עמק סוכות/סוכה/כד/א

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search

עמק סוכות TriangleArrow-Left.png סוכה TriangleArrow-Left.png כד TriangleArrow-Left.png א


< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זה (לעת עתה זמין למנויים בלבד - למעט דף ב.)לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות

חי' הלכות מהרש"א
מהר"ם
מהרש"ל
רש"ש
עמק סוכות


שינון הדף בר"ת


דף כ"ד ע"א

ר"י ור' יוסי ור"ש אוסרין. עמ"ש בתוס' דרק לריו"ח אי לקוחות הן מחזירין זל"ז ביובל ואינו אמוראי סברי אף דא"ב אין מחזירין דמכר א"ר ולא ירושה ומתנה וריו"ח ל"ק מר"י דהוי מפרש טעמי' משום בקיעת הנוד מיהו לא יתכן טעם זה לר' יוסי דע"כ ל"ל ברירה כו' ע"ש. ומכבר אמרתי דלר' יוסי דמספ"ל אי ק"פ כקהג"ד מביא וקורא מטעם ס"ס דגם אי א"ב היינו דספק שמא לא הוברר עי' שעה"מ (פ"ג מגירושין) מהר"ן פ"ג דגיטין. וא"כ הוי ס"ס שמא זהו חלקו ושמא ק"פ כקהג"ד. וכעת ראיתי שקדמני בזה בערוך לנר. ואני כתבתי ביתר ביאור להפוסקים שהובאו בתשו' רעק"א (סי' ל"ז) דס"ס בפלוגתא דרבוותא הוי ס"ס ע"ש. וכן י"ל בספיקא דדינא דמצטרף לס"ס. ועי' בשאג"א (סי' צ') ודו"ק:


אפשר דמסר לי' לשומר. ביד דוד כתב בגיטין (דף כ"ח) פריך עליו ערבך ערבא צריך וכאן לא חש לי' כו' ע"ש. והנ"ל דשם דלא נחית לחלק בין שכיח ללא שכיח אלא דנקיט דשמא ימות חיישי' ומשום דל"מ חזקה על להבא. ומשמע דבקיעת הנוד מ"ל דאין חשש כלל ע"י מסירה לשומר. שפיר פריך דגם כה"ג אינו בטוח לגמרי דשמא השומר גופי' יפשע. ואף אי זה בטוח יותר ממיתה עכ"פ הוא חזקה על להבא דאין ראוי שיהני. ואף אי רוב מהני גם על להבא [עי' באר יצחק חאה"ע סי' א' ענף ד'] לר"מ קיימי' דחייש למיעוט. ורק הכא דנחית לחלק לר"מ בין שכיח ללא שכיח שפיר אמר אפשר דמסר לשומר דאף אי גם כה"ג אינו בטוח לגמרי עכ"פ הוא יותר לא שכיח ממיתה כנ"ל. ודע דבשולחן ערוך או"ח סי' ער"ה ס"ג מבואר כשאחר שומרו שלא יטה מותר לקרות בשבת לאור הנר. ובמג"א (שם סק"ה) כתב מהב"ח דרק בקריאה התירו ולא בדבר הרשות וכמ"ש הפרמ"ג שם דאפי' באומר לאחד תן דעתך לא התירו [ומהט"ז (שם סק"ג) נראה דאין חילוק בין מצוה לרשות ע"ש בפרמ"ג]. והי' אפ"ל לכאורה דשינוי הסוגיות תליא בזה. דרש"י פי' בהא דהלוקח יין דמיירי בלילי שבת או אין עמו כלים טהורים. וכשנימא דמיירי לצורך שבת דהוא מצוה ראוי שיהני שומר כבקריאה לאור הנר וכסוגיא דהכא. ואי מיירי בחול שאינו צורך מצוה שפיר י"ל ערבך ערבא צריך וכהא דשמא יטה דל"מ ע"י שומר לדבר הרשות:


קסבר ר"מ כל מחיצה שאינה עשויה ביד"א אינה מחיצה. בעירובין (דף ט"ו) הוכיחו דמחיצה העשויה מאליה הוי מחיצה מהא דשבת בתל כו'. וכן בנקע דהוי מחיצה. וכתבו התוס' דל"ק מכאן למ"ד מחיצה שאינה עשויה ביד"א לא שמה מחיצה דלא אתי למעוטי אלא דבר שא"ר להעשות ביד"א כגון בעלי חיים ע"ש. וק"ק מדאיתא בסנהדרין (דף ס"ה ע"ב) ר"ח ור"א הוי יתבי כל מעלי שבתא ועסקי בספר יצירה ומיברי להו עיגלא תילתא ואכלי לי'. הרי דמ"ל בע"ח הראוי להעשות ביד"א וא"כ ליתכשר בכל בע"ח [וזה ל"ק דאמר א"ב דאוקמה בנוד תפוח דעומדת ברוח ועשויה ביד"א. דהמ"ל נמי דנפ"מ בבהמה העשויה ביד"א ע"י ספר יצירה. דאפשר דעשויה ע"י ספר יצירה מצי נמי להתקיים בלא רוח]. וצ"ל כיון שזה אינו בטבע ל"ח בע"ח ראוי להעשות ביד"א. ועמש"ש בעירובין בהגהת הרש"ש על לשון התוס' דהתם:

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף