ספר המקנה/קידושין/ו/א
בגמרא וליתנינהו כולהו כחדא. לכאורה הי' נרא' דיש חילוק ביניהם דבתלת מילי קמיית' אפי' לדעת הפוסקים דס"ל דאפי' בלשונות הברורי' נאמנת לומר שלא הבינ' אם לא דיברה עמו תחילה על ע"ק מ"מ בהני תלת קמיית' משמע דמודי' דאינה יכולה לומר שלא הבינה תדע דאי מיירי במדברת עמו על ע"ק קשה קושית הש"ס לקמן אפי' לא אמר לה נמי דלא שייך לומר למלאכה קאמר לה בלשון הרי את מאורסת ודוחק לומר דר' יהודא היא דבעי דוקא אמיר' בפי' בשע' קידושין אע"כ דבריש' לא מיירי במדבר עמה עע"ק אפי' בהרי את קנוי לי כיון דאין אשה נמכרת כמ"ש הרמב"ם ז"ל וודאי דלקדושין נתכוין משא"כ בהני חלת מילי בתראי צריכה לידע שהוא לשון קידושין או שהי' מדבר עמה על עסקי קדושין אלא דאי נימא הכי קשה דהו"ל לפרש החילוק שביניהם ולא הו"ל למיתני בחד לישנא וע"ז משני תנא תלת תלת שמעינהו וכיון דהם דברי שני תנאים אין להקשות דהו"ל לאיפלוג' בדינייהו וכמו ששמעו משני התנאים כך שנאן ולא רצה לכוללם יחד כיון דחלוקים בדיניהם אך מדברי הה"מ משמע דבכולם צריך לידע שהי' מבינה וצריך לדחוק דבתלת קמיית' נמי מיירי במדבר עמה על עסקי קידושין. ור' יהודא היא כנ"ל מ"מ לא רצה התנא לכוללם כאחד כיון דתנא קמא דר' יהודא דוקא ותנא בתרא לכ"ע וק"ל:
שם. בגמרא במאי עסקינן וכו'. יש לדקדק דלמא הני לישנא דקמיבעי' ליה היינו כשכתב אחד מלשונות אלו בשטר וקדשה ואמר לה הרי את מקודשת בשטר זה נמצא שפיר ידעה שלשם קידושין יהבי' אלא דהספק הוא אם הוא לשון קידושין מה שכתב בשטר וכן פי' רש"י לקמן ע"ב ד"ה לא אמר כלום אם כתב לשון זה בגט וכו' וכן כתב הרמב"ם דלשונות אלו בין שאמר כן בין שכתב כן בשטר ודוחק לפרש דקאי על בריית' דקתני בהדי' האומר חרופתי דהוא ביהודא שני דכיון שקורין כן שפיר ידעה כמ"ש בסמוך. ותו דהא י"ל דברייתא זו אתי' כר' יהודא דס"ל צריך לפרש וכן אין לפרש דקאי על ברייתא דהאומר לקוחתו מקודשת דדילמא ר' יהודה היא וכ"ש דלפי' רש"י א"א לפרש הכי דמשמע מלשונו דבלשונות הברורים שפיר ידע' כנ"ל ונר' די"ל דאפ"ה תקשה דהא שטר קידושין ילפינן מגט בהיקשא דויצאה והיתה ובגט קי"ל דבעינן שיהא מוכח מתוכו וכיון דבלשון שכתב בשטר איכא למימר דלא ידעה לא הוי מוכח מתוכו ומשני לעולם במדבר ולא מיירי בלשון הכתוב בשטר דבעינן מוכח מתוכו. אך בלשון הרמב"ם משמע דכשמדבר על עסקי קידושין מהני אפילו אם כתב בשטר לשונות הספיקות וכל שכן כשאמר בפירוש הרי את מקודשת לי א"כ ה"מ לשנויי הכי וצ"ל דהרמב"ם לשיטתי' אזיל דס"ל דאפי' בלשונות הברורי' בעינן שידבר עמה א"כ י"ל דהקושי' הוא על הבריית' דהאומר לקוחתי וס"ל דוחק לאוקמ' כר' יהודא דא"כ האיך פשיט מהאי בריית' דמיירי באמירה ומדבר עמה על ע"ק דמהני נמי בשכתב בשטר דדילמ' לאו לשון קדושין הוא אלא דבהא מודה ר' יהודא לר"י דמסתמא לקידושין מכווין בשעת נתינה:
רש"י בד"ה היכי דמי אי כשאין מדבר עמה וכו' וכן בהנך לישנ' דגירושין וכו'. הנה רש"י ז"ל כתב לפרש לשון הש"ס אי מדבר עמה על עסקי גיטה אך לא מצינו לשון גירושין בכל הני דלעיל ודוחק לומר דקאי על איני אישך דבזה לא שייך תירוץ הש"ס וטעמא אחרינ' איכ' כדאמר לעיל מקראי גם דוחק לפרש דקאי על הרי את משולחת ממני דמשמע מלשון הפוסקי' בסי' קל"ו דלא בעינ' בזה שידבר עמה על עסקי גיטין וקידושין ואפשר לומר דס"ל לרש"י ז"ל דכל הני איבעי' הן בין בקידושין או בגירושין וכגון דאמר לא תהי' עצורתי לא תהי' עזרתי וכן באינך והא דלא פירש"י ז"ל לעיל גבי עצורתי דקאי על גירושין משום דמשמע דדומי' דאינך קתני דכולהו הוי לשון קידושין וק"ל:
ולפ"ז אם אמר אין את אשתי מגורשת וכן משמע בגיטין דף פ"ג ע"ב בעי מיני' רבא מרב נחמן היום אין את אשתי וכו' ועיין בש"ע סי' קל"ז סעיף ה' ששינה את הלשון וכתב הרי את מגורשת ממני היום וכו' וצ"ע:
שם. ד"ה במ"ע בהנך לישנא דקמיבעי' לן אי הוי קדושין וכו'. משמע מלשונו דבהני לישנא דברייתא דאמר לעיל לא קמיבעי' לי' דלא בעינן שידבר עמה על עסקי קידושין והוא כדעת הרא"ש וסייעתו דלא כשיטת ה"ה וכן הוא משמעות לשון הרמב"ם ז"ל דאפילו בהני לישנא דברירא שהם לשון קידושין בעינן שתבין שהיא לשון קדושין ונאמנית לומר שלא הבינה ואין להקשות דלמה לא מקשה על הברייתא דלעיל מיד משום דעל הברייתא איכא למימר ר' יהודא היא אבל על בעל האיבעי' מקשה שפיר דהלכה כר' יוסי:
גמרא ר' יוסי אומר דיו. הנה הרמב"ם כתב דוקא שהיא נתרצה בתחילה ואמרה הן. ולכאורה מוכח דמיירי בלא נתרצה דאל"כ קשי' לר"ה דס"ל לקמן דף נ' ע"ב דחוששין לסבלונות ופי' רש"י דהיינו בדשדיך אע"ג דאין עסוקין באותו ענין כיון שנתרצה לה היינו שדיך כמו שכתב בהגהת רמ"א סי' כ"ח סעיף ב' ע"ש ותו דמקשה הכא באין עסוקי' מנא ידעה אע"ג דע"כ ס"ל לר"ה דכיון דשדיך מסתמא ידעה ואף דלא קיי"ל כוותי' מ"מ מה פשיטא להש"ס להקשות מנא ידעה דילמא מיירי בשדיך ונר' דהקושי' לר' הונא דס"ל חוששין לסבלונות וקשה עליו מברייתא דהכא וצ"ל דהכא מיירי בלא נתרצה אלא שתקה ולא הוי כשדיך והיינו דמקש' הש"ס דכיון דלא נתרצה מנא ידעה ועמ"ש בק"א:
בפי' רש"י בד"ה שכן ביהוד' וכו' שהרי בשפחה כנענית הכתוב מדבר וכו'. משמע דס"ל דלמ"ד בחצי' שפחה וחצי' ב"ח הכתיב מדבר הוי לשון קידושין בכ"מ משום דכתיב בקרא וכן פסק הרמב"ם באמת דחרופתי הוי לשון קידושין ומקודשת מיהו הוי מצי לפרש דברייתא אזלא אפי' למ"ד דבחצי שפחה הכתוב מדבר אלא דמיירי שלא דיבר עמה ע"ע גיטה וקידושי' כדאמר לקמן דבהני לישנא בעינן דוקא שמדבר על עיסקה גיטה וקידושי' דאל"ה מנא ידעה ולכך נקט הברייתא דוקא ביהודה וצ"ל דא"כ מאי קמ"ל ברייתא דכיון דכתיבא בקרא ובמקום קידושין קורי' לארוסה חרופה פשיטא דהוי קידושין וע"כ צ"ל דס"ל כמ"ד בש"כ הכתוב מדבר א"כ הו"א דדילמא כוונתו על חרופה שנזכר בתורה ומלאכה קאמר לה וקמ"ל דכיון דבמקום זה קורין לארוסה כן אזלינן יותר בתר לשין בני אדם ומה שתמה הר"ן בזה על הרמב"ם דפסק בפשיטות מקודשת אע"ג דהוא איבעי' עיין בק"א:
תוס' ד"ה לא יהא לו עסק וכו' והר"ר עזריאל פי' וכו'. קשה בגירושין מה בכך אם יסבור שאינה מגורשת ולכאורה כוונתו דאם קאי על הדיין שפיר שייך בגירושין שיסבור שהיא מגורשת אבל אי קאי על הבעל אין חשש שתנשא לאדם אחר עד שיוודע בב"ד שהיא מגורשת כיון שהיא בחזקת א"א. אך לכאורה קשה דהא ס"ל לשמואל בבבא בתרא דף קל"ג ע"ב דבעל שאמר גרשתי אשתי נאמן כיון שאמר ר' יוסף שם אליבא דשמואל כיון דבידו לגרשה א"כ איכא חשש שיסבור שהוא מגורשת ותו דאפי' לר' יוחנן שם דס"ל דאינו נאמן מ"מ לפי מ"ש הרשב"ם שם דהוי כמגו במקום חזקה דאם איתא דגירשה קלא הוי לי' א"כ כשגירשה באמת בגט שהוא פסול והוא יסביר שהוא גט כשר ויצא קול שגירשה וודאי דהוא נאמן לומר שגירשה בגט כשר.
אך נר' דבאמת זה טעם הרמב"ם ז"ל שכ' דאינו נאמן דחיישינן שמא גירשה בגט פסיל כדאי' סי' קנ"ב ומ"מ אין קושי' על הר"ר עזריאל ז"ל די"ל דשמואל סבר דנאמן לומר גרשתי ודוחק לפרש דקושי' התוס' משום דמשמע להו מהא דקאמר אפי' לא שמע הא דאמר ר' הונא אמר שמואל הלכה כר' יוסי דקאי אף על גירושין דהוי ר' יוסי לקולא ואין חשש אלא שיסבור שלא גירשה דח"כ קשה אף לפי' רש"י דקאי אדיין דאין חשש בגירושין אך ראיתי בספר שמות הנשי' בשם גאון אחד דאפי' אם אינו יודע בטיב א' מהם לא יהא לו עסק אפי' במאי דידע דגזרינן ידע אטו הא דלא ידע א"כ אף בגירושין דליכא חששא מדר' יוסי גזרינן אטו קידושין וק"ל:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |