נו

ונ) שם. אומר המבדיל בין הקודש לחול וכו'. ר"ל בתיבות אלו לבד יספיק אע"ג דלא סיים סדר שאר הבדלה וגם סגי בלא הזכרת שם ולא מלכות דאע"ג דהרי"פ והרא"ש ובה"ג ז"ל ס"ל דצריך הזכרת שם ומלכות כתב מרן ב"י דסומכין על דברי רש"י ז"ל שאומר המבדיל בלא הזכרת שם כיון דמידי דרבנן הוא וגם ספק הזכרת שם שמים לבטלה יעו"ש ודוק. מט"י או' ג' ואם שכח ואמר בא"י בשם ומלכות בלא כוס אפ"ה צריך לחזור ולהבדיל על הכוס כשיש לו. א"א או' י"ג:

נז

זנ) שם. אומר המבדיל וכו'. ומ"מ אסור לאכול עד שיבדיל על הכוס. מ"א ס"ק י"ג. א"ר או' ח"י תו"ש או' י"ז. ר"ז או' ט"ז. תס"ל או' ג'. וה"ה במו"ש ליו"ט אעפ"י שאמר ותודיענו בתפלה אסור לאכול עד שיקדש ויבדיל על הכוס:

נח

חנ) שם. אומר המבדיל וכו'. וביו"ט שחל במו"ש אומר המבדיל בין קודש לקודש. מהרי"ו ה' פסח. מ"א שם. מיהו הא"ר או' י"ט כתב בשם פסקי תו' דיש לחוש ולומר ברוך המבדיל בין קודש לחול וכו' בין קדושת שבת לקדושת יו"ט הבדלת וכו' ברוך המבדיל בין קודש לקודש ולא סגי בזה לומר המבדיל בין קודש לקודש לחוד אכן כתב דבתשב"ץ סי' פ"ה כתב כמהרי"ו יעו"ש. וכ"מ מדברי מרן ז"ל שכתב לומר במו"ש לחול רק המבדיל בין הקודש לחול משמע דה"ה במו"ש ליו"ט די לומר המבדיל בין קודש לקודש. וכ"פ התו"ש או' י"ז ר"ז או' י"ז. חס"ל או' ג':

נט

טנ) שם. אומר המבדיל וכו'. וי"א שאף שהבדיל בתפלה צ"ל המבדיל בין קודש לחול קודם שיעשה מלאכה. וטוב ליזהר למי שיכול שלא לעשות שום מלאכה עד אחר הבדלה. חס"ל שם:

ס

ס) שם. ועושה מלאכה. ואפי' מלאכה גמורה שרי. ודלא כהא"ר או' ך' ער"ה או' ה':

סא

סא) שם הגה. וכן נשים שאינם מבדילות בתפלה יש ללמדם וכו'. ואע"ג דבסוף סי' רצ"ו פסק רמ"א דנשים לא יבדילו בעצמן היינו בשם ומלכות אבל בלא שם ומלכות לית לן בה. תו"ש או' ח"י. וכל זה הוא כדי להתיר להם לעשות מלאכת עראי אבל מ"מ מחוייבות אח"כ לשמוע סדר הבדלה מהאנשים כתקנה במטבע שטבעו ח"זל וכע"ש סס"י רצ"ו יעו"ש:

סב

סב) שם הגה. וכן נשים שאינם מבדילין בתפלה וכו'. ואע"ג דחייבות בתפלה כמ"ש סי' ק"ו מ"מ רובן לא נהגו להתפלל במו"ש. ואפשר לומר כיון דתפלת ערבית רשות אלא דקבלו עלייהו כחובה הנשים לא קבלוהו עלייהו במו"ש. מ"א ס"ק ט"ז. א"ר או' כ"א. ולפי מ"ש המ"א סי' ק"ו דהנשים יוצאות באיזה תחנה שאומרות אחר נטילתן בבוקר ובזה די להם בפעם א' אין צורך לזה. תו"ש או' ח"י. ומ"מ נוהגות עכשיו הנשים היודעים להתפלל שמתפללים שחרית מנחה ערבית והיה מעשהו בשבת כמעשהו בחול:

סג

סג) שם הגה. וי"א דכל זה במלאכה גמורה וכו'. אבל הדלקת נר בעלמא וכו' הם דברי רי"ו הובאו בב"י וחלק עליו ואולי כוונת רי"ו שכל שאין בו טירחא מותר בלא הבדלה וכההיא דאמרינן בנדרים דף ל"ח ומ"מ אין לדבריו טעם ליקוטי פר"ח. וכ"כ הלבוש על המנהג שכתב מור"ם ז"ל שנהגו להקל דמנהג של שיטות הוא ואין להם על מה שיסמוכו כי מנין לנו לחלק בין אבות מלאכות להקל דהא הדלקת הנר והוצאה מרשות לרשות הם אבות מלאכות כמו כותב ואורג ואין חילוק ביניהם מה"ת עכ"ל. ועיין לעיל או' ב"ן:

סד

סד) וכתב המ"א ס"ק י"ז דיש לדרוש ברבים שילמדו בנותיהם לומר המבדיל ומכ"ש אותן שמבערין עצים ואש ומחממים מים דהוי מלאכות גמורות ובעל נפש יעשה כמ"ש בשם ד"מ והזוהר שלא להדליק עד אחר סדר קדושה אבל טלטול הנר פשיטא דשרי אחר שהבדיל בתפלה עכ"ל. והביאו א"ר או' כ"ב וכתב אבל חזן הכנסת מותר אחר שהבדיל בתפלה או אמר ברוך המבדיל וכו' וטעמא כמ"ש הראב"ן משום כבוד צבור שיושבין בחושך וטילטול הנר מותר לכ"ע ולהביא יין מיו"ט לחבירו כיון שאמרו הקהל ברכו מתיר פסקי תו' כיון שאין אסור אלא משום הכנה ואף שלא התפלל וגם אז ודאי לא אמר בא"י המבדיל עכ"ל. ומ"מ אם אפשר גם השמש של בהכ"נ לא ידליק עד אחר תפלה וקדושה דסדרא משום דהזוהר החמיר מאד בזה וכמ"ש לעיל או' ג"ן יעו"ש:

סה

סה) כתב בתשו' גו"ר כלל ג' סי' כ"ה דמותר לשתות טיטו"ן קודם הבדלה דלאו מלאכה הוא יעו"ש. וכ"כ בס' עיון תפלה בתפלת ש"ע לשלש רגלים דמותר לעשן טיטו"ן קודם הבדלה רק באופן אם הבדיל בתפלה היינו שאמר ותודיענו והביא ראיה מש"ס יעו"ש. וכ"כ הזכ"ל ח"ג ערך הבדלה דבשתי' הטיטו"ן ליכא איסור משום נהנה מן האור ושרי קודם ברכת מאורי האש יעו"ש. אמנם עיין בס' כף החיים להרת"פ ז"ל סי' ל"א או' ז' שכתב דאין למחות ביד המקילין מאחר שיש להם ע"מ שיסמוכו ובעל נפש יחוש לעצמו שלא לשתות טיטו"ן עד שיבדיל ג"כ על הכוס יעו"ש:

סו

סו) גרסינן בפ' מקום שנהגו העושה מלאכה במוצאי שבת ויו"ט אינו רואה סי' ברכה. ודוקא קודם הבדלה קאמר כדאיתא בירושלמי הני נשי דנהיגי דלא למעבד עבידתא בריש ירחא מנהגא באפוקי שבתא לא מנהגא. עד דתתפני סדרא (פי' עד שישלימו סדר התפלה) מנהגא. טור. ועיין מ"א ס"ק ט"ו מ"ש בשם הרד"א ומ"ש עליו נתיב חיים בשם הירוש' והם דברי הטור שכתב בשם הירושלמי באפוקי שבתא לא מנהגא ודוק:

סז

סז) מהרי"ל היה לו טלית של שבת והיה קופלו בכל מו"ש כדי להתעסק במצוה מיד מ"א סי' ש' א"ר או' כ"ה. ואם שכח ולא קיפלו ועבר עליו הלילה אז כשילבשנו למחר ינערנו תחלה כמ"ש לעיל סי' י"ד או' כ"ו יעו"ש:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---