רש"י/סוכה/כד/א
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות מהרש"ל מהר"ם חי' הלכות מהרש"א רש"ש |
אוסרין. ואמרינן גזרה שמא יבקע הנוד ולא יבא לידי ברירה ונמצא שותה טבלים אלמא ר' יהודה חייש לבקיעת הנוד וכל שכן למיתת אדם ור' מאיר לא חייש:
איפוך. לא שנינהו אביי כדקאמרת אלא איפכא שנינהו אביי הא דלא חייש ר' יהודה והא דחייש ר"מ ולאו מהלוקח יין שנינהו אביי אלא מהך דסוכה דר' יהודה לא חייש ור' מאיר חייש:
קשיא דרבי מאיר. דבקיעת נוד ארבי מאיר דסוכה:
דלית ליה ברירה. ואפי' אינו נבקע אסור:
לכשיבקע. נבין בדבר כלומר דלא חיישינן לה:
מתקינין לו. מזמנין לכהן גדול לערב יוה"כ:
שמא תמות אשתו. וכתיב (ויקרא טז) וכפר בעדו ובעד ביתו ביתו זו היא אשתו:
בכפרה. בכפרת יום הכפורים עשה בו מעלה זו שחשש בה במידי דלא חייש בעלמא:
ופרכינן בין למ"ד טעמא דר' מאיר משום שמא תברח בין למ"ד משום שמא תמות תרוייהו מפרשי לרבי מאיר דמדאורייתא מחיצה היא ורבנן גזור שמא תברח או תמות תינח גבי סוכה מבוי וביראות דר' מאיר לחומרא אבל גבי גולל ר' מאיר מקיל וכיון דמדאורייתא בטיל היאך יכול לטהרו מידי טומאת גולל אלמה תנן בעירובין דבר שיש בו רוח חיים מטמא משום גולל ור' מאיר מטהר וה"ה דמצי למיפרך ממתנית' דלעיל דקתני ולא גולל לקבר אלא ממתני' אלימא ליה לאקשויי ועוד משום דקתני מטהר בהדיא לשון קולא:
רוח חיים לאו בידי אדם הוא שהרי אין רוח בידו לנפחו:
העומדת ברוח. על ידי רוח:
לאו מחיצה היא. דעיקר עמידתה דבר שאין בו ממש הוא:
דאוקמה בנוד תפוח. סמך הדופן על הנוד תפוח ברוח: