תוספות הרא"ש/קידושין/ו/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תוספות הרא"ש TriangleArrow-Left.png קידושין TriangleArrow-Left.png ו TriangleArrow-Left.png א

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
תוספות
תוספות רי"ד
רשב"א
תוספות הרא"ש
ריטב"א
מהרש"ל
חי' הלכות מהרש"א
פני יהושע
ספר המקנה
בית מאיר
רש"ש
גליוני הש"ס
אילת השחר

שינון הדף בר"ת


תיקו. וכל תיקו דאיסורא לחומרא הילכך הוי קידושי ספק וה"ה בשאר לישני דמספקא לן בעלמא גבי גירושין כגון הוציאוה עזבוה התירוה הניחוה דאיבעיא לן בפ' האומר התקבל בגיטין אי הוי לישנא דגירושין ולא איפשטא האי לישנא דמנא ידעה לקידושין אי איצטריך [דעתה] דלגיטין לא בעי' דעתה איהני לישנא דמשמע לשם גירושין אע"ג דלא ידעה לה עכ"ל הר' דוד. ודוקא גבי הנך דמספקא לן אבל מגורשת ומשולחת מותרת לכל אדם אפי' כשאינו מדבר עמה על עסקי גיטה מגורשת:

עצורתי מהו. פירש"י לשון עצרת שתהא נאספת עמי לבית. ורבותי אמרו לשון (שמואל א כא ו) כי אשה עצורה לנו ולא נהירא דהא עצורה ממנו קאמר לשון מניעה דהא אחימלך אמר לדוד אם נשמרו הנערים אך מאשה ודוד אהדר ליה אשה עצורה לנו והננו טהורים, ויש לקיים פי' רבותיו וה"ק כי אשה שהיתה אצלנו מתמול שלשום היה זה ועכשיו אנו טהורים והשתא ניחא דכל אלו הלשונות לישנא דקרא:

במאי עסקינן אילימא כשהיה מדבר עמה על עסקי גיטה וכו'. פי' הרמ"ה ז"ל דאלישני דמיוחדת ומיועדת. וה"ה אלישנא דחרופתי בשאר דוכתי דלאו ביהודה דמיבעיא לן ולא איפשטא:

ויהודה ועוד לקרא. אם היתה הראיה טובה לא היתה תימא על שהביאה אחר הפסו' אלא לפי שאינה עיקר ראיה כדקאמר ויהודה הויא רובא דעלמא:

דתנן היה מדבר על עסקי גיטה. משנה היא בפרק ד' דמעשר שני (משנה ז):

הלכה כר' יוסי. הכי קי"ל ואע"ג דאביי דהוא בתראה מפ' מילתיה דר' אלעזר בר"ש מענין לענין ובאותו ענין לית הלכת' כותיה אלא כר' דאמר באותו ענין דוק' דכולהו אמוראי קיימי כוותיה ועוד דקי"ל הלכה כר' מחבירו:

לא יהיה לו עסק עמהן. פירש"י לדון ולהורות אפי' בשאר דינין דאיסור והיתר נמי אם אינו בקי לא יורה ולא ידון והר' [עזריאל] פי' שלא ידבר עם הנשים על עסקי קידושי' לקדשם שם דלפעמים שתהא מקודשת באמירתו או מאורסת ולא יבין וק' לפי' תינח בקידושי' אבל בגיטין מה בכך אם יסבור שאינה מגורשת והרי היא מגורשת ואף על פי דבכהן איכא למיחש ולקמן בפרקין משמע שיש חשש איסור אשת איש דאמרי' דקשי' לעולם יותר מדור המבול ואין לומר שמא יסבור שהיא מגורשת דכיון שהיא בחזקת אשת איש לא יתירנה לינשא עד שידעו שהיא מגורשת בודאי וי"ל ז דאיכא למיחש שאם פשטה ידה וקבלה קידושין מאחר:

אפי' לא שמיע ליה (דאמר רב יהודה) [הא דרב הונא] אמר שמואל. תי' אם לא שמיע ליה למה לא יהא לו עסק עמהן הרי הוא סבור לידע כל טיב גיטין וקידושין דלא כפי' הר' עזריאל הילכך נר' לפרש דלא כפי' הר"ר עזריאל וה"ק מי שממנין אותו אגיטין וקידושין צריכים אנו להודיעו הא דרב יהודה אמר שמואל שלא ליכשל בה דשכיח הוא או דילמא ליכא למיחש להכי דלא שכיח כולי האי:

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף