ישועות יעקב/אורח חיים/תלח

ישועות יעקב ‏ אורח חיים תלח

א

(א) עכבר שנכנס. יש לי מקום עיון בזה והנה בהש"ס בעיין דלא איפשטא וכתב הטור שאם לא ביטל דהוי ספיקא דאורייצא אזלינן לחומרא ואם ביטל דהוי ספיקא במידי דרבנן אזלינן לקולא ועי' בב"י שכתב דמחלוקת הפוסקים בזה אי מהני שיבטל אח"כ ואז הוי דרבנן וספיקא דרבנן לקולא ואני אומר לחלק הענינים דבודאי זה ברור דאם בשעת לידת הספק נולד בדאורייתא ואח"ז נעשם דרבנן ע"י התגלגלת הענין אזלינן להחמיר ויותר בזה כרבתי בכללי הספיקות אשר חיברתי בשם הרדב"ז והובא במג"א גבי ספק ק"ש דקיי"ל דחוזר וקורא לפי דק"ש דאורייתא. וקשה לכאורה דהא אינו רק פסוק ראשון ולכל היותר פרשה ראשונה הא מן התורה ולמ החוזר וקורא כל הפרשיות וכתב הרב דהכא דהספק נולד על מילתא דאורייתא ודרבנן וא"א להיות רק או שניהם לאיסור או שניהם להיתר אזלינן לחומרא אף על דרבנן וגם בק"ש כיון דא"א לומר שקרא ק"ש הניח פסוק ראשון א"כ מחמירין אף על מילתא דרבנן דלא ליהי זילזול לדרבנן ובזה א"ש גם בכאן כיון שע"כ יבטל חמצו מטעם ספק ומחזקינן שיש בידו חמץ לכך מחמרינן אף לענין בדיקה וזה פשוט מאד אמנם טעם הדבר בזה נלענ"ד כיון דבלא"ה קיי"ל הבודק צריך שיבטל וממילא גם חמץ זה בכלל הביטול הוא לכך אינו צריך בדיקה מספק דבשלמא אם הביטול הוא ג"כ מחמת ספק זה הרי הספק נולד על מילתא דאורייתא וכיון דמחמירין בדאורייתא להצריכו ביטול מחמרינן ג"כ להצריכו בדיקה שלא יהיה זלזול למילתא דרבנן אבל כאן דבלא"ה צריך ביטול כיון שלא ביטל עדיין א"כ אין בזה זלזול לענין בדיקה כיון דאף אי נימא דא"צ בדיקה מ"מ צריך ביטול כמו כל בודק דצריך שיבטל לכך לא מחמרינן לענין בדיקה והדבר נכון מאד. אמנם אשכחנא פתר' להאי דינא בפת ששייר למאכלו שזה אינו בכלל הביטול וא"כ אם כבר בדק וביטל חמצו כנהוג בשעת בדיקה ושייר פת למאכלו ומעתה כיון שזה אינו בכלל הביטול וצריך לבטל פעם אחרת אם נימא שהעכבר הכניס חמץ זה לתוך הבית וכיון שהספק נולד בדאורייתא ואנן צריכין להחמיר להצריכו ביטול ובלא"ה לא צריך לבטלו כיון שכבר ביטל חמצו קודם לכך צריכה בדיקה ג"כ וזה ברור מאד. ובזה ישבתי לנכון מה שתמהו הקדמונים בש"ס שם ד' ט' דדייק טעמא דלא חזינא דשקל הא חזינא דשקיל חיישינן ובעי בדיקה ואמאי נימא אכלתיה וכו' ואמאי לא הקשה בפשיטות מהך ברייתא דמאי שמשייר יניחנו במינעה שלא יהא צריך בדיקה אחריו ואמאי יצטרך בדיקה והא אף אם הטיל חולדה בפניו או שיחסר לחמו נימא אכלתיה והוא תימא באמת ואמנם לפמ"ש הדבר נכון מאד דבאמת א דקאמר הש"ס דאמרינן אכלתיה הוא משום דהוא מילתא דרבנן דאיירי בביטלו וגם מדורות העכו"ם הוא רק מילתא דרינן ועיין מהרש"א ואמנם קשה הא הספק נולד הוא על מילתא דאורייתא ג"כ דהיינו אי צריך ביטול מחשש זה דשמא יש כאן חמץ שגיררה חולדה או דנימא אכלתיה וכיון שהספק על שניהם וע"כ צריך שיבטל חמץ זה צריך בדיקה ג"כ משא"כ במדורות עכו"ם דכלך עיקרו אינו רק מדרבנן ואמנם לפמ"ש לק"מ דהרי בלא"ה צריך ביטול דכל בודק צריך שיבטל בלא"ה ושפיר הקשה הש"ס נימא אכלתיה בגירהה חמץ לפנינו בשעת בדיקה ואמנם מהא דקאמר מה שמשייר יניחנו בצינעה היינו פת ששייר למאכלו אחר הבדיקה והביטול דלולי החשש מגרירת חולדה לא היה צריך ביטוך ולכך צריך בדיקה ג"כ דלא יהיה זילזול לדרבנן ודו"ק היטב:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף