ערך/בכור

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי TriangleArrow-Left.png בכור

בכור אדם[עריכה]

בכור לכהן[עריכה]

JewishBook-logo-שקוף.png ערך מורחב – פדיון הבן

זכר שנולד ראשון לאמו, צריך לפדותו בחמש סלעים מן הכהן.

יציקת מים על ידי הכהנים לפני ברכת כהנים[עריכה]

כשאין לוי יוצק בכור פטר רחם על ידי הכהנים, ואם אין גם בכור טוב שיטיל הכהן בעצמו משיציק ישראל על ידו[1].

בכור לנחלה[עריכה]

זכר שנולד ראשון לאביו, נוטל פי שתיים בירושת אביו.

פי שניים בבכור בדבר שאין בו דין נחלה[עריכה]

עי' חדש על ה(מ)דף (נזיר ל).

בכור שאחיו נעשה גדול לפניו אם נחשב גדול האחים[עריכה]

בכור שנולד באופן שאחיו התאום נעשה בר מצוה לפניו. נחלקו אחרונים אם הבכור נחשב גדול האחים כי נולד ראשון או הנעשה גדול ראשון הוא גדול האחים. ומחלוקתם לגבי יבום שמצוה בגדול: דעת הלכות קטנות (ח"ב סי' קע"ד) שגדול האחים נחשב מי שנהיה ראשון גדול, ולכן מצוה על השני לייבם. אמנם בשבות יעקב (ח"א סי' ט') ובבנין ציון (סימנים ק"נ-קנ"א) כתבו דלא כדבריו, אף שבבנין ציון (סי' ק"נ) הניח לדינא בצ"ע.

בכור בהמה[עריכה]

בכור בהמה טהורה[עריכה]

JewishBook-logo-שקוף.png ערך מורחב – בכור בהמה טהורה

בהמה שנולדה ראשונה לאמה, הרי קדושה בקדושת הגוף להקרבתה על המזבח. בכור בהמה טהורה נוהג בזכרים ולא בנקבות, ונוהג אפילו שלא בזמן הבית, בין בארץ בין בחוצה לארץ [שו"ע יו"ד סי' ש"ו א'], ומצוה להקדישו ולומר: הרי זה קודש, שנאמר: תקדיש לה' אלהיך (דברים טו, יט) ואם לא הקדישו, מתקדש מאליו מרחם, ונותנין אותו לכהן, ולא לכהנת, [שו"ע שם מהטור].

איסור פדיון בכור בהמה טהורה[עריכה]

הרמב"ם בסהמ"צ [ל"ת ק"ח] מונה בתור מצוה שאסור לפדות בכור בהמה טהורה, מן הפסוק "סוף פרשת קרח] אך בכור שור או בכור כשב או בכור עז לא תפדה.

בכור בהמה טמאה[עריכה]

ע"ע *פטר חמור.



שולי הגליון


מעבר לתחילת הדף