עמר נקא/דברים/טו
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
יט[עריכה]
תקדיש לה' אלהיך ובמקום אחר אומר לא יקדיש איש אותו וכו'. עד מצוה לומר הרי אתה קדוש לבכורה: ד"א אי איפשר וכו' עד מקדישו אתה הקדש עולוי נותן להקדש כפי טובת הנאה שבו קשה מאי ד"א וי"ל שלפי הפי' ראשון קשה מעט שהרי נאמר מקרא אחר קדש לי כל בכור וכו' באדם ובבהמה לכך פי' ד"א שבא לומ' שיכול אדם להקדישו הקדש עילוי וכו' ופי' הדבר כך הוא לפי שהאדם יכול לתת מתנותיו ומעשרותיו לאיזה כהן שייטב בעיניו כדילפינן מקרא ואיש את קדשיו לו יהיו וכמו שכתב רש"י שם שטובת הנאה לבעלים לפיכך כשיקדיש אדם הבכור אי איפשר לומ' שיתחייב לתת להקדש כדי דמי שווי שהרי נאמר לא יקדיש איש אותו. אלא חייב לתת להקדש כדי טובת הנאה שבו כלומ' שאומ' כמה אדם רוצה ליטול ולא יהיה הרשות בידו לתת הבכור הזה לכהן אחר אוהבו ושיווי האמירה הזו שחייב לתת להקדש וזה פי' הקדש עילוי כלומר הקדש השבח והטובה שיש לו בו מלשון מעולה ממנו שפיר' משתבח. ואחרים פירשו עילוי כמו ערך ואמרו שתרגו' ירושלמי של פסוק והיה ערכך ויהא עילוייך והכל משמעות אחד:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |