משנה למלך/שבועות/ב

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search

משנה למלךTriangleArrow-Left.png שבועות TriangleArrow-Left.png ב

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

לחם משנה
כסף משנה
מגדל עוז
משנה למלך


מפרשי הרמב"ם

אור שמח
חידושים ומקורים מנחת חינוך
מעשה רקח
קרית ספר
שרשי הים


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

יז[edit]

והוא כדי שיאמר כו'. עיין במ"ש הכ"מ ודבריו תמוהים אצלי דאדרבה מסוגיא זו איכא תברא למה שפסק רבינו ז"ל דתוך כ"ד הוי שאלת תלמיד לרב ואליבא דר"י כדי שאלת תלמיד לרב דנפיש לית ליה דהוי תוך כדי דבור וכי אית ליה דהוי תוך כדי דבור היינו כדי שאלת רב לתלמיד דזוטר מילייהו וכל זה הוא פשוט באותה סוגיא, עוד הוקשה למרן מההיא דפ"ק דמכות, ואני גברא רבא קא חזינא ותיובתא לא קא חזינא דאדרבא סוגיא דמכות מוכחת כסברת הר"ם דפסק דהוי כדי שאלת תלמיד לרב ומ"מ אי איכא מאן דפסק דהוי כדי שאלת רב לתלמיד ההיא דמכות לא הוי תיובתיה דאיכא למימר דהכי קאמר דאפילו למ"ד דהוי כדי שאלת תלמיד לרב דנפיש קשיא אבל לעולם דלפי האמת אינו אלא כדי שאלת רב לתלמיד וכר"י. ואני סבור שיש חסרון לשון בדברי מרן ומרן בתחלה הוקשה לו על פסק הר"ם מההיא דמרובה דאית ליה לר' יוסי דתוך כדי דיבור דהוי כדיבור לא הוי אלא כדי שאלת רב לתלמיד וידוע דהלכה כר"י וא"כ למה פסק הר"ם דהוי כדי שאלת תלמיד לרב דלא כר"י ואח"כ כתב ואע"ג דבפ"ק דמכות כו' כלומר וכי תימא דטעמיה דהר"ם דפסק דלא כר"י הוא משום דסמך על אותה סוגיא דמכות דקאמר סתמא דתלמודא דתוך כדי דיבור הוי כדי שאלת תלמיד לרב לזה כתב דאי מהא לא איריא אלא דכונת הגמרא היא לומר דאפילו למ"ד דהוי כדי שאלת תלמיד לרב דנפיש מיליה אפ"ה קשה דטובא הוי אבל לפום קושטא דמילתא הלכה כר"י דלא הוי אלא כדי שאלת רב לתלמיד ולפי זה הניח דברי הר"ם בצ"ע. ומ"מ אני תמיה בדברי מרן במ"ש וידוע דהלכה כר"י לגבי ר"מ דמשמע דס"ל דר"מ חולק על ר"י בדין זה דתוך כדי דיבור ולא ראיתי רמז מזה דע"כ לא פליגי אלא בנתכוון לכך מתחלה לומר הרי זו תמורת עולה ותמורת שלמים דר"מ אית ליה תפוס לשון ראשון או משום דהוי כאומר תחול זו היום ואח"כ תחול זו ור"י אית ליה דכיון דא"א לקרות שני שמות כאחד דבריו קיימין ותרעה עד שתסתאב ותמכר ויביא בדמי חציה עולה ובדמי חציה שלמים אבל בנמלך לא איירי ר"מ ואפשר דמודה לר"י וצ"ע. ועיין בהרא"ש שכתב ואין הלכה לא כר"מ ולא כרבי יוסי ודבריו צ"ע. ודע דטעמא דהר"ם דפסק דלא כר' יוסי הוא משום דסמך על הסוגיא דריש פ"ד דנזיר עלה כ' דקאמר התם סתמא דתלמודא וכמה כדי שיאמר תלמיד לרב וכן כתבו התוס' במרובה עלה ע"ג ד"ה כי דפסקינן הלכתא דהוי כדי שיעור תלמיד לרב כריש לקיש וכרב אחא דמכות והתימה על מרן איך לא הביא דברי התוס' הללו ועיין בשיירי כנה"ג סי' כ"ו בהגהת ב"י אות ה'. (א"ה עיין במ"ש הרב המחבר לקמן פט"ו מה' מעשה קרבנות):

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

מעבר לתחילת הדף