ערוך לנר/ראש השנה/יב/א
בגמרא מאי שינה כדרב חסדא. קצת קשה אכתי האיך מפורש הברייתא שינה הקב"ה וכו' והעלה מזל כימה ביום דמשמע שזה היה השינוי:
שם אף למבול כר' יהושע. הטעם בזה י"ל כיון דגם אנן קיי"ל כר' יהושע דבניסן נבה"ע וכמו שכתבו גם התוס' לקמן (דף כ"ז) ומה שמונין שנות בריאת עולם ושנות עולם מתשרי היינו כיון דתשרי ר"ה לשנים ולשמיטין וליובלות כמ"ש רש"י ותוס' ומה שתשרי ר"ה לשנים ידוע לנו דדרך הקבלה הל"מ וע"י גז"ש כדלעיל ואוה"ע דלא מודים בתורה שבע"פ ואין להם רק תורה שבכתב מונין הכל מניסן מדכתיב החודש הזה לכם ראש חדשים:
שם ולמעשרות. ק"ק דלמה תנא מעשרות ולא נקט לתרומה שקודם למעשר וכדתנן בברייתא לקמן אין תורמין ומעשרין הרי דנקט גם תרומה והקדים למעשר וכש"כ היכא דלא תני רק אחד דה"ל למנקט תרומה ובשלמא לפי מה דמשמע מפשט הגמרא דמעשרות קאי גם על מעשר בהמה א"ש שנקט מעשרות דקאי גם על מעשר בהמה אבל לפי מה שפירשו התוס' דזה קאי על מתניתן אבל בברייתא תנא מעשרות על מעשר ראשון ושני ועני א"כ ליתני תרומה. וי"ל כיון דמה דאין תורמין ומעשרין משנה לחברתה אתיא מעשר תעשר וגו' שנה שנה וזה גבי מעשר כתיב ולכן נקט מעשרות:
שם וליתני מעשר. הט"א הקשה דלישני דתרי גווני מעשר איכא בתבואה משימרח ואם אינו ממרח עד שיעמיד ערימה וכמו דמשני גבי ירקות והניח בקושיא. ולענ"ד לק"מ דבשלמא אי הוי תני תבואות כמו גבי ירקות היה אפשר לתרץ כן דתרי גווני תבואות הם לענין מעשר אבל מה דקתני מעשרות לשון רבים לא אפשר לפרש כן דהרי המעשר אינו רק אחד משני מיני תבואות:
שם בתוס' ד"ה ולירקות. בהפסקה לא קמיירי. א"ל דתנא בברייתא דלעיל דתני הפסקות שהרי תני עבורים מ"ט לא תני ולנדרים די"ל דבניסן קמיירי בתשרי לא קמיירי ואפשר דברייתא זו היא סיפא דברייתא דלעיל ושוב ראיתי שכן הוא בתוספתא וא"כ תנא דברייתא בין בניסן בין בתשרי מונה להפסקה:
שם ד"ה תנא. אבל אי אפשר לומר כן. כדעת התוס' היא גם דעת רש"י וראב"ד אבל דעת הרמב"ם הל' תרומות (פ' ד') דבכל דבר שהוא מאכל אדם החיוב תרומה ומעשר הוא מן התורה ועיין בפ"י שיישב הראיות שהביאו התוס' נגד שיטה זו ועל מה שהוכיחו ממעשר צלף דרבנן כתב דאיירי בתרומה בזמה"ז וכן במה דאמרינן בביצה לענין מעשר קציעות ע"ש. והנה מה שכ' לענין קציעות ודאי אפשר לומר כן דכן משמע ביבמות ממה שאמר שאני שונה עגול בעגולים עולה וכמו שכתבו התוס' כאן אבל לענין מה דאמר מעשר צלף דרבנן יהיה זה דוחק דלא הוזכר דאיירי מתרומה בזמן הזה אבל לא ידעתי מה דחק לפ"י בזה הרי הרמב"ם גופא השיב על הראיה מצלף בה' תרומות (שם) שכתב דלכך מעשר צלף דרבנן מפני שאינו פרי ע"ש:
שם ד"ה משימלא. משילקט כל צרכו. ק"ק דלפ"ז ה"ל למימר תלתא גווני ירקות ונראה דהתוס' כוונו לזה ועל כן הביאו סיפא דמתניתן. ולענ"ד י"ל דבשלמא לענין נאגד וממלא הכלי י"ל דנקט ב' גווני ירקות דהיינו מה שלקט ואגד לפני ר"ה ולקט ואגד אחר ר"ה אין מעשרין מזה על זה וכן מה שלקט ומילא את הכלי לפני ר"ה ולקט ומילא הכלי אחר ר"ה אין מעשרין מזה על זה אבל לענין משילקט כל צרכו אי אפשר לומר כן דאם לקט כל צרכו לפני ר"ה איך ילקט עוד אחר ר"ה:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |