משנה/כתובות/ה
|
< הקודם · הבא > מפרשי הפרק רע"ב מפרשי המשנה פירוש המשנה לרמב"ם |
(א) אף על פי שאמרו בתולה גובה מאתים ואלמנה מנה, אם רצה להוסיף, אפילו מאה מנה, יוסיף. נתארמלה או נתגרשה, בין מן הארוסין בין מן הנישואין גובה את הכל. רבי אלעזר בן עזריה אומר, מן הנשואין גובה את הכל, מן הארוסין בתולה גובה מאתים ואלמנה מנה, שלא כתב לה אלא על מנת לכונסה. רבי יהודה אומר, אם רצה כותב לבתולה שטר של מאתים והיא כותבת התקבלתי ממך מנה, ולאלמנה מנה והיא כותבת התקבלתי ממך חמשים זוז. רבי מאיר אומר, כל הפוחת לבתולה ממאתים ולאלמנה ממנה, הרי זו בעילת זנות.
(ב) נותנין לבתולה שנים עשר חדש משתבעה הבעל לפרנס את עצמה, וכשם שנותנין לאשה כך נותנין לאיש לפרנס את עצמו, ולאלמנה שלשים יום. הגיע זמן ולא נשאו, אוכלות משלו ואוכלת בתרומה. רבי טרפון אומר נותנין לה הכל תרומה. רבי עקיבא אומר מחצה חולין ומחצה תרומה.
(ג) היבם אינו מאכיל בתרומה. עשתה ששה חדשים בפני הבעל וששה חדשים בפני היבם, ואפילו כולן בפני הבעל חסר יום אחד בפני היבם או כולן בפני היבם חסר יום אחד בפני הבעל, אינה אוכלת בתרומה. זו משנה ראשונה. ובית דין של אחריהן אמרו אין האשה אוכלת בתרומה עד שתכנס לחופה.
(ד) המקדיש מעשה ידי אשתו, הרי זו עושה ואוכלת. המותר, רבי אומר הקדש, רבי יוחנן הסנדלר אומר חולין.
(ה) אילו מלאכות שהאשה עושה לבעלה. טוחנת, ואופה, ומכבסת, מבשלת, ומניקה את בנה, מצעת לו המטה, ועושה בצמר. הכניסה לו שפחה אחת, לא טוחנת ולא אופה ולא מכבסת. שתים, אין מבשלת ואין מניקה את בנה. שלש, אין מצעת לו המיטה ואין עושה בצמר. ארבעה, יושבת בקתדרא, רבי אליעזר אומר אפילו הכניסה לו מאה שפחות כופה לעשות בצמר שהבטלה מביאה לידי זימה. רבן שמעון בן גמליאל אומר, אף המדיר את אשתו מלעשות מלאכה, יוציא ויתן כתובה, שהבטלה מביאה לידי שעמום.
(ו) המדיר את אשתו מתשמיש המטה, בית שמאי אומרים שתי שבתות, בית הילל אומרים שבת אחת. התלמידים יוצאין לתלמוד תורה שלא ברשות שלשים יום, הפועלים שבת אחת. העונה האמורה בתורה, הטיילין בכל יום, הפועלים שתים בשבת, החמרים אחת בשבת, הגמלים אחת לשלשים יום, הספנים אחת לששה חדשים, דברי רבי אליעזר.
(ז) המורדת על בעלה, פוחתין לה מכתובתה שבעה דינרין בשבת, רבי יהודה אומר שבעה טרפעיקים. עד מתי הוא פוחת, עד כנגד כתובתה, רבי יוסי אומר לעולם הוא פוחת והולך עד שאם תפול לה ירושה ממקום אחר גובה הימנה. וכן המרוד על אשתו, מוסיפין לה על כתובתה שלשה דינרין בשבת, רבי יהודה אומר שלשה טרפעיקין.
(ח) המשרה את אשתו על ידי שליש, לא יפחות לה משני קבין חטין או מארבעת קבין שעורים, אמר רבי יוסי לא פסק לה שעורים אלא רבי ישמעאל שהיה סמוך לאדום. ונותן לה חצי קב קטנית וחצי לוג שמן וקב גרוגרות או מנה דבילה, ואם אין לו פוסק לעומתן פירות ממקום אחר. ונותן לה מטה מפץ ואם אין לו מפץ נותן לה מחצלת. ונותן לה כפה לראשה, וחגור למתניה, ומנעלים ממועד למועד, וכלים של חמשים זוז משנה לשנה, ואין נותן לה לא חדשו' בימות החמה ולא שחקים בימות הגשמים, אלא נותן לה כלים של חמשים זוז בימות הגשמים והיא מתכסה בבלאותיהן בימות החמה והשחקים שלה.
(ט) נותן לה מעה כסף לצורכה. ואוכלת עמו מלילי שבת ללילי שבת. ואם אין נותן לה מעה כסף לצורכה, מעשה ידיה שלה. ומה היא עושה לו, משקל חמש סלעים שתי ביהודה שהן עשר סלעים בגליל, או משקל עשר סלעים ערב ביהודה שהן עשרים סלעים בגליל. ואם היתה מניקה, פוחתין לה ממעשה ידיה ומוסיפין לה על מזונותיה. במה דברים אמורים בעני שבישראל, אבל במכובד הכל לפי כבודו.