הטור הארוך/במדבר/ל

הטור הארוך במדבר ל

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

ויאמר משה אל בני ישראל. פירש"י להפסיק הענין דברי ר' ישמעאל וכו'. וכתב הרמב"ן ולא הבינותי זה שכך אמר בסוף פרשת המומין וידבר משה אל אהרן ואל בניו ואל כל בני ישראל ואמר ג"כ בסוף פרשת המועדות וידבר משה את מועדי ה' אל בני ישראל. אבל כפי פשוטו בא הכתוב לומר אע"פ שפרשה זו בתורת הקרבנות לא ייחד בה אהרן ובניו כאשר עשה בפרשת המועדות שבתורת כהני' אבל אמר אל כל בני ישראל כאשר צוה ה' את משה בין בדין שביתת המלאכה בין בתמידין ומוספין כי כן נאמר לו צו את בני ישראל. והטעם מפני שהמצוה לאחר ביאתם לארץ והיא אזהרה לישראל כולם שישמרו במועדים התמידין והמוספין ויקריבו הנדרים והנדבות. ועוד כי עיקר המצוה להיות הימים נזכרים ונעשים לשבות בהם מכל מלאכה והפרשה הזאת שוה עם פרשת המועדים שבתורת כהנים שם נאמר בתחלתה דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם ובסוף וידבר משה את מועדי ה' אל בני ישראל ובכאן ככה בתחלתה צו את בני ישראל ובסוף וידבר משה אל בני ישראל ככל אשר צוה ה'. ולא הזכיר מועדי ה' בעבור שהזכירו כאן דברים אחרים שאינו במועדים כגון תמידי החול ומוספי השבת וראשי חדשים. ומדרש ר' ישמעאל שדרש להפסיק הענין רוצה לומר להפסיק שלא תלמוד מועדות מנדרים לומר מה נדרים ביחיד מומחה או ג' הדיוטות אף מועדים כן אלא מועדים צריכין ג' מומחין לקדשם כענין שדרש בן עזאי מקרא דוידבר משה את מועדי ה' אל בני ישראל מועדי ה' נאמרו ולא נאמרה פרשת נדרים עמהם כמו שמפורש בת"כ ואותה דרשה עצמה דורש ר' ישמעאל מפסוק ויאמר משה וגו'. והנכון בעיני שאין כוונתו אלא לומר שאם השלים פרשת המועדות באלה תעשו לה' במועדיכם ויתחיל וידבר משה אל ראשי המטות זה הדבר היה אפשר שיחזור הכתוב למעלה לומר שדיבר משה אל ראשי המטות פר' המועדים ויהיה נדרש לפניו על פרשת מועדים ולפיכך הפסיק וסיים בפרשת של מועדים ויאמר משה וגו' והתחיל בפרשת נדרים וידבר משה וגו' זה הדבר אשר צוה ה':

ב

וידבר משה אל ראשי המטות. פי' הרמב"ן בשביל שהוזכר למעלה לבד מנדריכם ונדבותיכם גבי גבוה אמר עוד מלבד אלה הנדרים והנדבות יש עוד נדרי הדיוט וכל היוצא מפיו של אדם חייב לקיים ולעשות. וי"מ טעם הסמך שראשי המטות מזהירין על הנדרי' ונדבות ואם אינו רוצה ליתן מכין אותו עד שיאמר רוצה אני. וכתב הרמב"ן לא הקדים בכאן לומר וידבר ה' אל משה לאמר דבר אל ראשי המטות ואמרת אליהם זה הדבר אשר צוה ה' כמו שאמר בפ' שחוטי חוץ ובשאר פרשיות ולכך אמר בסוף הפרשה אלה החוקים אשר צוה ה' את משה:

ראשי המטות לבני ישראל. הם נשיאי הדגלים שהעמידו אותם המטות על הדגלים אחר שמתו נחשון וחביריו. ואפשר שהם הנזכרים בפרשת (הנחלה) אלה שמות האנשים אשר ינחלו לכם את הארץ או שהיו אחרים כי שם דבר הכתו' על העתי' כי בעת חילוק הארץ יהיו הנזכרים חיים ויעמדו עליהם. ואמר' אל ראשי המטות ולא אמרה לכל בני ישראל ביחד כי אין צורך לכל ישראל שידעו שהאב והבעל יכולין להפר נדרי עינוי נפש. ואולי צריך להעלים אלה החוקים מהם שלא ינהגו קלות ראש בנדרים אבל לחכמי ישראל ראשי שבטיהם לימד להם המשפט. ורומז עוד למה שאמרו חכמים שיחיד מומחה מתיר הנדרים. והנה היתר הנדרים אינו מפורש בתורה אלא הוא הלכה למשה מסיני ותלאו הכתוב בחוט השערה כמו שאמרו היתר נדרים פורחים באויר אלא רמז לו באומרו לא יחל דברו ולא אמר לא יעבור על דברו אלא צוה שלא יחלל הנדר כי בבואו לפני ב"ד וימצאו לו פתח וניחם עליו והם ימחלו לו אינו מחלל אותו וכל הטעם להסתיר הדבר שלא יהו פרוצים בנדרים:

ג

איש כי ידור נדר לה'. פי' שנודר על עצמו לכבוד השם ולכן לא יבא בלשון נדר בה' כמו בשבועה שבא זה הלשון כמו בשמו תשבע השבעה לי באלקים ואשביעך בה':

ו

וה' יסלח לה כי הניא אביה אותה. להגיד כי יסלח לה רק מה שעשתה אחר הנאת האב אבל אם עברה על הנדר ואחר כך הניא אותה אינו סולח דמיגז גייז זה ואינו עוקר הנדר מעיקרו:

יד

כל נדר וכל שבועת איסר לענות נפש. בא לפרש שאין הבעל מיפר אלא נדרי עינוי נפש כגון שנדרה מכל פירות העולם או אפי' על מין אחד שלא תטעום אותו והה"נ לדברים שבינו לבינה כגון שלא אכחל ושלא אפרקס. וכל מה שהבעל מיפר האב מיפר ג"כ שדין האב והבעל שוין שהכתוב השוה אותם דכתיב בין איש לאשתו ובין אב לבתו:

טז

ונשא את עונה. שהגורם תקלה לחבירו הוא נכנס תחתיו. וכתב הרמב"ן דוקא שהיא שוגגת שאינה יודעת שאינו ביום שמעו או שהיתה מוטעת שאינה יודעת שיש חילוק בין יום שומעו לאח"כ אבל אם היא מזידה שיודעת שאינו ביום שומעו ושאינו יכול להפר אח"כ היא חייבת וגם הבעל אינו גורם לה שום תקלה אבל עונשו כמי שיש בידו למחות ואינו מוחה:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.