משנה למלך/יום טוב/א

משנה למלך ‏ יום טוב א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

טו

המבשל ביו"ט וכו'. (א"ה עיין מ"ש הרב המחבר בדרשותיו בדרך מצותיך ח"ג דף ס"ט ע"ג):

יז

ויש ביו"ט מה שאין בשבת איסור מוקצה שהמוקצה אסור ביו"ט ומותר בשבת וכו'. בפ"ק דיו"ט (דף ב') אמרינן מכדי מאן סתמיה למתניתין רבי מאי שנא בשבת דסתם לן כר"ש ומ"ש ביו"ט דסתם לן כר"י אמרי שבת דחמיר ולא אתי לזלזולי בה סתם לן כר"ש דמיקל יו"ט דקיל ואתו לזלזולי ביה סתם לן כר"י דמחמיר. ומכאן קשיא לי אהא דאמרינן בפרק חרש (דף קי"ב) שבת דאיסור סקילה גזרו ביה רבנן יו"ט דאיסור לאו לא גזרו ביה רבנן (א"ה עיין בתוס' פ"ק דסוכה (דף ו'.) ע"א ד"א אמרו לו. ובשיטה כ"י מהרשב"א ר"פ משילין כתוב וז"ל יו"ט דקיל ואתו לזלזולי ביה איכא למידק דהא במתני' טפי שריא ביו"ט מבשבת. ונ"ל דבעיקרי מלאכות גופייהו שרי ביו"ט אבל במה שהותר קצתו כאן וכאן יותר יש להחמיר ביו"ט מבשבת זת"ד.) ובפ"ב דיו"ט (דף כ"א) אמרינן שאני שבות שבת משבות יו"ט ופירש"י דהחמירו חכמים בדבריהם בשבת מביו"ט. גם הר"ן פ"ב דיו"ט אההיא שכתב ומהא משמע דלהרבות מותר וכו' כתב בשם ר"י דבשבת דאיסור סקילה גזרו אבל ביו"ט דאיסור לאו הקילו ועיין ביבמות ר"פ האשה רבה (דף קי"ט.) דאמרינן א"ר בר אבהו רישא דאיסור כרת חששו סיפא דאיסור לאו לא חששו א"ר מכדי הא דאורייתא והא דאורייתא מה לי איסור כרת מה לי איסור לאו. ורש"י ז"ל מחלק בין חששא להרחקה דבהרחקה מחלקינן בין איסור כרת לאיסור לאו. וקשיא לדבריו סוגיא דפרק הערל (דף פ"ב) דאיירי לענין אם תעלה בק"א ואמרינן עלה דאין לחלק בין איסור לאו לאיסור כרת. (אמר המגיה עיין בתרומת הדשן סימן ר"נ שהשיגו לרש"י מסוגיא זו ועיין מהריק"ו שרש ע"ב בסופו) ובפרק הנחנקין (דף פ"ד) אמרינן רב לא שביק לבריה למשקל ליה סילוא ופריך אי הכי אחר נמי ומשני אחר שגגת לאו בנו שגגת חנק. ובפרק השוכר את הפועלים (דף צ') איבעיא לן אי מאי דגזרו רבנן אמירה לכותי שבות הוי דוקא לענין שבת דאיסור סקילה אבל חסימה דאיסור לאו לא או דלמא לא שנא ולא איפשיטא (אמר המגיה ועיין עוד בפרט זה בתרומת הדשן סימן רכ"ג הרשב"א בחדושיו ליבמות (דף כ"ד.) הריב"ש סימן כ"ד תוספות קדושין (דף י"ד). ועיין מ"ש הרמ"ז בספר גט פשוט (דף קכ"ו ע"ג) ובחדושיו ליומא בס' תוספת יום הכפורים (דף כ"א ע"ג) מהרימ"ט חי"ד סי' א' ובחדושיו לקדושין שם. ונראה מדברי התוס' שם דס"ל דמאי דאמרינן מה לי איסור לאו וכו' היינו לומר דאפילו באיסור כרת יש להקל כיון דמקילינן באיסור לאו וטעמם משום דהתם הוא בחזקת היתר וסמכינן אחזקה וכן הבין מדבריהם מהרימ"ט שם. ועל דבריו בתשובה הנזכרת ק"ל דנראה דס"ל דאע"ג דלא איתחזק היתרא כל דלא איתחזק איסורא אמרינן מה לי איסור לאו וכו' ולזה אין לו ראיה מסוגיא דיבמות דשאני התם דאיתחזק היתרא. ועיין מ"ש הרא"ש בפ"ב דכתובות דבאשת איש החמירו טפי מגרושה שהיא בלאו ונתבאר בטאה"ע סי' קי"ט ועיין בספר בית שמואל סי' ו' ס' קי"ד ובפ' בן סורר בעובדא דההוא גברא דהעלה לבו טינא פריך בגמרא בשלמא למ"ד אשת איש היתה שפיר אלא למ"ד פנויה היתה מאי כולי האי ואיכא למידק דפנויה נמי כל שאינה מיוחדת לאדם אחד אסורה מדאורייתא לכ"ע כמבואר בריש הלכות אישות וא"כ מה לי איסור לאו וכו'. ויש ליישב ע"פ מ"ש ה"ה ר"פ ה' מהלכות איסורי ביאה וע"ש. ולפי זה עלה בידינו דלא אמרינן מה לי איסור לאו וכו' אלא באיסור לאוין שחייבים עליהם מלקות:

כ

ואפילו נתערבה באלף כולן אסורות וכו'. (א"ה הנה הר"ן בס"פ אין צדין כתב דלוקח ביצים מן הכותי ביו"ט שהוא חוכך בזה אי אזלינן בתר רובא בדבר שיש לו מתירין, ועיין בדברי הרב המחבר בפ"ז מהלכות מעילה):

כג

כיצד המת ביו"ט ראשון יתעסקו בקבורתו הכותים. מימרא דרבא פ"ק דביצה וכתבו התוס' רפ"ז דנזיר (דף מ"ז. ד"ה וכן) דקבורת מת מצוה לא דחי יום טוב וכ"ש שבת יע"ש:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

· הבא >מעבר לתחילת הדף