משנה ברורה/אורח חיים/תלח
|
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
עכבר שנכנס למקום בדוק וככר בפיו
(א) וככר בפיו וכו'. ואפילו (א) אם היה הככר קטן שיוכל עכבר לאכלו ואפילו ביטל החמץ אפ"ה לא תלינן לקולא מטעם ספיקא דרבנן משום דכיון דידעינן בודאי שהעכבר גרר החמץ לפנינו אין ספק מוציא מידי חזקת ודאי איסור:
(ב) ומצא פירורין. אבל אם מצא ככר שלם אין צריך בדיקה דתלינן דזהו הככר שהכניס העכבר ודוקא בביטל (ב) אבל בלא ביטל דהוא מלתא דאורייתא לא תלינן להקל וצריכין לבדוק עדיין כל הבית אם לא שהכירו שזהו שנטל העכבר:
(ג) אפילו כדי כל הככר. וכ"ש אם היו רק מעט פירורין בודאי לא תלינן שאכלו ונפל ממנו הפירורין בעת אכילתו:
(ד) צריך לחזור לבדוק וכו'. ודוקא שראינו עכבר נכנס עם חמץ אבל מצא סתם חמץ בבית אחר בדיקתו א"צ לחזור ולבדוק כל הבית בשביל זה [מקור חיים]:
(ה) הבית. עיין מ"א דבית פירושו חדר וא"צ בדיקה אלא אותו חדר שראינו שנכנס לשם (ג) אבל שאר חדרים הפתוחים לאותו חדר תלינן להקל וא"צ לבודקם אם ביטל החמץ או שהיה הככר קטן ואם לא ידענו כלל לאיזה חדר נכנס עיין סימן תל"ט ס"ב בהג"ה ובמש"כ שם:
(ו) שאין דרכו. (ד) וה"ה כלב או תרנגול אין דרכן לפרר:
(ז) ומצא פירורין. ודוקא באופן זה שמצא פירורין שרגלים לדבר שאכלו אבל לא מצא פירורין (ה) אין לתלות שאכלו דאין ספק מוציא מידי ודאי חמץ וצריך לחזור ולבדוק אותו חדר שראה שנכנס שם התינוק ודוקא בתינוק שאין בו דעת אבל ביש בו דעת נאמן לומר שאכלו כולו [מ"א]:
(ח) שחזקתו שאכלו. ואפילו (ו) לא ביטלו:
(ט) שדרך התינוק לפרר. ולדעה זו אין נ"מ בין אם היו רק מעט פירורין (ז) בין אם היו כדי כל הככר:
(י) שאם אין בפירורין וכו'. דאל"כ חיישינן שמא שייר התינוק:
(יא) צריך לחזור ולבדוק. והעיקר (ח) כסברא ראשונה (ט) אך אם לא ביטל וכבר עבר הזמן שאין יכול לבטל יש להחמיר לחזור ולבדוק. כתב המקור חיים דעכו"ם שנכנס עם חמץ בבית הבדוק (י) א"צ לחזור ולבדוק הבית דדוקא בעכבר ותינוק חיישינן שדרכן להטמין משא"כ בעכו"ם אין דרכן בכך אלא או לאכלו או להוליכו לביתו:
(יב) כזית חמץ. משמע אבל בפחות מכזית א"צ סולם להורידו וסגי בביטול [ח"י] (יא) ויש מפקפקין בזה:
(יג) מחייבין אותו. אפילו נודע לו קודם זמן איסורו דאז מהני ביטול שלא יעבור בב"י אפ"ה הצריכוהו רבנן להורידו ולבערו שמא יפול בתוך הפסח מן הקורה ויבא לאכלו וכ"ש אם נודע לו לאחר זמן איסורו ולא ביטל מקודם ואז שוב לא מהני ביטול דבודאי צריך להורידו ולבערו:
(יד) בבור. אפילו אין בו מים ואם דרכו (יב) להשתמש שם כל השנה מחויב להעלותו ולבערו:
(טו) מבטלו בלבו וכו'. ודוקא שנפל שם מאליו דחשבינן לו כחמץ שנפל עליו מפולת (יג) אבל להטמין בידים ע"ד שישאר שם עד אחר הפסח אסור ואפילו ביטול לא יועיל אלא צריך להוציא ולבערו בי"ד:
(טז) ודיו. ואם נודע לו אחר זמן איסורו (יד) דאז לא מהני ביטול צריך להוציאו ולבערו:
< הקודם · הבא >