קרית ספר/שכירות/ב

קרית ספר ‏ שכירות ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

שלשה דינין של ד' שומרים אינם אלא במטלטלין של ישראל ושל הדיוט וכדתנן פרק הזהב ובגמרא מנא הני מילי דת"ר כי יתן איש אל רעהו כלל כסף או כלים פרט וגונב מבית איש חזר וכלל ואי אתה דן אלא כעין הפרט שהוא מטלטל וגופו ממון יצאו קרקעות ועבדים שהוקשו להם כדכתיב והתנחלתם אותם לבניכם לרשת אחוזה וגו' ויצאו שטרו' שאין גופן ממון והקדשות רעהו אמר רחמנא ולא של הקדש וכיון דכתיב רעהו אין הגוי בכלל ובשומר שכר נמי כתיב כי יתן איש וכו' לכלל ופרט וכלל רעהו למעוטי הקדש וגוי ושואל נמי הוי כוותיהו. [אלא דלא הוזכרו שואל ושוכר במיעוטא דהני משום דלא שייך שאלה בקרקעות ובשטרות על הרוב ושכירות לא שייך בשטרות וכן לא שייך שאלה ושכירות בהקדש כן כתב רבי עובדיה ז"ל בפירוש המשנה במסכת שבועות (פ"ו מ"ה)] ואם פשע אחד מהשומרים באחד מדברים הללו חייב דהוי כמזיק בידים לדעת הרב ז"ל. ומחובר לקרקע אפילו אינו צריך לקרקע הוי כקרקע כדתנן פרק שבועת הדינים דאין חכמים מודים לו לרבי מאיר דאמר יש דברים שהן בקרקע ואינן כקרקע ואמרינן התם ובפרק השואל דבענבים העומדות ליבצר פליגי דרבנן סברי לאו כבצורות דמיין לענין שומרים ולשבועה כיון דלענין שבת לאו כבצורות דמיין לכולי עלמא והא דאמרינן בעלמא כל העומד ליבצר כבציר דמי הכא שאני דכולהו קראי קפדי אמטלטלין תלושין ככסף או כלים. הפקיד הקדיש ופדאו או איפכא שהקדישו אחר שהשאילו או שהפקיד גוי ונתגייר בעי' תחלתן וסופן נכסי הדיוט וישראל כדדרשי' במכילתא כי יתן איש אל רעהו וגו' ישלם שנים לרעהו ולא להקדש וגוי כדא' ומשמע דבעינן רעהו בשעת נתינה ובשעת תשלומין.

ו

אחד האיש ואחד האשה בדיני השומרים כדאמרינן פרקא קמא דבבא קמא ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם וגו' השוה הכתוב אשה לאיש לכל הדינים שבתורה דלפניהם כולן בכלל. קטן שהפקיד נשבעין לו שבועת שומרים לדעת הרב ז"ל כיון ששבועת שמא היא אינה על טענת קטן דאמרינן בעלמא אין נשבעין על טענת קטן דאף על גב דמקרא דהכא ילפינן לה מדכתיב כי יתן איש אל רעהו כסף או כלים לשמור וגו' לא לענין שומרים פטרו הכתוב כיון ששבוע' של שמא היא אלא עירוב פרשיות שנו כאן.

ח

כדרך שתקנו משיכה בלקוחות תקנו בשומרים להתחייב בשמירה ואם אמר הנח לפני הרי זה שומר חנם כיון שהניחה ברשותו. דין שבועת שומרים אפילו בלא עדים דלא איברו סהדי אלא לשקרי ואין אומרין מגו שיכול לומר לא קבלתי שום דבר שיהא נאמן בלא שבועה ושבועת שומרים אין צריך הודיה במקצת כדכתיב וגונב מבית האיש וגו' ולקח בעליו ולא ישלם אפילו על שוה פרוטה דהוי ממון נשבעין דאף על גב דמכסף או כלים ילפינן שני כסף עירוב פרשיות כתיב כאן ואינו אלא בטענת מודה מקצת.

ט

כל תנאי שבממון או בשבועות של ממון קיים ואין צריך לא קניין כיון שהתנה בשעת המסירה ולא עדים כיון שהם מודים וכדאמרינן סוף פרק השוכר את הפועלים דלא הוי מתנה על מה שכתוב בתורה אפילו לר' מאיר משום דמעיקרא לא שעבד נפשי' אלא במה שהתנה ולא ירד לתורת שומרים אלא למקצת. טען שהיה שם תנאי והשומר מכחיש נשבע שבועת שומרים כדינו ומגלגל שלא היה שם תנאי המחייבו דגלגל מדאוריתא כדילפינן בעלמא מדכתיב אמן אמן. טען שלא נעשה שומר או לא היו דברים מעולם או החזרתי אין כאן שבועת שומרים:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.