משנה למלך/שכירות/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

משנה למלךTriangleArrow-Left.png שכירות TriangleArrow-Left.png ב

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

מגיד משנה
לחם משנה
כסף משנה
מגדל עוז
משנה למלך


מפרשי הרמב"ם

אבן האזל
אור שמח
ציוני מהר"ן
קרית ספר
תשובה מיראה


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ג[עריכה]

יראה לי שאם פשע השומר כו'. יש להקשות בדברי רבינו שסובר דלא מיעט הכתוב גבי הקדשות ועבדים אלא שבועה שלא פשע אבל אם ידוע שפשע חייב וטעמא דבקרא בהדיא לא הוזכר בש"ח שחייב בפשיעה אלא שחייב שבועה כמו שנאמר ונקרב בעל הבית אל האלהים וכו' א"כ כי מיעט רחמנא לשומר קרקע או הקדשות מתשלומין דוקא גבי גניבה ואבידה או שבורה שנזכר תשלומין בהדיא אבל גבי פושע משבועה הוא דפטור. וקשה דבס"פ החובל גבי ההוא דפשע בארנקי של צדקה דאפקידו גביה ופטריה אביי מברייתא דלשמור ולא לחלק לעניים ורב יוסף לא חייבו אלא משום דעניי דפומבדיתא מיקץ קייץ להו אלמא כי ממעטינן מדין השומרים לגמרי ממעטינן ואפי' מפשיעה ולא משבועה דוקא ולדברי רבינו הוה לן למעוטי דוקא משבועה שלא פשע ולא מתשלומי פשיעה וי"ל דכיון דמסברא הוה לן לומר דלחלק לעניים פטור מן התשלומין אפילו אפסדיה דמאן קא תבע עניים לא מצו תבעי דלכל חד מצי למימר לאידך יהיבנא והמפקיד נמי תו לאו דיליה נינהו. אלא דאי כתב רחמנא כי יתן איש אל רעהו הוה אמינא דסתם הכתוב ואפילו בלחלק לעניים מצי תבע המפקיד דהוא הנותן. השתא דמיעט רחמנא לשמור ולא לחלק לעניים ממעטינן מסברא כל תשלומין דמאן קא תבע משא"כ הכא ודוק:
ומ"ש הראב"ד ואין פושע מזיק שאם היה כן פשיעה בבעלים למה פטור לאו משום דס"ל דמזיק בבעלים חייב דבהדיא כתב ע"ד רבינו בהלכות אישות על מ"ש האשה ששברה כלים בעת מלאכתה דפטורה ולא מן הדין אלא מתקנה משום שלום הבית והשיג עליו דמן הדין נמי פטורה דהוי שמירה בבעלים הרי דסובר דמזיק בבעלים נמי פטור א"כ נמצאו דברי הראב"ד סותרים זה לזה. וע"כ צריכין אנו לומר דהכא לדברי רבינו קאמר דרבינו ס"ל דמזיק בבעלים חייב והכי מוכח ממ"ש בפ"ה מהלכות שלוחין ושותפין בדין אחד מהשותפין שמכר בהקפה וכמ"ש שם. ולהכי מקשה הכא לסברת רבינו דכל פושע מזיק פשיעה בבעלים למה פטור מאחר שהוא סובר דמזיק בבעלים חייב. והכי משמע דאי לאו הכי מאי קושיא שאני פשיעה בבעלים דאפילו חשיב מזיק פטור מגזירת הכתוב ולעולם גבי שומרים בקרקעות ועבדים מזיק חייב דהיינו פשיעה וצריך להתיישב ודוק. ומה שנ"ל נכון בהשגת הראב"ד דלא קשיא לדידיה מההיא דאשה ששברה כלים בשעת מלאכתה דהתם כיון שלא כיונה להזיק לא מיקריא אלא פושע אע"ג דאדם מועד לעולם היינו לשלם מה שהזיק אבל לענין מזיק לא מתחייב ודוק. (*א"ה עיין בדברי הרב המחבר פכ"א מהלכות אישות דין ט' ופ"ה מהלכות שלוחין ושותפין דין ב' ועיין פ"ד מהלכות מלוה ולוה דין י"ד):

ח[עריכה]

האומר לחבירו שמור לי זה וא"ל הנח לפני וכו'. מ"ש ה"ה יראה לי דהניח לפניו בסימטא וכו' עיין בהר"ן פרק האיש מקדש גבי התקדשי לי במנה תנהו על הסלע דאינה מקודשת כתב בשם הרשב"א דמש"ה לא מיחייב משום ערב משום שאינו מוציא לרשות אחר בן דעת ולפיכך האומר לחבירו זרוק מנה לים ואתחייב אני לך לא מהני וכן ואקדש אני לך כו'. ולפי דבריו קשה דהיכי אוקי הנח לפני דהכא בהכישה במקל והיא תבא דהא סוף סוף היכי מהניא בלא משיכה דאי משום ערב כיון שעל פ"ו עשה מעשה כיון שאינו בן דעת לא מהני ואולי דין השומרים שאני להתחייב כל שעל פיו עשה מעשה אע"פ שלא מסרו לבן דעת ודוק:

ט[עריכה]

וכן מתנה בעל הפקדון על ש"ח וכו'. מדברי התוספות בפרק הזהב אמתניתין דאלו דברים שאין נשבעין עליהם כתבו לחד שינויא דדוקא ש"ח או ש"ש מתנה להיות כשואל בדברים אבל ש"ח להיות כש"ש בעי קנין מטעמא דדוקא משום דסבורים העולם שהשאיל לו גמר ומשעבד נפשיה. והג"א בשם הא"ז הוסיפו להסתפק אי דוקא ש"ח מתנה להיות כשואל אבל ש"ש להיות כשואל לא ודוק בס"פ האומנין. כתוב בהג"א בס"פ הפועלים בשם רבינו ברוך דמדלא נקט גבי ש"ח להיות פטור מלשלם כדקתני גבי ש"ש משמע דלא מיפטר אם פשע אפילו התנה. ומהריב"ל ח"א דף קנ"א כתב דאין חולק בסברת ר' ברוך הלזו. ונראה דתשובת מהר"ם שהביא המרדכי בס"פ האומנין הביאה מרן סימן ע"ב מח"ז היא היפך סברת ר' ברוך ועיין בל"ר סימן רכ"ב וסימן קכ"ד ועיין בתשובת מיימונית דספר משפטים סימן י"א הביאה מרן סימן ש"ג ס"ה יע"ש. וכתוב בל"ר ס"ס רכ"ב איברא דמודינא לך דאפילו אם לוי הביא עדים שהנכסים היו שוין יותר מן החוב דאין לחייב לראובן מטעם פשיעה דדילמא לא פשע ומוקמינן ממונא בחזקתיה ע"כ. כלומר דאליבא דמהר"ש ליכא פשיעה כיון שהתנה כן ומצי למימר קים לי כמהר"ם:

יא[עריכה]

טען שהפקיד אצלו כו'. דברי מהריק"א קשים לשומעם שהרי בהדיא כתב רבינו או שאמר כן היה אבל החזרתי נשבע שבועת היסת והרי מודה שנעשה עליו שומר ואינו נשבע אלא היסת וכבר כתב הרב לח"מ ז"ל לשון רבינו וצ"ע:

יב[עריכה]

בד"א כשהיה השומר יכול לטעון ולומר נאנסו כו'. (*א"ה עיין פכ"א מהלכות מלוה ולוה דין א' בסוף התשובה):

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף