נחל קדומים/במדבר/כא

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


רש"י
דעת זקנים
בכור שור
פירוש הרא"ש
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רלב"ג - ביאור המילות


אברבנאל
אדרת אליהו
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
הרחב דבר
יריעות שלמה
מזרחי
מיני תרגומא
מלבי"ם
מנחת שי
משך חכמה
נחל קדומים
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה


מראי מקומות


פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

נחל קדומים TriangleArrow-Left.png במדבר TriangleArrow-Left.png כא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

וישמע הכנעני מלך ערד וגו'. פירש רבינו מהרח"ו ז"ל בס' דרשותיו כ"י רמז פסוקים אלו בשני אופנים. מלך ער"ד גימטריא הרע הוא יצה"ר הוא מלאך המות יושב הנגב אצל הבטל מהתורה שהוא נגוב ממי התורה. כי בא ישראל דרך האתרים כמו המרגלים שלומדים שלא לשמה במרמה. וילחם בישראל וישב ממנו שבי הרמ"ח איברים שכבר היו שבוים בעודו קטן קודם שבא היצה"ט ובראותם שנשבו ביד יצה"ר חוזרים בתשובה ונודרים אם נתן תתן את העם הזה בידי היצה"ר וכל גונדא דיליה והחרמתי את עריהם הם אברי הגוף שהיו משכן ליצה"ר אקדש חרמי קדש שיהיו משועבדים לשמים וישמע ה' בקול ישראל ויתן הכנעני הוא היצה"ר ויחרם הקדיש כל האברים ואף היצה"ר ע"ד בכל לבבך. עוד נראה שמדבר בעת שכיבת האדם בלילה שמוסר נפשו בפקדון לה' ומתפלל ושמור צאתנו ובואנו והכונה שהנשמה הולכת באויר הרקיע ושם סט"א דמות כלבים וז"ס משמרה שניה כלבים צועקים ותופסים הנשמה כי המזיקים שוכנים באויר הרקיע ובאויר כמה דרכים דרכי חשך ואם הנשמה צדקה ועסקה בתורה התורה מאירה ללכת בדרכי חשך ותראה הדרך הישר הנקרא אורח חיים אשר בו תעלה לאדוניה להשתעשע ואם לאו נשארת בדרכי חשך ודומה אל המרגלים הבאים דרך עקלתון כי אינם בקיאים בדרכי הארץ ובאים הכלבים ומגידים אל המזיקים הנקראים אריות וטורפין הנשמות וז"ס מיד כלב יחידתי הושעיני מפי אריה וז"ש וישמע הכנעני סט"א מלך ערד גימטריא רעה שהוא גהנם יושב הנגב מדורו בגהנם הנקרא נגב כי ת"ח אין אור של גהנם שולטת בהם ושמע כי הנשמה הנקראת ישראל אינה בקיאה לעלות בארח חיים ארח ישר אבל באה דרך המרגלים האתרים שאינם בקיאים בדרכים והולכת בדרכי חשך וזה על ידי שלא עסק בתורה כי אם היה עוסק בתורה היתה מאירה לאור באור החיים וזה שמעה מן הכלבים. וילחם בישראל וישב ממנו שבי התורה והמצות אשר עסק ביום ולוקחים אותם בסוד מצאוני השומרים וגו' נשאו את רדידי הוא לבוש הנשמה הנעשה ע"י המצות וכיון שעשה ביום עבירה יש בהם כח לשבות הרדיד ההוא הנקרא שבי. ושולטים על הגוף השוכב במטה ושוכבין עמו וכו' ופעם לוקחת אותן הטפות קדושות ומתעברת ויולדת שדים אמיתיים כמ"ש בזה"ק לא תאונה אליך רעה וגו' וזהו מלך ערד גי' רעה. וידר ישראל וגו' כאשר רואה השחתה שהוא מעבירות החמורות ומלבושים בגופין מסאבין שב בתשובה. ויאמר אם נתן וגו' את העם הזה טיפות וכו' והחרמתי את עריהם גופין מסאבין בסוד עיר קטנה זה הגוף וגם נקרא ערים לשון אויבים. ויחרם אותם לסט"א ואת עריהם הגופות טמאים ואז קראם חרמה רחם ה' שיוציא לאור הטפות ויבואו בכשרות באשה הנקראה ה'. וזה רחם ה' ונתקנים והגוף נתקן ברמ"ח איברים וזה רמח ה'. זהו תורף רברי רבינו מהרח"ו ז"ל בדרשותיו מכתיבת ידו ממש בקיצור:

ח[עריכה]

עשה לך שרף. זה המן שהיה כנחש שרף לישראל. ושים אותו על נס. תלה אותו על העץ גבוהה. והיה אם נשך הנחש את איש שגזר גזירה קשה. והביט אל נחש הנחשת שראו בתלייתו ושמחו וחיו והי"ה א"ם נש"ך המן וזהו וישימהו על הנס חסר יוד כתיב וישמהו רמז על עשרה בני המן וישם ה"ו על הנס המן וי' בניו וזה שנא' ויאמר המלך תלהו עליו לרמוז על המן ובניו שהם ה"ו. לקוטי גאוני קדמאי בס' רבינו אפרים כ"י. ואפשר לומר דהנה ישראל בא עליהם הנחש לפי שדבר לה"ר על המן. גם המן הרשע הפליא לדבר לשון הרע על ישראל. גם כתב בספר ערכי הכנויים דמרדכי ניצוץ יעקב אע"ה והמן עשו. גם כתבו גורי האר"י ז"ל דהנחש נתלבש בהמן לקעקע ביצת ישראל גם בזכות משה רבינו ותפלתו ניצלנו מהמן ובזה כתבנו בעניותינו וחמת המלך שככ"ה גימטריא משה. וע"פ האמור ניחא דרשה הלזו דסמך ענין המן לענין הנחשים שבאו על לשון הרע ורמז למשה רבינו ע"ה עשה לך שהוא עתיד להתפלל על זה וכמ"ש בירושלמי ובזהר הקדוש דענין מגילת אסתר נתגלה למשה רבינו ע"ה וז"ש וקבל היהודים ור"ת עשה לך שרף ושים הוא לעשו דהוא המן גלגול עשו ונתלבש בו הנחש. עשה לך שרף ושים אותו על נס והיה כל ס"ת גימטריא מרדכי עם ב' כוללים. והיה כל הנשוך ישראל והתקון הוא וראה אתו [בגימטריא] (אותיות) תורה ח' שהתורה נתנה בח' לשונות שאמר דוד המלך ע"ה אמרתך עדותך מצותיך וכיוצא והא אהניא להו לקבל התורה כמ"ש ז"ל הדור קבלוה בימי אחשורוש. וס"ת אותו על נס גי' המן עם הכולל:

יז[עריכה]

אז ישיר ישראל וגו' עלי באר ענו לה וגו'. רבינו האר"י זצ"ל בעץ החיים שער ל"ב פ"ו דרוש ג' האריך בדרוש ג' מתנות טובות ושם ביאר שהבאר היה מזיווג יעקב ודור המדבר וכשחטאו ותעו בני הדור ההוא נסתלק הבאר והחזירו לרחל פב"פ וממנה היה הבאר ונקראת מתנה שחזר פעם אחרת וזהו עלי באר ע"ש באורך ושם מבואר סוד באר חפרוה שרים ע"ש. ואפשר לרמוז באר ענו לה ר"ת בעל. וממדבר כלומר מה שהיה הבאר ממדבר ר"ל מהארת דור המדבר ונסתלק עתה היה מתנה עי' בדרוש הרב ז"ל ודוק הטב. ואפשר כי הנה בשירה זו לא נזכר משה ומ"מ רמוז שהקב"ה חפץ מאד בכבוד הצדיק כי הנה באר רמז לשכינה ומשה בעלה דמטרוניתא וזה רמז ענו ליה כאלו אמר עניו לה והוא משה רבינו ע"ה דכתיב והאיש משה באר ענו מאד וזה רמז ענו לה ור"ת בעל כאמור ודוק היטב:

יח[עריכה]

באר חפרוה שרים וכו' במחקק. מחקק גימטריא אברהם. וקרי בם חקק. חקק גימטריא יצחק. במשענו. תם. יעקב. פי' בזכות האבות אברהם ויצחק חפרו בארות ויעקב וירא והנה באר. רבינו אפרים. ושם בלקוטי גאוני קמאי כתוב עשר תיבות יש בפסוק אז ישיר ישראל כנגד עשרה שירות שנאמרו בעולם. וזו אחד מהם כמו שיסד רבנא שמעון ז"ל קול שירות תשע שמענו בארץ והעשירית עוד נשמע מכנף הארץ ולכך אין בזו הפרשה לא ט' ולא צ' לפי שצ' היא כמנין ט' יודין שהעשירית לא תוכל להאמר עד המשיח עכ"ל. ולכאורה אינו מובן דבא למעט עשירית והוא מחסר ט' צ' שהם ט' יודין והלא הט' נאמרו. והיה אפשר לומר דהכונה דחסר ט' צ' דעדיין יש לומר שירות עד ט' אבל עשירית לא. ואינו מתישב ואין להאריך. ואפשר לרמוז ע"פ פרקי רבי אליעזר דה' אותיות מנצפ"ך כפולות על ידם נעשו נסים וגאולות. אברהם לך לך כ"ף כ"ף. יצחק מם מם כי עצמת ממנו. יעקב נון נון הצילני נא. מצרים פ"פ פקוד יפקד. גאולה העתידה צ"ץ צמח ומתחתיו יצמח. ובזה פי' הרב הקדוש מהר"ר שמשון מאסטרפולי ז"ל מכנ"ף הארץ אותיות מכנף שמענו מם יצחק כף אברהם נו"ן יעקב פ"א מצרים. ועתה רוצים שתתקיים צ' צבי לצדיק שיבא משיח צמח ומתחתיו יצמח עכ"ד. וזה רמז בשירה זו דחסר ט' שהוא צ' וצ' דכשיבא המשיח תתקיים צמח ומתחתיו יצמח ותהיה שירה עשירית ודוק כי קצרתי:

כט[עריכה]

אוי לך מואב אבדת עם כמוש נתן בניו פלטים ובנותיו בשבית. פירשו רבני אשכנז דקי"ל דהנקבות מותרות דדרשינן מואבי ולא מואבית. והזכרים אסורים אך אם נשבו יש מקום להתיר כדאמרינן גבי יהודה גר עמוני. והרוע מזל של מואב היה שהבנים שאם ילכו בשביה יש מקום להתיר נצולו כדי שיהיו באיסורין עד עולם ובנותיו דמותרות בלאו הכי דנקבות מותרות הן הלכו בשבי והוו תרתי לרעותא וזהו אוי לך מואב אוי ואבוי דמוחלפת השטה דהיה להם הזכרים ללכת בשביה והנקבות פלטות ואז היה התר לכל משא"כ עתה דאין התר לזכרים והנקבות לא היו צריכות לילך בשביה כי הם מותרות ודוק:

לה[עריכה]

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.